קופות הבריאות והנופש הן המוצלחות ביותר ב-5 שנים
אחד הנושאים האקטואליים ביותר של שוק ההון היום הוא יעילות הניהול של מגוון קופות הגמל-קופות התגמולים, קרנות השתלמות והפיצויים. המטרה העיקרית של העבודה אר תוצאותיהנ יובאו כאן היא להציג לקהל המשקיעים, החוסכים והמתעניינים תמונה מלאה ככל האפשר, לנתח את התפתחות נכסי הקופות ותשואותיהם במשך חמש שנים, להשוות בין סוגי הקופות השונים ובין קופות בתוך כל קבוצה.
העבודה מכסה ארבע קטגוריות: קופות תגמולים, קרנות השתלמות ופיצויים ואחרות (קרנות נופש ובריאות).
העבודה מתקדמת בעיקר בשאלות הבאות:
? אילו קופות (גדולות ,בינוניות או קטנות) יעילות יותר?
? איזה סוג קופות יעיל יותר ומאיזו סיבה (קופות תגמולים? קרנות השתלמות ופיצויים ואחרות-קרנות נופש ובריאות)?
? איזה סוג הניהול יעיל יותר - בנקאי, פרטי או ענפי?
? אילו מהקופות הניבו תשואות הגבוהות ביותר ואילו מהקופות סיפקו את התשואות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות?
ואלה התוצאות:
סך כל נכסי הקופות ל-1/04/05 מסתכמים לסכום מעל 200 מיליארד ש"ח מהם:
? קופות התגמולים-129775 מיליון.
? קרנות הפיצויים-19133 מיליון.
? קרנות השתלמות-63930 מיליון.
הסכומים מרשים ומדגישים את חשיבות הנושא. מהשוואת התשואות על פני חמש שנים, מתגלה כי קופות בריאות ונופש (אחרות) נותנות תשואה הגבוהה ביותר, כל הקופות האחרות נותנות בערך אותה תשואה, כשמשווים על פני השנתיים האחרונות המגמה נשמרת ,התשואות קצת יותר גבוהות מושגות בקופות התקבולים.
התוצאה די מפתיעה אם לקחת בחשבון את העובדה שנכסי קרנות השתלמות הם נזילים ביותר וכתוצאה צריכים לתת תשואות נמוכות יותר.תשואה גבוהה של קרנות בריאות ונופש (אחרות) מוסברת על ידי העובדה שרוב הקופות האלה הן קטנות וכפי שאנו נראה בהמשך הקופות הקטנות נותנות תשואות יותר גבוהות (גרפים 1 ו-2 ).
לצורך ההשוואה חילקנו את הנתונים לשלוש קבוצות:
10% מסך מספר הקופות עם היקף הנכסים הגדול ביותר-קופות גדולות. 50% מסך הקופות (קרנות) עם היקף הנכסים הקטן ביותר-קופות קטנות. 40% אחרות - קופות בינוניות.
מההשוואה נובע שבין קופות התקבולים והפיצויים הקופות הקטנות הן בעלות התשואה הגבוהה ביותר,קופות גדולות ובינוניות נותנות לאורך זמן כמעט אותה תשואה. בין קרנות ההשתלמות התמונה קצת שונה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.35% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
