מדד המלפפונים: מדד דצמבר הפתיע ועלה ב-0.1%
מדד המחירים לצרכן עלה במפתיע בחודש דצמבר בשיעור של 0.1%. בכך מסתכמת האינפלציה של שנת 2004 ברמה של 1.2%. בלמ"ס מציינים כי הסיבה העיקרית להתייקרות המדד מגיעה מתחום מחירי הפירות והירקות. שם נרשמה עליה מטאורית של 29.7%, בחודש זה.
תחום המזון התייקר ב-0.3%, תחום אחזקת הדיור עלה ב-0.5%, ההלבשה וההנעלה התייקרו ב-4.6%. בצד הירידות, היו מחירי הדיור עם 1.7%- בדצמבר, תרבות ובידור 0.7%-, ותחבורה ותקשורת 0.7%-.
כעת נותרים הרבה נעלמים פתוחים במשוואת הריבית לחודש הקרוב, זאת משום שהנגיד קלין פורש והנגיד פישר טרם נכנס לתפקידו, דבר שגם תלוי באישור ועדת השופט בך, ופער הריביות מול ארה"ב נשחק עוד יותר.
בנק ישראל: עמדנו ביעד האינפלציה
בבנק ישראל הזדרזו והגיבו על המדד הנוכחי. בתגובה לסיכום העלייה המצטברת במדד המחירים לצרכן לשנת 2004, מציינים בבנק המרכזי כי מדיניות הריבית, בהתאם ליעד יציבות המחירים של הממשלה - על-פיה האינפלציה תעמוד על 1 עד 3 אחוזים לשנה לאורך זמן - הצליחה להביא לעלייה הדרגתית ומבוקרת של האינפלציה ב-2004 בשיעור של כ-3 נקודות האחוז, לעומת זו שנרשמה ב-2003.
המשימה שעומדת בפני הבנק ב-2005 ואילך, היא לאפשר עלייה מסוימת נוספת בשיעור האינפלציה, הפעם בשיעור מתון מזה שנרשם ב-2004, עד להתייצבותה בתוך יעד יציבות המחירים, ובכך להבטיח שיציבות מחירים תוטמע כתופעת קבע במשק הישראלי. זאת, כתשתית הכרחית לצמיחה בת קיימא.
בשנתיים האחרונות יכלה מדיניות הריבית של בנק ישראל לתמוך בהשגת המטרה העיקרית של המדיניות הכלכלית של הממשלה: עידוד ההשקעות, התעסוקה והצמיחה, תוך שמירה קפדנית על יציבות המחירים בפרט, ועל היציבות הפיננסית בכלל, אשר השתקפה בהתנהלות רגועה של השווקים הפיננסיים.
בנק ישראל ניהל מדיניות ריבית מרחיבה, במסגרתה הפחית את הריבית הנומינלית משיעור של 9.1% בדצמבר 2002, לשיעור של 3.7% בינואר 2005, ואת הריבית הריאלית מכ-7% לכ-2% באותה תקופה. זאת, על רקע המשמעת התקציבית שעליה מקפידה הממשלה, במסגרת הרב-שנתית של יעדי התקציב לסוף העשור ותוך כדי המשך הפיתוח של שוקי הכספים, ההון והמט"ח.
עוד נמסר מבנק ישראל, כי עליית המחירים המתונה ב-2004, הושפעה בעיקר מהתפתחות שער החליפין והשפעת ההצמדות שנותרו, אשר מקורן בפיחות מסוים של השקל מול הדולר במחציתה הראשונה של השנה וייסוף במחציתה השניה. יתירה מכך, לא היו אשתקד לחצים מהותיים על המחירים בישראל וזאת, למרות הצמיחה המואצת שנרשמה והעלייה במחירי הנפט בעולם.
היעדר לחצים כאלה נובע בעיקר, מהעודף בכושר הייצור - קרי, הפער בין התוצר הפוטנציאלי במשק לבין התוצר בפועל. עודף זה, הצטמצם ב-2004, דבר שבא לידי ביטוי בירידה המתמשכת בשיעור האבטלה, למרות הגידול בשיעור ההשתתפות בקרב מחפשי העבודה ? תופעות המצביעות על התוצאות החיוביות של המדיניות הכלכלית.
גם נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, מגיב על המדד. "יש לראות באופן חיובי אינפלציה שנתית של 1.2%, המראה שהצלחנו להשתחרר מאחת הבעיות המבניות הקשות ביותר שהעיקו תמיד על הכלכלה הישראלית - אינפלציה גבוהה במיוחד, שהעמידה את ישראל בסימן של חוסר יציבות כלכלית".
לדברי לין "מדד זה הושג כתוצאה משילוב של מדיניות כלכלית מוצלחת של צמצום תקציבי ומדיניות מוניטרית נכונה. ברור שהאשראי לכך מגיע לשר האוצר, בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין.
בין החוזים את גובה המדד החודש, היתה תחזית האינפלציה של המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים מהקרובות. הקונצנזוס בשוק חזה ירידה של 0.1%-, כשהמחמירים העריכו גם ירידה של 0.3%-. אך בבנק הפועלים חזו כי בחודש דצמבר יעלה המדד ב-0.2%, כך שנראה הכלכלנים שם היו קרובים בהערכתם. ההערכה הקודמת שלהם לאינפלציה לשנת 2005 עמדה על כ-2% וכעת נותר לראות אם הם יעדכנו אותה ולאיזה כיוון.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
