מומחית: הריגול העסקי בישראל בעלייה וכך תתגוננו
"מגמת מקרי הריגול העסקי בישראל נמצאת בעלייה ואין ספק כי כיום, יותר מאי-פעם, על הנהלות של ארגונים להשקיע תשומת לב מקצועית ומשאבים ייעודיים, על-מנת למזער את הפגיעה בנכסי המידע שלהם, מידע רגיש וחיוני הנוגע ללקוחותיהם, לאסטרטגיות העסקיות, למגמות המסחריות, להכנסותיהם ועוד", עך מציינת מירב ורד, המנהלת תחום מתודולוגיה ותקני אבטחת מידע בחברת סקיוריטרי.
פרשת סוכני המכירות שאותרו כמתחזים לרופאים והסתובבו במחלקות בתי החולים חשפה פגיעה קשה בצנעת הפרט של המאושפזים ועבירות על החוק. "לא די בבדיקה של עובדות פרשה זו ובדיקה של הסכמי החוזים של הסוכנים, כפי שהגדיר היועץ המשפטי לממשלה. עבירות הנוגעות לצנעת הפרט של החולים אינן טמונות רק בפעילות הסוכנים, כפי שתואר בתקשורת, ויש דרכים רבות בהן ניתן לנצל ולהשתמש במידע זה למטרות בלתי ראויות, להיחשף, לעבור לידיים 'בלתי כשרות' וכיו"ב".
יש לתת את הדעת לספקים החשופים למידע באמצעות מערכות המחשוב, אך יש גם לבקר את פעילותם של אלו הנגישים באופן פיזי למידע, כגון אנשי תחזוקה ומנקים, הנכנסים לחברה באופן לגיטימי ומבלי שיעוררו חשד. חברות מתחרות רבות עושות שימוש נרחב בספקים מתחזים או אף תוך מתן שוחד לספקים קיימים, על-מנת לקבל מידע חסוי. אסטרטגיה זו פופולארית, זולה ויעילה.
לארגון שרוצה להתגונן, ממליצה ורד לבצע סקר סיכונים מקיף, הגדרת מדיניות אבטחתית המגובה על-ידי הנהלת החברה, יישום תהליכים וכלים בכל חמשת מעגלי האבטחה, קיום בקרה שוטפת ושיפור מתמיד. כיום קיים גם תקן בינלאומי, תקן 7799, המכוון ארגונים לניהול נכון של תשתית האבטחה.
יש לבצע בדיקה מקיפה בעניין גורמים חיצוניים הנכנסים למחלקות, מלבד סוכני המכירות. מה מדיניות בית החולים לגבי אנשי ניקיון, אנשי תחזוקה, אורחים או מלווים? האם קיימים אמצעים לסינונם ויתרה מכך, לבקרה אחר מעשיהם בשטח בית החולים?
יש לבצע בדיקות מקיפות בכל נושאי הגבלות הגישה למידע, דרך מערכות המחשב של בתי החולים (פרופילי והרשאות משתמשים, הפרדת מידע בין המחלקות השונות שאין להן נגיעה לחולה, מדיניות סיסמאות ועוד) ודרך כניסה פיזית לאזורים (סינון הגורמים הנכנסים למעבדות, חדרי מחשב או אזורים המרכזים מידע באמצעים כגון תגי כניסה, מערכת ביומטרית ועוד).
יש לבצע בקרה אחר המשתמשים במידע, על-מנת שניתן יהיה לעקוב אחר הניגשים למידע ואחר הפעולות שבוצעו (באמצעים כגון טלוויזיות במעגל סגור, הכוללות הקלטות, שיפקחו אחר אזורים בהם אגורים ריכוזי מידע). יש לבקר אחר הפעולות הנוגעות למידע הקיים במסמכים, המכילים אף הם מידע רגיש. האם המידע מאוחסן באופן מאובטח המונע נגישות מגורמים שאינם אמורים להיות חשופים למידע? האם מסמכים נגרסים או שמא הם מושלכים לפח הזבל, משם מוצאים דרכם אל מחוץ לבתי החולים?
קיימים אמצעי אבטחת מידע רבים מאוד, ברובד הטכנולוגי והתהליכי, אשר ניתן ליישם אותם במגמה למזער את אפשרות דליפתו של מידע רגיש ולהגביר את הפיקוח והבקרה. כמובן שבשלב ראשון - הנהלת בתי החולים צריכה לקבל על עצמה את האחריות המלאה לבדיקה, יישום ופיקוח. תחילת התהליך יהיה בניסוח מדיניות ארגונית מקיפה.
אמנם בבתי החולים קיימות פונקציות המטפלות בהיבטי אבטחת מידע, כאלו או אחרים, אך יש צורך בבדק בית מעמיק ויסודי, שהרי לא רק מוניטין בתי החולים מונח כאן על הכף, אלא פרטיות כולנו, אזרחי המדינה, המגיעים לבתי החולים ומצפים כי נתונינו יישמרו תחת חסיון קפדני ואבטחה מספקת.
התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
