מומחית: הריגול העסקי בישראל בעלייה וכך תתגוננו
"מגמת מקרי הריגול העסקי בישראל נמצאת בעלייה ואין ספק כי כיום, יותר מאי-פעם, על הנהלות של ארגונים להשקיע תשומת לב מקצועית ומשאבים ייעודיים, על-מנת למזער את הפגיעה בנכסי המידע שלהם, מידע רגיש וחיוני הנוגע ללקוחותיהם, לאסטרטגיות העסקיות, למגמות המסחריות, להכנסותיהם ועוד", עך מציינת מירב ורד, המנהלת תחום מתודולוגיה ותקני אבטחת מידע בחברת סקיוריטרי.
פרשת סוכני המכירות שאותרו כמתחזים לרופאים והסתובבו במחלקות בתי החולים חשפה פגיעה קשה בצנעת הפרט של המאושפזים ועבירות על החוק. "לא די בבדיקה של עובדות פרשה זו ובדיקה של הסכמי החוזים של הסוכנים, כפי שהגדיר היועץ המשפטי לממשלה. עבירות הנוגעות לצנעת הפרט של החולים אינן טמונות רק בפעילות הסוכנים, כפי שתואר בתקשורת, ויש דרכים רבות בהן ניתן לנצל ולהשתמש במידע זה למטרות בלתי ראויות, להיחשף, לעבור לידיים 'בלתי כשרות' וכיו"ב".
יש לתת את הדעת לספקים החשופים למידע באמצעות מערכות המחשוב, אך יש גם לבקר את פעילותם של אלו הנגישים באופן פיזי למידע, כגון אנשי תחזוקה ומנקים, הנכנסים לחברה באופן לגיטימי ומבלי שיעוררו חשד. חברות מתחרות רבות עושות שימוש נרחב בספקים מתחזים או אף תוך מתן שוחד לספקים קיימים, על-מנת לקבל מידע חסוי. אסטרטגיה זו פופולארית, זולה ויעילה.
לארגון שרוצה להתגונן, ממליצה ורד לבצע סקר סיכונים מקיף, הגדרת מדיניות אבטחתית המגובה על-ידי הנהלת החברה, יישום תהליכים וכלים בכל חמשת מעגלי האבטחה, קיום בקרה שוטפת ושיפור מתמיד. כיום קיים גם תקן בינלאומי, תקן 7799, המכוון ארגונים לניהול נכון של תשתית האבטחה.
יש לבצע בדיקה מקיפה בעניין גורמים חיצוניים הנכנסים למחלקות, מלבד סוכני המכירות. מה מדיניות בית החולים לגבי אנשי ניקיון, אנשי תחזוקה, אורחים או מלווים? האם קיימים אמצעים לסינונם ויתרה מכך, לבקרה אחר מעשיהם בשטח בית החולים?
יש לבצע בדיקות מקיפות בכל נושאי הגבלות הגישה למידע, דרך מערכות המחשב של בתי החולים (פרופילי והרשאות משתמשים, הפרדת מידע בין המחלקות השונות שאין להן נגיעה לחולה, מדיניות סיסמאות ועוד) ודרך כניסה פיזית לאזורים (סינון הגורמים הנכנסים למעבדות, חדרי מחשב או אזורים המרכזים מידע באמצעים כגון תגי כניסה, מערכת ביומטרית ועוד).
יש לבצע בקרה אחר המשתמשים במידע, על-מנת שניתן יהיה לעקוב אחר הניגשים למידע ואחר הפעולות שבוצעו (באמצעים כגון טלוויזיות במעגל סגור, הכוללות הקלטות, שיפקחו אחר אזורים בהם אגורים ריכוזי מידע). יש לבקר אחר הפעולות הנוגעות למידע הקיים במסמכים, המכילים אף הם מידע רגיש. האם המידע מאוחסן באופן מאובטח המונע נגישות מגורמים שאינם אמורים להיות חשופים למידע? האם מסמכים נגרסים או שמא הם מושלכים לפח הזבל, משם מוצאים דרכם אל מחוץ לבתי החולים?
קיימים אמצעי אבטחת מידע רבים מאוד, ברובד הטכנולוגי והתהליכי, אשר ניתן ליישם אותם במגמה למזער את אפשרות דליפתו של מידע רגיש ולהגביר את הפיקוח והבקרה. כמובן שבשלב ראשון - הנהלת בתי החולים צריכה לקבל על עצמה את האחריות המלאה לבדיקה, יישום ופיקוח. תחילת התהליך יהיה בניסוח מדיניות ארגונית מקיפה.
אמנם בבתי החולים קיימות פונקציות המטפלות בהיבטי אבטחת מידע, כאלו או אחרים, אך יש צורך בבדק בית מעמיק ויסודי, שהרי לא רק מוניטין בתי החולים מונח כאן על הכף, אלא פרטיות כולנו, אזרחי המדינה, המגיעים לבתי החולים ומצפים כי נתונינו יישמרו תחת חסיון קפדני ואבטחה מספקת.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כנה של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנזק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית עלך הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה שהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אלייכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
ופני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו ""טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
מצד אחד, קשה לבוא בטענות להתנהלות של גופים שמטרתם היא להרוויח. הם יפעלו כדי למקסם ולהוציא את המיטב מכל סיטואציה. ובטח שאין בדברים טענה כלפי אחד מהקמפיינרים, שורד השבי שגיא דקל חן. עם זאת, ממתי נהיה לגיטימי לגייס טראומה לאומית ואישית לבנייה של מותג בנק? הרי מלכתחילה הפעולה של בנק ישראל הורתה על החזר כספים לציבור. הקלות הבלתי נסבלת של הבנק לקחת את ה-7.10 ולהפוך אותו לכלי שיווקי היא מקוממת, בלשון המעטה.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להזכירכם, על פי נתונים שמפרסם אותו בנק ישראל, בנק מזרחי טפחות הוא היקר ביותר כשזה נוגע לתנאים של הלוואות ומשכנתאות. זהו אותו בנק מזרחי שעושה תשואה של 18% על ההון, שקפצה תחת הנגיד הנוכחי, אחרי שעמדה על כ-10% בעבר. זהו אותו הבנק שפירסם לפני כמה חודשים תכנית אסטרטגית שכללה גם הצהרה של הבנק כי הוא רוצה לגרוף יותר כסף מהפיקדונות (כספי הציבור שיושבים בחשבונות ומעלים אבק, כשהערך שלהם נשחק הודות לריבית האפסית). בסוף 2024, נתח הפיקדונות של הבנק עמד על 18.4%, והם מכוונים להגיע ל-20%-21% עד 2027.
