בית המשפט העליון אישר עמדת התמ"ת וקבע: אי תשלום שכר מינימום בזמן הינו עבירה של אי תשלום שכר מינימום ולא רק עבירה של הלנת שכרבית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, תוך שהוא קובע כי תורת הפרשנות הנוהגת בשיטת המשפט הישראלית היא הפרשנות התכליתית. לפי פרשנות זו נקבע, כי הזכות לשכר מינימום מקפלת בתוכה לא רק את המסגרת הכספית של השכר, כי אם גם את הביטחון והיציבות הנלווים לקבלתו במועד. זכות זו, שהיא האינטרס המובהק שביסודו של חוק שכר מינימום, היא זכות הנגזרת מן הזכות למינימום קיום אנושי בכבוד. עוד נקבע, כי המונח "שכר מינימום", על-פי פרשנותו הראויה, מקפל בתוכו מסגרת זמן קבועה לתשלום התמורה הכספית. נמצא, כי משלא שילמה המבקשת את שכרם של המתלוננים מדי חודש בחודשו, כנדרש, לא ניתן לומר כי המבקשת שילמה את שכר המינימום של המתלוננים בהתאם לסעיף 14 לחוק שכר מינימום. השלמת הסכומים שבפיגור כעבור זמן אינה עוד בגדר תשלום שכר מינימום, אלא תשלום שכר מולן - חוזר משרד התמ"ת
בית המשפט העליון אישר עמדת התמ"ת וקבע: אי תשלום שכר מינימום בזמן הינו עבירה של אי תשלום שכר מינימום ולא רק עבירה של הלנת שכרבית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה, תוך שהוא קובע כי תורת הפרשנות הנוהגת בשיטת המשפט הישראלית היא הפרשנות התכליתית. לפי פרשנות זו נקבע, כי הזכות לשכר מינימום מקפלת בתוכה לא רק את המסגרת הכספית של השכר, כי אם גם את הביטחון והיציבות הנלווים לקבלתו במועד. זכות זו, שהיא האינטרס המובהק שביסודו של חוק שכר מינימום, היא זכות הנגזרת מן הזכות למינימום קיום אנושי בכבוד. עוד נקבע, כי המונח "שכר מינימום", על-פי פרשנותו הראויה, מקפל בתוכו מסגרת זמן קבועה לתשלום התמורה הכספית. נמצא, כי משלא שילמה המבקשת את שכרם של המתלוננים מדי חודש בחודשו, כנדרש, לא ניתן לומר כי המבקשת שילמה את שכר המינימום של המתלוננים בהתאם לסעיף 14 לחוק שכר מינימום. השלמת הסכומים שבפיגור כעבור זמן אינה עוד בגדר תשלום שכר מינימום, אלא תשלום שכר מולן - חוזר משרד התמ"ת