חיים פייגלין צמח המרמן
צילום: כפיר סיון

צמח המרמן מנפיקה שותפות מו"פ בתחום הפרופ טק

השותפות "בילט אין" המוחזקת בשרשור בשיעור 37% ע"י צמח הגישה טיוטת תשקיף. שיעור ההחזקה בחברות המטרה צפוי להיות נמוך, ותעשה לשם מימוש ברווח - ולאו דווקא סינרגיה לפעילות צמח. את משקיעי צמח יעניינו דמי הניהול שיגבה השותף הכללי
איתי פת-יה |

חברת ייזום הנדל"ן והבניה צמח המרמן תנפיק שותפות מו"פ חדשה שתאתר השקעות בתחומי החדשנות בבנייה (פרופ-טק). השותפות, בילט-אין שמה, מוחזקת בשרשור בשיעור של 37% ע"י צמח המרמן, והגישה זה עתה טיוטת תשקיף חסויה לרשות לניירות ערך.

תחום הפרופ-טק מרכז עניין רב מצד חברות הנדל"ן. בארץ בין היתר היו אלה ישראל קנדה -3.01% ו גזית גלוב שהודיעו על השקעות בולטות בו. הראשונה אישרה תכנית השקעות בסך מקסימלי של 100 מיליון שקל בשלב ראשון בתחום, ואילו השנייה תקים שלד SPAC שיאתר חברה בודדת מהתחום בו תשקיע.

לשם המחשה, בדיווח של ישראל קנדה פורט כי אחת ההשקעות הנבחנות היא בחברה "המפתחת סנסורים המוטמנים ביציקות בטון ואשר נותנים אינדיקציה לקבלן בדבר הליך התייבשות יציקת הבטון". בראיון לביזפורטל אמר חיים כצמן, מנכ"ל ובעל השליטה בגזית גלוב כי תחום הפרופ-טק כולל גם פיתוחים כמו "הצבת נורות בחניונים שמסמנות אם מקום חניה תפוס או פנוי".

"יש גם דברים משוכללים יותר" הסביר אז, "כמו להקפיץ לעוברים והשבים ליד חנות מסוימת התראות על קופונים או שוברים רלוונטיים – דבר שגרופון עשתה בעבר. נוסף על כך יש פיתוחים ב'בק אופיס' לניהול נכסים מול השוכרים, למשל ניהול נכון של החשמל בנכסים, של התאורה וכו'".

חברה נוספת שעלתה לכותרת בתחום החדשנות בבנייה היא VEEV של היזם עמית הלר. "התכנון הוירטואלי שלנו עובר למפעל שמייצר קירות מודולרים שכוללים אינסטלציה, חשמל, מיזוג, תשתית בית חכם וכו' – הכל בנוי לתוך הקיר. בהמשך אנחנו מגיעים לאתר הבנייה ומרכיבים את הקיר במהירות שיא, כמעט כמו לגו", כך הסביר הלר לקראת גיוס של 100 מיליון דולר שהושלם במרץ.

בתקפה האחרונה, הונפקו עשרות חברות ספאק המוכוונות לתחום, כמו סטארט אפ עיצוב הדירות Sonder וחברת טכנולוגיות הבית החכם SmartRent.com. בישראל קנדה ככל הנראה יחפשו סינרגיה לפעילות הקיימת, כלומר חברה שבה ישקיעו שתשרת גם את מיזמי הנדל"ן שלהם. לעומת זאת, היות וצמח צפויה להשקיע בחברות מהתחום באמצעות שותפות מו"פ, ניתן לצפות ששיעור ההחזקה בכל חברת מטרה רלוונטית שתמצא יהיו זניחים, ולאו דווקא כאלה שיאפשרו לצמח המרמן לשלבה בפעילות הקיימת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.