פטור ממס לנכה בגין הכנסה מדמי שכירות

עמ"ה 1171/01 שטרנליכט מרדכי נ. פקיד שומה נתניה

המערער מתגורר במושב בית יהושע (להלן – המושב) משנת 1949. המערער הינו נכה מיום 1.7.1998, בהתאם להגדרת נכות בסעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה). המשק של המערער כלל מספר חלקות. בסוף שנות הששים הקים המערער בחלקה א' במשק מלטשה לעיבוד יהלומים ועבר לעבוד בה כעצמאי.

בשנת 1996 השכיר המערער חלק מחלקה ב' במשק לחברת צמנטכל בע"מ (להלן – צמנטכל). ההכנסות שנתקבלו בגין שכירות זו הן ההכנסות נשוא הערעור.

המשיב קבע כי הכנסות המערער מדמי השכירות אינן 'הכנסה מיגיעה אישית' ועל כן הוא אינו זכאי לפטור ממס בגין הכנסות אלה על פי סעיף 9(5)(א) לפקודה.

הכנסה מיגיעה אישית מוגדרת בסעיף 1 לפקודה, בין היתר, כ"סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד".

המערער טוען כי חלקה ב' שימשה אותו בעבר בהפקת הכנסה מחקלאות. הואיל וכך, ולאור הוראת סעיף 1 לפקודה, זכאי הוא כי דמי השכירות יחסו בצל הפטור האמור ומכאן ערעורו לשנים 1999-1997.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו פסק משמעות המונח יגיעה אישית נדונה לא אחת בפסיקה ונקבע כי כדי ליהנות מהפטור צריך הנישום להראות יגיעה אישית משלו, דהיינו פעילות אינדיווידואלית של ממש, שהביאה לצמיחת ההכנסה.

בעמ"ה 105/99 אל נתן נ. פקיד שומה חדרה, נקבע מבחן התרומה הממשית, קרי השתתפותו הפעילה של הנישום ביצירת הכנסה, השתתפות שאינה טפלה לפעילות העסקית.

אין חולק כי חלקה ב' לא שימשה את המערער בהפקת הכנסה מיגיעה אישית בשלוש שנים שקדמו להשכרתה, כי המטע שהיה בה נעקר בשנת 1993 והחלקה לא הפיקה הכנסות כלל.

המערער בחר למקד את עיקר הטיעון בקשר עם התקופה בה אין מחלוקת שחלקה ב' שימשה כמטע פיג'ויות, קרי בשנים 1983-1992. המערער, המדווח מאז היותו עצמאי על הכנסותיו לרשויות המס, בחר שלא לדווח על הכנסות מחקלאות. אי הכללת ההכנסות מחקלאות מהווה הצהרה מטעמו כי לא הופקה בידו הכנסה מחקלאות.

מבחני הפסיקה באשר לזיהוי "הכנסה מיגיעה אישית" ישימים הם שעה שהנישום מצהיר בכל השנים כי הוא מפיק הכנסה זו.

המערער לא נשא בנטל לשכנע כי בשנים קודם להשכרת חלקה ב' לצמנטכל, הוא הפיק הכנסה מיגיעה אישית באף לא אחת מהחלקות שבבעלותו.

בשל כך אין מקום לדון בשאלה האם די בהפקת הכנסה מיגיעה אישית באחת מהחלקות על מנת להכשיר את האחרת בהיותן כולן שייכות למשק חקלאי.

הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 17,000 ₪.

ניתן ביום: 23.12.2004 בפני: כבוד השופט א. מגן. ב"כ המערער: עו"ד ר. אורן; ב"כ המשיב: עו"ד א. סמרה.