קופות הבריאות והנופש הן המוצלחות ביותר ב-5 שנים
אחד הנושאים האקטואליים ביותר של שוק ההון היום הוא יעילות הניהול של מגוון קופות הגמל-קופות התגמולים, קרנות השתלמות והפיצויים. המטרה העיקרית של העבודה אר תוצאותיהנ יובאו כאן היא להציג לקהל המשקיעים, החוסכים והמתעניינים תמונה מלאה ככל האפשר, לנתח את התפתחות נכסי הקופות ותשואותיהם במשך חמש שנים, להשוות בין סוגי הקופות השונים ובין קופות בתוך כל קבוצה.
העבודה מכסה ארבע קטגוריות: קופות תגמולים, קרנות השתלמות ופיצויים ואחרות (קרנות נופש ובריאות).
העבודה מתקדמת בעיקר בשאלות הבאות:
? אילו קופות (גדולות ,בינוניות או קטנות) יעילות יותר?
? איזה סוג קופות יעיל יותר ומאיזו סיבה (קופות תגמולים? קרנות השתלמות ופיצויים ואחרות-קרנות נופש ובריאות)?
? איזה סוג הניהול יעיל יותר - בנקאי, פרטי או ענפי?
? אילו מהקופות הניבו תשואות הגבוהות ביותר ואילו מהקופות סיפקו את התשואות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות?
ואלה התוצאות:
סך כל נכסי הקופות ל-1/04/05 מסתכמים לסכום מעל 200 מיליארד ש"ח מהם:
? קופות התגמולים-129775 מיליון.
? קרנות הפיצויים-19133 מיליון.
? קרנות השתלמות-63930 מיליון.
הסכומים מרשים ומדגישים את חשיבות הנושא. מהשוואת התשואות על פני חמש שנים, מתגלה כי קופות בריאות ונופש (אחרות) נותנות תשואה הגבוהה ביותר, כל הקופות האחרות נותנות בערך אותה תשואה, כשמשווים על פני השנתיים האחרונות המגמה נשמרת ,התשואות קצת יותר גבוהות מושגות בקופות התקבולים.
התוצאה די מפתיעה אם לקחת בחשבון את העובדה שנכסי קרנות השתלמות הם נזילים ביותר וכתוצאה צריכים לתת תשואות נמוכות יותר.תשואה גבוהה של קרנות בריאות ונופש (אחרות) מוסברת על ידי העובדה שרוב הקופות האלה הן קטנות וכפי שאנו נראה בהמשך הקופות הקטנות נותנות תשואות יותר גבוהות (גרפים 1 ו-2 ).
לצורך ההשוואה חילקנו את הנתונים לשלוש קבוצות:
10% מסך מספר הקופות עם היקף הנכסים הגדול ביותר-קופות גדולות. 50% מסך הקופות (קרנות) עם היקף הנכסים הקטן ביותר-קופות קטנות. 40% אחרות - קופות בינוניות.
מההשוואה נובע שבין קופות התקבולים והפיצויים הקופות הקטנות הן בעלות התשואה הגבוהה ביותר,קופות גדולות ובינוניות נותנות לאורך זמן כמעט אותה תשואה. בין קרנות ההשתלמות התמונה קצת שונה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
