מיסוי רווח ממכירת מניות של חברה ישראלית
עמ"ה 1172/02 כץ חגי נ. פקיד שומה תל אביב – יפו 3
הערעור עוסק בשאלה מהו שיעור המס החל על רווחים ממכירתן של מניות אשר נתקבלו בידי המערער, מכוחן של אופציות שהוענקו לו במסגרת תוכנית הטבה לעובד מאת מעביד, תוכנית שהוסדרה לצרכי מס בהתאם להוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א–1961 (להלן - הפקודה).
שנות המס שבערעור הן 1998 ו-1999. הערעור עוסק בשיעור המס במועד המימוש ובהתאם לנוסח הפקודה באותו מועד, קודם לתיקון 132 לפקודה (להלן – הרפורמה).
המערער קיבל אופציות לרכישת מניות מן החברה בה הועסק כעובד בכיר – נייס מערכות בע"מ, חברה ישראלית אשר ממניותיה נסחרות בבורסה בארה"ב (להלן – החברה), לפי תנאים שקבעה החברה.
בהתאם להסדר שבין החברה לבין נציבות מס הכנסה, הוסכם ואושר כי הקצאת האופציות האמורות, המרתן למניות ומכירתן, מתבצעת במסגרת הוראות סעיף 102 לפקודה.
האופציות שקיבל המערער הוחזקו בידי נאמן בתקופה שמיום ההקצאה ועד ליום המימוש.
ביוני 1998 ובמרץ 1999 מימש המערער את האופציות שקיבל מן החברה ומכר את המניות.
החברה ניכתה משכרו של המערער, בכל אחת משנות המס 1998 ו-1999, מס בשיעור 50% וכן כללה את הכנסתו ממימוש האופציות בפירוט הכנסותיו מעבודה, במסגרת טופס 106.
ביום 11.10.2000 הודיע המשיב למערער על פתיחת תיק מס הכנסה על שם המערער. בעקבות הודעה זו הגיש המערער דו"ח שנתי לשכירים לשנת המס 1999.
ביום 18.1.2001 הגיש המערער דו"ח מתקן על הכנסה לשנת מס 1999 באמצעות טופס 1301. בדו"ח זה הוצגה ההכנסה מימוש האופציות כרווח הון החייב במס בשיעור מס של 35%. באותו יום הגיש המערער גם דו"ח לשנת מס 1998, מיוזמתו, באמצעות טופס דו"ח ליחיד על הכנסות (טופס 1301) וגם בו הוצגה ההכנסה ממימוש האופציות כרווח הון החייב במס בשיעור של 35%.
לטענת המערער, יש לסווג את הרווח ממימוש המניות, על אף שנבע מימוש אופציות שהיו כלולות בהסדר לפי סעיף 102 לפקודה, כרווח הון. משכך, שיעור המס שיחול על פי ובהתאם להוראות צו מס הכנסה (שיעור המס על רווח הון במכירת נייר ערך זר), התשנ"ב-1992 (להלן – צו ההקלה), הינו 35%.
בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פסק
סעיף 102 לפקודה מכיר בקיומו של אירוע מס בעת מתן האופציה לעובד ופוטר אותו ממס. זאת, מקום שההקצאה נעשית במסגרת תוכנית הטבה החוסה בצל הוראות הסעיף לאחר שנתקבל אישור נציב המס.
לשון סעיף 102(ג) לפקודה מצביעה בבירור כי המסלול החל על המניות הינו המישור ההוני.
במישור המהותי אין לקבל את עמדת המשיב, כאילו אופיה הפירותי של ההטבה ממשיך והולך אחר מועד ההענקה ועל כן מימוש האופציה הוא אירוע מס פירותי נוסף המהווה אף הוא הטבה מכוח יחסי העובד ומעביד.
אדם הרוכש אופציה למניה, שעה שהוא מממשה, אין הדבר מהווה אירוע מס. אירוע המס יחול שעה שתימכר המניה או האופציה עצמה או אם ישנה הוראה מפורשת בדין הקובעת אחרת.
עובד המקבל אופציה ממעבידו ומשלם בגין הטבה זו מס או שהוא פטור ממס בשל הוראה מפורשת בדין, הרי שהאופציה יצאה מגדר יחסי העובד ומעביד כפי שיצא כל נכס אחר שהיה ניתן כהטבה שתמורתה שולם מס או ניתן פטור. ללא הוראת דין מיוחדת, הרי שעצם מימוש האופציה לא מהווה אירוע מס.
עיון בכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשמ"ט–1989 מצביע על כך כי גם מחוקק המשנה מתיחס אל סעיף 102 כאל סעיף המטיל מס רווחי הון.
על מכירת מניות המערער שהן ניר ערך זר, שהתקבלו אגב תוכנית הטבה לעובדים החוסה תחת ההסדר שבסעיף 102, צריך היה להיות מוטל מס בשיעור של 35% בלבד כקבוע בצו ההקלה.
הערעור התקבל. המשיב חויב בהוצאות המערער לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 17,500 ₪.
ניתן ביום 22.3.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.
ב"כ המערער: עו"ד ז. אוסלקה; ב"כ המשיב: עו"ד א. סימון.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
