עיון בתיק בית משפט על ידי מי שאינו בעל דין בתיק

ע"א 8849/01 פקיד השומה למפעלים גדולים נ. פז-גל חברה לשיווק בע"מ ואח'. ביום 1.1.2005 הגיש עו"ד צבי סבוב (להלן – המבקש), אשר אינו נמנה עם בעלי הדין בערעור, בקשה לעיין בתיק בית המשפט שבנידון, אשר עוסק בשאלת ניכוי הוצאות מימון בגין הלוואה לתשלום דיבידנד, וכן בתיק בית המשפט המחוזי נשוא הערעור, אשר דן בנושאים נוספים. המבקש נימק את בקשתו בטענה שבתיקים בהם מבוקש העיון מתעוררות שאלות משפטיות העולות גם בתיק המצוי בטיפולו.

המערער (להלן –פקיד השומה) התנגד לבקשת העיון בטענה שכתבי הטענות בהם מתבקש העיון מתייחסים לפרטים רבים הנוגעים להכנסת המשיבות (להלן – פז גז), וחלה עליהם חובת הסודיות הקבועה בסעיף 231 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), וכן חוסים הם בצל הגנת הפרטיות העסקית של פז גז. בנוסף, טען פקיד השומה, כי עצם קיומו של הליך אחר שהמבקש צד לו איננו יוצר למבקש זכות עיון, שכן בכך הוא מבקש ליהנות מפרי עמלם של באי כוח פז גז. המשיבות הודיעו כי הן מתנגדות גם כן לבקשת העיון, ומצטרפות לטענות פקיד השומה בתגובתו לבקשה.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים פסק שאלת זכות העיון בתיקי בית המשפט, והיקפה, זכתה להסדר במסגרת תקנות בתי המשפט (עיון בתיקי בית המשפט), התשס"ג – 2003 (להלן - התקנות). תקנה 4 לתקנות, עוסקת במבקש עיון שאינו בעל דין. עפ"י התקנה כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. עפ"י סעיף קטן ד' לתקנה, בבוא בית המשפט לשקול בקשת עיון, הוא ייתן את דעתו, בין השאר לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

התקנה לא קובעת מהי נקודת האיזון הראויה בין עניינו של המבקש לעיין, עניינם של בעלי הדין ומי שעלול להיפגע מן העיון, ושיקולים אחרים שלעניין.

בטיפול בבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט יש לבחון, בשלב הראשון, אם אין איסור בדין על העיון. בשלב השני, יבחן בית המשפט אם העיון מוצדק הוא. בשלב השלישי, יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. במקרה דנן, מטרת העיון המבוקש היא לימוד התיק נוכח זהות הסוגיות המשפטיות המתעוררות בו. עיון בכתבי הטענות בערעור מגלה כי הם כוללים בעיקר טענות משפטיות וסקירה של ההלכה התומכת, לטענת כל צד, בעמדתו. גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו משפטי בעיקרו. הנתונים היחידים הנוגעים לעניינה האישי של פז גז הם הנתונים אודות סכומי ההלוואה וחלוקת הדיבידנד לבעלי המניות, ואלו פורסמו ממילא בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלו, החסיון שבפקודת מס הכנסה לא חל על נתונים אלו ועל כתבי הטענות הכוללים אותם ואשר על כן אין מניעה מלהיעתר לבקשה לעיין בהם. מכאן כי העיון אינו אסור בדין. האם העיון מוצדק? מטרת הבקשה לעיון, קיומו של הליך משפטי דומה, מספיקה היא בנסיבות העניין בכדי להצדיק את העיון וזאת למרות עמדת הצדדים לערעור עצמו והאינטרס שלהם שתוכן התיק וטענותיהם בערעור לא יחשפו. זכות העיון עדיפה היא בהיעדר לסתור. הדבר נכון במיוחד שצד להליך הנו רשות ציבורית. לבסוף, ראוי ומוצדק לסייג את זכות העיון בכדי שהפגיעה בזכותן של פז-גז לפרטיות תהא במידה. מידתיות זו מוצאת ביטוי בנסיבות העניין במניעת עיון בתיק המוצגים תוך התרת העיון בכתבי הטענות השונים ועל בסיס מתן משקל נאות להתחייבות המבקש שלא להשתמש בעיון לצרכים אחרים. תוצאה כזו היא מידתית, ויישומה אינו מטיל על בית המשפט נטל או הקצאת משאבים בלתי סבירה.

יש להתיר את העיון בתיק הנידון, למעט תיק המוצגים שצורף לסיכומי המערער.

הבקשה התקבלה ברובה. אין צו להוצאות.

ניתן ביום: 15.2.2005 בפני: כב' הרשם יגאל מרזל. ב"כ המערער: עו"ד יהודה ליבליין; ב"כ המשיבות: עו"ד טלי יהושע.