מדד המלפפונים: מדד דצמבר הפתיע ועלה ב-0.1%
מדד המחירים לצרכן עלה במפתיע בחודש דצמבר בשיעור של 0.1%. בכך מסתכמת האינפלציה של שנת 2004 ברמה של 1.2%. בלמ"ס מציינים כי הסיבה העיקרית להתייקרות המדד מגיעה מתחום מחירי הפירות והירקות. שם נרשמה עליה מטאורית של 29.7%, בחודש זה.
תחום המזון התייקר ב-0.3%, תחום אחזקת הדיור עלה ב-0.5%, ההלבשה וההנעלה התייקרו ב-4.6%. בצד הירידות, היו מחירי הדיור עם 1.7%- בדצמבר, תרבות ובידור 0.7%-, ותחבורה ותקשורת 0.7%-.
כעת נותרים הרבה נעלמים פתוחים במשוואת הריבית לחודש הקרוב, זאת משום שהנגיד קלין פורש והנגיד פישר טרם נכנס לתפקידו, דבר שגם תלוי באישור ועדת השופט בך, ופער הריביות מול ארה"ב נשחק עוד יותר. בנק ישראל: עמדנו ביעד האינפלציה בבנק ישראל הזדרזו והגיבו על המדד הנוכחי. בתגובה לסיכום העלייה המצטברת במדד המחירים לצרכן לשנת 2004, מציינים בבנק המרכזי כי מדיניות הריבית, בהתאם ליעד יציבות המחירים של הממשלה - על-פיה האינפלציה תעמוד על 1 עד 3 אחוזים לשנה לאורך זמן - הצליחה להביא לעלייה הדרגתית ומבוקרת של האינפלציה ב-2004 בשיעור של כ-3 נקודות האחוז, לעומת זו שנרשמה ב-2003.
המשימה שעומדת בפני הבנק ב-2005 ואילך, היא לאפשר עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה, הפעם בשיעור מתון מזה שנרשם ב-2004, עד להתייצבותה בתוך יעד יציבות המחירים, ובכך להבטיח שיציבות מחירים תוטמע כתופעת קבע במשק הישראלי. זאת, כתשתית הכרחית לצמיחה בת קיימא.
בשנתיים האחרונות יכלה מדיניות הריבית של בנק ישראל לתמוך בהשגת המטרה העיקרית של המדיניות הכלכלית של הממשלה: עידוד ההשקעות, התעסוקה והצמיחה, תוך שמירה קפדנית על יציבות המחירים בפרט, ועל היציבות הפיננסית בכלל, אשר השתקפה בהתנהלות רגועה של השווקים הפיננסיים.
בנק ישראל ניהל מדיניות ריבית מרחיבה, במסגרתה הפחית את הריבית הנומינלית משיעור של 9.1% בדצמבר 2002, לשיעור של 3.7% בינואר 2005, ואת הריבית הריאלית מכ-7% לכ-2% באותה תקופה. זאת, על רקע המשמעת התקציבית שעליה מקפידה הממשלה, במסגרת הרב-שנתית של יעדי התקציב לסוף העשור ותוך כדי המשך הפיתוח של שוקי הכספים, ההון והמט"ח.
עוד נמסר מבנק ישראל, כי עליית המחירים המתונה ב-2004, הושפעה בעיקר מהתפתחות שער החליפין והשפעת ההצמדות שנותרו, אשר מקורן בפיחות מסוים של השקל מול הדולר במחציתה הראשונה של השנה וייסוף במחציתה השניה. יתירה מכך, לא היו אשתקד לחצים מהותיים על המחירים בישראל וזאת, למרות הצמיחה המואצת שנרשמה והעלייה במחירי הנפט בעולם.
היעדר לחצים כאלה נובע בעיקר, מהעודף בכושר הייצור - קרי, הפער בין התוצר הפוטנציאלי במשק לבין התוצר בפועל. עודף זה, הצטמצם ב-2004, דבר שבא לידי ביטוי בירידה המתמשכת בשיעור האבטלה, למרות הגידול בשיעור ההשתתפות בקרב מחפשי העבודה ? תופעות המצביעות על התוצאות החיוביות של המדיניות הכלכלית.
גם נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, מגיב על המדד. "יש לראות באופן חיובי אינפלציה שנתית של 1.2%, המראה שהצלחנו להשתחרר מאחת הבעיות המבניות הקשות ביותר שהעיקו תמיד על הכלכלה הישראלית - אינפלציה גבוהה במיוחד, שהעמידה את ישראל בסימן של חוסר יציבות כלכלית".
לדברי לין "מדד זה הושג כתוצאה משילוב של מדיניות כלכלית מוצלחת של צמצום תקציבי ומדיניות מוניטרית נכונה. ברור שהאשראי לכך מגיע לשר האוצר, בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין.
בין החוזים את גובה המדד החודש, היתה תחזית האינפלציה של המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים מהקרובות. הקונצנזוס בשוק חזה ירידה של 0.1%-, כשהמחמירים העריכו גם ירידה של 0.3%-. אך בבנק הפועלים חזו כי בחודש דצמבר יעלה המדד ב-0.2%, כך שנראה הכלכלנים שם היו קרובים בהערכתם. ההערכה הקודמת שלהם לאינפלציה לשנת 2005 עמדה על כ-2% וכעת נותר לראות אם הם יעדכנו אותה ולאיזה כיוון.
