מומחית: הריגול העסקי בישראל בעלייה וכך תתגוננו
"מגמת מקרי הריגול העסקי בישראל נמצאת בעלייה ואין ספק כי כיום, יותר מאי-פעם, על הנהלות של ארגונים להשקיע תשומת לב מקצועית ומשאבים ייעודיים, על-מנת למזער את הפגיעה בנכסי המידע שלהם, מידע רגיש וחיוני הנוגע ללקוחותיהם, לאסטרטגיות העסקיות, למגמות המסחריות, להכנסותיהם ועוד", עך מציינת מירב ורד, המנהלת תחום מתודולוגיה ותקני אבטחת מידע בחברת סקיוריטרי.
פרשת סוכני המכירות שאותרו כמתחזים לרופאים והסתובבו במחלקות בתי החולים חשפה פגיעה קשה בצנעת הפרט של המאושפזים ועבירות על החוק. "לא די בבדיקה של עובדות פרשה זו ובדיקה של הסכמי החוזים של הסוכנים, כפי שהגדיר היועץ המשפטי לממשלה. עבירות הנוגעות לצנעת הפרט של החולים אינן טמונות רק בפעילות הסוכנים, כפי שתואר בתקשורת, ויש דרכים רבות בהן ניתן לנצל ולהשתמש במידע זה למטרות בלתי ראויות, להיחשף, לעבור לידיים 'בלתי כשרות' וכיו"ב".
יש לתת את הדעת לספקים החשופים למידע באמצעות מערכות המחשוב, אך יש גם לבקר את פעילותם של אלו הנגישים באופן פיזי למידע, כגון אנשי תחזוקה ומנקים, הנכנסים לחברה באופן לגיטימי ומבלי שיעוררו חשד. חברות מתחרות רבות עושות שימוש נרחב בספקים מתחזים או אף תוך מתן שוחד לספקים קיימים, על-מנת לקבל מידע חסוי. אסטרטגיה זו פופולארית, זולה ויעילה.
לארגון שרוצה להתגונן, ממליצה ורד לבצע סקר סיכונים מקיף, הגדרת מדיניות אבטחתית המגובה על-ידי הנהלת החברה, יישום תהליכים וכלים בכל חמשת מעגלי האבטחה, קיום בקרה שוטפת ושיפור מתמיד. כיום קיים גם תקן בינלאומי, תקן 7799, המכוון ארגונים לניהול נכון של תשתית האבטחה.
יש לבצע בדיקה מקיפה בעניין גורמים חיצוניים הנכנסים למחלקות, מלבד סוכני המכירות. מה מדיניות בית החולים לגבי אנשי ניקיון, אנשי תחזוקה, אורחים או מלווים? האם קיימים אמצעים לסינונם ויתרה מכך, לבקרה אחר מעשיהם בשטח בית החולים?
יש לבצע בדיקות מקיפות בכל נושאי הגבלות הגישה למידע, דרך מערכות המחשב של בתי החולים (פרופילי והרשאות משתמשים, הפרדת מידע בין המחלקות השונות שאין להן נגיעה לחולה, מדיניות סיסמאות ועוד) ודרך כניסה פיזית לאזורים (סינון הגורמים הנכנסים למעבדות, חדרי מחשב או אזורים המרכזים מידע באמצעים כגון תגי כניסה, מערכת ביומטרית ועוד).
יש לבצע בקרה אחר המשתמשים במידע, על-מנת שניתן יהיה לעקוב אחר הניגשים למידע ואחר הפעולות שבוצעו (באמצעים כגון טלוויזיות במעגל סגור, הכוללות הקלטות, שיפקחו אחר אזורים בהם אגורים ריכוזי מידע). יש לבקר אחר הפעולות הנוגעות למידע הקיים במסמכים, המכילים אף הם מידע רגיש. האם המידע מאוחסן באופן מאובטח המונע נגישות מגורמים שאינם אמורים להיות חשופים למידע? האם מסמכים נגרסים או שמא הם מושלכים לפח הזבל, משם מוצאים דרכם אל מחוץ לבתי החולים?
קיימים אמצעי אבטחת מידע רבים מאוד, ברובד הטכנולוגי והתהליכי, אשר ניתן ליישם אותם במגמה למזער את אפשרות דליפתו של מידע רגיש ולהגביר את הפיקוח והבקרה. כמובן שבשלב ראשון - הנהלת בתי החולים צריכה לקבל על עצמה את האחריות המלאה לבדיקה, יישום ופיקוח. תחילת התהליך יהיה בניסוח מדיניות ארגונית מקיפה.
אמנם בבתי החולים קיימות פונקציות המטפלות בהיבטי אבטחת מידע, כאלו או אחרים, אך יש צורך בבדק בית מעמיק ויסודי, שהרי לא רק מוניטין בתי החולים מונח כאן על הכף, אלא פרטיות כולנו, אזרחי המדינה, המגיעים לבתי החולים ומצפים כי נתונינו יישמרו תחת חסיון קפדני ואבטחה מספקת.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
