ברנסאנס צופים התפתחות של מיקור חוץ לשירותי אבטחה
אם אנחנו מסכמים את המסקנות של אחד המשווקים הגדולים בארץ של תוכנות לאבטחת מידע, מנכ"ל חברת רנסאנס (REL), אלי וודינסקי, הרי שהשוק בארץ יגיע להיקף של כ-50 מיליון דולר ב-2005, והוא מאמין כי החברה שבראשותו תחזיק בכ-20% ממנו. הוא מעריך היקפי מכירות של כ-10 מיליון דולר לרנסאנס השנה. מדובר בחברת בת של פילת שמניותיה הדואליות נסחרות בתל אביב ובלונדון. אבטחת המידע זה כבר לא מכירת מוצרי גייטוויי, מסביר לנו אלי וודינסקי. בעבר היו מוכרים מוצר, כמו פיירוול, מתקינים אותו בחברה, וזהו. היום מתגברת ההבנה שממכלול איומי אבטחת המידע שמולם ניצבים הארגונים, הרוב מגיע מתוך החברה. בין אם מדובר בעובדים ממורמרים, במפוטרים נקמניים, בתקלות טכניות, בטעויות אנוש, בריגול תעשייתי, ובטעויות בסיסיות בניהול אבטחת מידע שמותירות פרצות חשופות בארגון, האיום - כך מבינים המאבטחים, ובראשן חברת רנסנס, מגיע מבפנים. המיעוט מגיע מבחוץ. רנסאנס מפיצה לחברות וארגונים את מוצרי סימנטק, מק'אפי, ועוד חברות והיא חותרת להפוך ל-Value Added Distributor, לדברי המנכ"ל. החברה מעסיקה 18 עובדים, ומשרדיה נמצאים בכפר סבא. אלי וודינסקי מרגיש היום גידול בהשקעות של החברות באבטחת המידע, זאת כחלק מההתאוששות הכלכלית במשק. לדבריו, אחרי הקריסה של הדוטקום, נחתכו התקציבים לתחום אבטחת המידע וזה הורגש בכל מקום. מנכ"ל רנסאנס מוסיף כי המגמה בשנים האחרונות של ספקיות אבטחת המידע היא להתמזג ולהציע שירותים נוספים שאינם מגיעים מהתחום. כך ניתן היה לראות את המיזוג בין סימנטק עם וריטאס, כאשר האחרונה מספקת שירותי גיבוי. גם CA וגם מיקרוסופט מתקדמות בכיוון הזה לדבריו. אחד התחומים המעניינים שהוא מעריך שילכו ויתפתחו הוא שירותי מיקור חוץ בניהול אבטחת המידע. הוא מעריך כי האינטגרטורים הגדולים בארץ כבר פוזלים לכיוון זה. מדובר בשירותים לארגונים קטנים עד בינוניים שבתמורה לתשלום חודשים הם יעניקו קריאה שוטפת של הדוחות של המערכות השונות (לוגים). כיום בארגונים הללו מותקנות מערכות מתוחכמות, אך למנהל הרשת - אם הוא בנמצא, קשה להבין את כל המידע שמייצרות מערכות הפיירוול, אנטי-וירוס, ושאר ענייני האבטחה. לדבריו עשוי להווצר צורך לאדמינסטרור של צורכי מידע בלבד. ניהול משתמשים וניהול מהלכים כיום מתחילים להתמקד הארגונים העוסקים בשירותי אבטחת המידע בשירותים מתוחכמים בהרבה מבעבר. המגמה היא להציע פתרונות של ניהול זהויות (Identity Management) ומערכות לניהול מדיניות והרשאות (Policy Management). אילו הן מערכות ששולטות בזהויות הכוללות של המשתמשים בהן - בכל המערכות. אם בעבר היה עובד בחברה שיש בה רשתות מרובות, מקבל הרשאה נידחת לאחת מליבות התת-מערכות, אף אחד לא היה מפקח על ההרשאה הזאת כשהיה עוזב. מרגע שנמחק מהרשתות הראשיות ושרתי הדואר, היו נותרות זהויות פתוחות. כך נוצרו פרצות נוחות מאוד שנותרו פתוחות במשך שנים. גישות כניסה לרשתות המאובטחות של החברות (VPN), לעיתים עד לרמת הליבה (אדמינסטרטור). ניהול הזהויות שמציעים ברנסאנס אמור לטפל בבעיה הזאת. כל מה שיתבקש הוא "איקס" אחד ממחלקת משאבי האנוש, וכל הזהויות תחסמנה לאותו משתמש. בגופים ענקיים כמו בנקים, חברות הייטק גדולות, חברות פיננסיות וכיוב', להרשאות הללו יש חשיבות עצומה. כך גם לגבי ניהולי הפוליסי. לכל עובד בארגון צריכים להיות כללים בתוך המרחב הוירטואלי של מה שהוא יכול ולא יכול לעשות. אין זה הגיוני שהמזכירה של מנהל הרכש תוכל להכניס רשומת עובד חדש לתוך הרשת. לכן ניהול הפוליסי ברשתות, שהוא בדרך כלל הרבה יותר מתוחכם, הוא מערך שצריך להטמיע בתהליכים מורכבים ומסובכים. מסוג התהליכים שמייצרים הרבה פרנסה פוטנציאלית למטמיעים. שירותים מתוחכמים תוך התרחקות מהברזלים מנכ"ל רנסאנס מעריך כי מרגע שקיבל הדירקטוריון של חברה מסוימת (בגודל של כ-500 עובדים) את ההחלטה ועד ליום שבו המערכת פועלת עם שרת פוליסי ארגוני פעיל, יכולה לחלוף כשנה, אם לא יותר. זה תהליך מיפוי, סטנדרטיזציה, בחירת פתרון נכון, הטמעה, ובדיקות. אך בסיומו יכולים המנהלים לנמנם עם מעט יותר שקט בלילה. ניהול הפוליסי גם מתקשר בקצוות לענייני מעילות בבנקים, אך כמעט ולא לענייני הלבנות ההון המפורסמות. המעילות הפנים-ארגוניות מתרחשות לא אחת כאשר עובד מבצע פעולות של העברת מזומנים שלא תחת אישורו, ואחר כך הוא מוצא דרך להסתירן. אתי המיתולוגית מהבנק למסחר יכלה להסתיר את מה שעשתה משום שכל המערכת באותו בנק היתה על ניירת והיא ניהלה רישום כפול על כל הלוואה שלקחה כנגד פקדון. הלוואה שהלקוח לא ידע עליה ושכספיה הוצאו אל מחוץ לבנק. לדברי מנכ"ל רנסנאס "אנו מביאים נציגות משמעותית בניהול זהויות. אנחנו רוצים לשמש כ-Value Added Distributor. זאת לא הפצה של קומודיטיס. זה דורש מומחיות, הרבה שיווק, הכשרה וחיבור של אינטגרטורים שמקבלים הרבה מאוד סיוע. זה שונה מהותית מהפצת חומרה". הרוגלות? לא איום כל כך גדול אחד מהתחומים המעיקים והמעצבנים שנוספו לחיי הגולשים הם הרוגלות (Spyware). אך מנכ"ל רנסאנס לא רואה בהן איום מהותי שהופך לביזנס גדול בשנים הקרובות. מחד הוא מודה כי קשה לחסל את כולן, אך מנגד, הוא מסביר כי בקביעת מדיניות מידע קפדנית עם שרתי פוליסי ואבטחת מידע חדשניים, אפשר למנוע את רוב האיומים שהמטרד הזה מהווה לארגון. הוא סבור שגם למשתמש הביתי עם הפיירוול האישי של סימנטק ומק'אפי, תהיה את היכולת לקבל שליטה טובה נגד האיום המעצבן הזה. ואם סיכמנו את השיחה שלנו, עם איום שהוא פחות אמור להטריד אותנו, מבחינת החומרה שלנו, דיינו.

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.