קופות הבריאות והנופש הן המוצלחות ביותר ב-5 שנים
אחד הנושאים האקטואליים ביותר של שוק ההון היום הוא יעילות הניהול של מגוון קופות הגמל-קופות התגמולים, קרנות השתלמות והפיצויים. המטרה העיקרית של העבודה אר תוצאותיהנ יובאו כאן היא להציג לקהל המשקיעים, החוסכים והמתעניינים תמונה מלאה ככל האפשר, לנתח את התפתחות נכסי הקופות ותשואותיהם במשך חמש שנים, להשוות בין סוגי הקופות השונים ובין קופות בתוך כל קבוצה.
העבודה מכסה ארבע קטגוריות: קופות תגמולים, קרנות השתלמות ופיצויים ואחרות (קרנות נופש ובריאות).
העבודה מתקדמת בעיקר בשאלות הבאות:
? אילו קופות (גדולות ,בינוניות או קטנות) יעילות יותר?
? איזה סוג קופות יעיל יותר ומאיזו סיבה (קופות תגמולים? קרנות השתלמות ופיצויים ואחרות-קרנות נופש ובריאות)?
? איזה סוג הניהול יעיל יותר - בנקאי, פרטי או ענפי?
? אילו מהקופות הניבו תשואות הגבוהות ביותר ואילו מהקופות סיפקו את התשואות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות?
ואלה התוצאות:
סך כל נכסי הקופות ל-1/04/05 מסתכמים לסכום מעל 200 מיליארד ש"ח מהם:
? קופות התגמולים-129775 מיליון.
? קרנות הפיצויים-19133 מיליון.
? קרנות השתלמות-63930 מיליון.
הסכומים מרשים ומדגישים את חשיבות הנושא. מהשוואת התשואות על פני חמש שנים, מתגלה כי קופות בריאות ונופש (אחרות) נותנות תשואה הגבוהה ביותר, כל הקופות האחרות נותנות בערך אותה תשואה, כשמשווים על פני השנתיים האחרונות המגמה נשמרת ,התשואות קצת יותר גבוהות מושגות בקופות התקבולים.
התוצאה די מפתיעה אם לקחת בחשבון את העובדה שנכסי קרנות השתלמות הם נזילים ביותר וכתוצאה צריכים לתת תשואות נמוכות יותר.תשואה גבוהה של קרנות בריאות ונופש (אחרות) מוסברת על ידי העובדה שרוב הקופות האלה הן קטנות וכפי שאנו נראה בהמשך הקופות הקטנות נותנות תשואות יותר גבוהות (גרפים 1 ו-2 ).
לצורך ההשוואה חילקנו את הנתונים לשלוש קבוצות:
10% מסך מספר הקופות עם היקף הנכסים הגדול ביותר-קופות גדולות. 50% מסך הקופות (קרנות) עם היקף הנכסים הקטן ביותר-קופות קטנות. 40% אחרות - קופות בינוניות.
מההשוואה נובע שבין קופות התקבולים והפיצויים הקופות הקטנות הן בעלות התשואה הגבוהה ביותר,קופות גדולות ובינוניות נותנות לאורך זמן כמעט אותה תשואה. בין קרנות ההשתלמות התמונה קצת שונה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקתקציב סל הבריאות לשנת 2026 אושר - התוספת תעמוד על 659 מיליון שקל
10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות
סל הבריאות הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.
למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך
העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.
ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.
כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.
- סל הבריאות - המחלוקות, החידושים ואיך זה ישפיע על הכיס שלנו?
- עוד 100 מיליון שקלים לסל התרופות; דרעי הנחה לקדם הסדרת הקנאביס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.
