נתניהו: "אילון מאסק גאון. אמר לי שישראל היא מעצמה טכנולוגית"

לדברי רה"מ, היזם שעומד מאחורי חברת טסלה המליץ לו לפרוס מערכות סולאריות בנגב
מערכת Bizportal | (8)

"הבוקר נפגשתי לפני שבאתי הנה עם אילון מאסק, איש חזון, אולי גדול אנשי החזון הטכנולוגי בדורנו. הוא גאון", כך אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכנס בנגב. מאסק, היזם שעומד מאחורי חברת הרכבים טסלה מבקר בימים אלו בישראל.   לדברי נתניהו, מאסק אמר לו כי 'ישראל היא מעצמה טכנולוגית'. "הוא אמר שהוא מעריך את מה שאנחנו עושים כאן. ואז אמר ביוזמתו, כי 'הנגב יכול לספק לכם את כל צרכי האנרגיה. הנגב הוא העתיד האנרגטי של מדינת ישראל. אתם יכולים לפרוס כאן מערכות סולאריות שיתנו לכם אנרגיה יותר ממה שאתם צריכים ויותר ממה שתצטרכו. אנרגיה נקייה'".   עוד הוסיף נתניהו: "אני אומר לכם מה שהוא אמר לי: 'אם רק תרצו בזה' - ואני אומר לכם, אני רוצה בזה. אני רוצה בנגב תוסס, פורח ומתפתח. ואנחנו נמשיך לעשות את זה, לפתח אותו כפי שלא נעשה אף פעם בתולדות ישראל".   "ישראל מוקפת במאחזים של האסלאם הקיצוני, ולכן אנחנו צריכים לשמור על גבולותינו. אנחנו השלמנו מבצע אדירים: בניית גדר לאורך של יותר מ-200 ק"מ בגבול סיני. אלמלא הגדר, היינו עומדים חלילה בפני שוקת שבורה – מתקפות חמורות של גורמי הטרור בסיני, ודבר נורא ביותר, הצפה של מסתננים בלתי-חוקיים מאפריקה. אנחנו מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית, איך היינו מבטיחים מדינה יהודית ודמוקרטית עם חמישים אלף, ואחר כך מאה אלף, ואחר כך מאה חמישים אלף מסתננים בשנה. אתה מגיע למיליון, מיליון וחצי ואפשר לסגור את הבאסטה. אז לא סגרנו את הבאסטה. הקמנו את הגדר ובד בבד עם הדאגה לצורכי הביטחון, אנחנו משקיעים השקעה עצומה בתשתיות".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מדינה של גאונים 20/03/2018 18:31
    הגב לתגובה זו
    והשאלה המהותית היא...למה מערכת החינוך של העם היהודי מתדרדרת? למה BB לא כופה לימודי ליבה על החרדים?
  • מוט 21/03/2018 20:06
    הגב לתגובה זו
    מערכת החינוך של העם ה"יהודי!!!!" מתדרדרת כשתחלק לפי חילונים - חרדים - התוצאה תהיה שונה לחלוטין.... לימודי הליבה זה הקנאה שבוערת בלב (ליבה....) שלך!!! לימודי הליבה יגרמו במקסימום לעוד חרדים שיצטרפו לעם החילוני ויוסיף לציון( "הגבוה...") של מערכת החינוך "המתדרדרת"
  • 4.
    גם אתה גאון ,כבר שבועיים לא היתה לך פרשה חדשה . (ל"ת)
    בא 20/03/2018 18:16
    הגב לתגובה זו
  • גבי 23/04/2022 21:46
    הגב לתגובה זו
    אם הוא היה בצד שלכם הייתם מלחכים את כפות רגליו
  • 3.
    אילן 20/03/2018 17:48
    הגב לתגובה זו
    וההמשך ידוע....
  • 2.
    שרון 20/03/2018 17:12
    הגב לתגובה זו
    ממש טריויאלי איך לא חשבנו על זה קודם נגב, שמש = מערכות סולריות, אולי כי הינו עסוקים בלחשוב על אירן ועל מה שהתקשורת אומרת עלינו?
  • שולוים 21/03/2018 17:48
    הגב לתגובה זו
    ושטח הכמות היחידות עצומים
  • 1.
    סימפל 20/03/2018 16:43
    הגב לתגובה זו
    לאנרגיה תמיד יש שימוש. במינימום אפשר למכור אותה לירדן או מצריים. מעבר לכך, במקום לאכול שטחים בנגב, אפשר לצפות בניינים קיימים בפאנלים (לא רק הגג, אלא גם הקירות), וכך כל בניין יהיה יחידת ייצור של חברת החשמל. לא יהיה צורך לקנות פחם או גז או נפט וכו'.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי