קופות הבריאות והנופש הן המוצלחות ביותר ב-5 שנים
אחד הנושאים האקטואליים ביותר של שוק ההון היום הוא יעילות הניהול של מגוון קופות הגמל-קופות התגמולים, קרנות השתלמות והפיצויים. המטרה העיקרית של העבודה אר תוצאותיהנ יובאו כאן היא להציג לקהל המשקיעים, החוסכים והמתעניינים תמונה מלאה ככל האפשר, לנתח את התפתחות נכסי הקופות ותשואותיהם במשך חמש שנים, להשוות בין סוגי הקופות השונים ובין קופות בתוך כל קבוצה.
העבודה מכסה ארבע קטגוריות: קופות תגמולים, קרנות השתלמות ופיצויים ואחרות (קרנות נופש ובריאות).
העבודה מתקדמת בעיקר בשאלות הבאות:
? אילו קופות (גדולות ,בינוניות או קטנות) יעילות יותר?
? איזה סוג קופות יעיל יותר ומאיזו סיבה (קופות תגמולים? קרנות השתלמות ופיצויים ואחרות-קרנות נופש ובריאות)?
? איזה סוג הניהול יעיל יותר - בנקאי, פרטי או ענפי?
? אילו מהקופות הניבו תשואות הגבוהות ביותר ואילו מהקופות סיפקו את התשואות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות?
ואלה התוצאות:
סך כל נכסי הקופות ל-1/04/05 מסתכמים לסכום מעל 200 מיליארד ש"ח מהם:
? קופות התגמולים-129775 מיליון.
? קרנות הפיצויים-19133 מיליון.
? קרנות השתלמות-63930 מיליון.
הסכומים מרשים ומדגישים את חשיבות הנושא. מהשוואת התשואות על פני חמש שנים, מתגלה כי קופות בריאות ונופש (אחרות) נותנות תשואה הגבוהה ביותר, כל הקופות האחרות נותנות בערך אותה תשואה, כשמשווים על פני השנתיים האחרונות המגמה נשמרת ,התשואות קצת יותר גבוהות מושגות בקופות התקבולים.
התוצאה די מפתיעה אם לקחת בחשבון את העובדה שנכסי קרנות השתלמות הם נזילים ביותר וכתוצאה צריכים לתת תשואות נמוכות יותר.תשואה גבוהה של קרנות בריאות ונופש (אחרות) מוסברת על ידי העובדה שרוב הקופות האלה הן קטנות וכפי שאנו נראה בהמשך הקופות הקטנות נותנות תשואות יותר גבוהות (גרפים 1 ו-2 ).
לצורך ההשוואה חילקנו את הנתונים לשלוש קבוצות:
10% מסך מספר הקופות עם היקף הנכסים הגדול ביותר-קופות גדולות. 50% מסך הקופות (קרנות) עם היקף הנכסים הקטן ביותר-קופות קטנות. 40% אחרות - קופות בינוניות.
מההשוואה נובע שבין קופות התקבולים והפיצויים הקופות הקטנות הן בעלות התשואה הגבוהה ביותר,קופות גדולות ובינוניות נותנות לאורך זמן כמעט אותה תשואה. בין קרנות ההשתלמות התמונה קצת שונה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
