תפיסת רכב שבוצעה באמצעותו עבירה של היסעים ללא דווח

ב"ש 20092/05 אבו עראר סמארה נ. מע"מ באר שבע

רכבו של המבקש נתפס על ידי משטרת ישראל, בעת שהיה נהוג בידי בן דודו של המבקש (להלן - חליל), שעה שהסיע ארבעה שוהים בלתי חוקיים.

משנתפס הרכב על ידי המשטרה, הפעיל המשיב את סמכותו, לפי סעיף 109(א)(2) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק), ותפס את הרכב, אשר לפי החשד שימש את חליל לביצוע עסקאות לא מדווחות, שענינן ביצוע היסעים בתמורה, וזאת בהעדר רישום כדין במע"מ כעוסק בענף זה, מעשה המהווה עבירה על סעיפים 117(א)(12), 117(א)(6) ו-117(א)(7) לחוק.

בית משפט השלום דחה את בקשת העורר להורות על החזרת הרכב התפוס וקבע כי מתקיימים בענינו של העורר התנאים הקבועים בסעיף 109(א)(2) סיפא לחוק, קרי הרכב היה מצוי בשימושו הקבוע של חליל ויש יסוד לחשד שהוא ביצע עבירות של היסעים ללא דיווח, הכול בידיעה מוקדמת של העורר. מכאן הערר.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק סעיף 109(א) לחוק קובע כי כדי להבטיח את ביצועו של החוק רשאי המשיב לתפוס טובין, אם יש חשד שנעברה בהם, או לגביהם עבירה או שהם עשויים לשמש ראיה לביצועה. בנוסף קובע סעיף 109(א) לחוק כי לא ייתפס כלי הובלה ששימש להובלת טובין כאמור, אלא אם בעל הכלי או מי שהכלי בשימושו הקבוע חשוד בביצוע העבירה או בידיעה מוקדמת על ביצועה.

שירותי הסעה בתשלום עונים על הגדרת "טובין", אשר לגדרה נכנסת אף זכות כלכלית שאינה בעלת תפיסה מוחשית. במקרה דנן, הרכב שנתפס שימש לכאורה את חליל כאמצעי למימוש זכותו הכלכלית.

הסיפא בסעיף 109(א) לחוק, הנוגע לקיומה של ידיעה מוקדמת, מתקיים בעניננו נוכח הראיות לכאורה להוכחת הידיעה שהיתה טבועה בעורר, בדבר השימוש שחליל עשה ברכב.

בשלב זה, אין בתפיסת הרכב משום הפקעה. לפיכך, הפגיעה בזכות הקניינית של המבקש, אף אם קיימת, הינה מידתית נוכח הנסיבות.

הרכב נתפס על ידי המשטרה בשל הסעת שוהים בלתי חוקיים, מעשה המהווה עבירה פלילית כשלעצמו. אין בתפיסתו על ידי רשות אחת כדי למנוע מרשות אחרת להפעיל את סמכותה על פי דין.

הערר נדחה ללא צו להוצאות. ניתן ביום: 9.2.2005 בפני: כב' השופטת ו. מרוז. ב"כ העורר: עו"ד ג. סילאגי; ב"כ המשיב: עו"ד א. ביטון.