תיקון שומה מכוח הדין המנהלי
עו"ד מאיר מזרחי
לאחרונה ניתן פסק דין של ועדת הערר בעניין בר גיורא, שבו נדונה השאלה אם הוראת סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין המקנה למנהל סמכות להאריך "כל מועד" שנקבע בחוק מיסוי מקרקעין, חלה גם על מגבלת הזמן לתיקון שומה הקבועה בסעיף 85 לחוק.לאחרונה ניתן פסק דין של ועדת הערר בעניין בר גיורא, שבו נדונה השאלה אם הוראת סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין" או "החוק") המקנה למנהל סמכות להאריך "כל מועד" שנקבע בחוק מיסוי מקרקעין, חלה גם על מגבלת הזמן לתיקון שומה הקבועה בסעיף 85 לחוק. העורר סובר שיש למנהל סמכות להאריך את מועד הגשת הבקשה לתיקון שומה לפי הוראת סעיף 107 לחוק. מנגד סבור המנהל כי מגבלת הזמן הקבועה בסעיף 85 לחוק אינה ניתנת להארכה. הוועדה בוחנת שאלה זו לאור התכליות של עקרון גביית מס אמת מול עקרון הוודאות וסיום השומה וקובעת כי למנהל אין סמכות מתוקף סעיף 107 לחוק להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק, ואולם ייתכן שיש לו סמכות מתוקף סעיף 15 לחוק הפרשנות, ומתוקף העקרונות הכלליים של המשפט המנהלי, אשר בנסיבות המקרה הנדון אינם מתקיימים.
בעניין בר גיורא (ו"ע 53452-09-12), מונה כונס נכסים לזכויותיו של העורר במקרקעין. ב-2003 מכר כונס הנכסים את הזכויות במקרקעין, והוגשה הצהרה למנהל מיסוי מקרקעין על עסקת המכר אשר בעקבותיה הוצאה שומה בשנת 2005. על שומה זו הגיש הכונס השגה אשר התקבלה בחלקה.
ביום 31.5.2007, הגיש הכונס בקשה לתיקון שומה שהתגלגלה עד לפתחו של בית המשפט העליון אך נדחתה בפסק דין מיום 26.4.2010.
ביום 22.4.2012 הגיש כונס הנכסים למנהל בקשה לפי סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין, להארכת המועד להגשת בקשה לתיקון שומה. זאת כיוון שעבר המועד להגשת בקשה לתיקון שומה הקבוע בסעיף 85 לחוק. סעיף 85 לחוק קובע כי ניתן לתקן שומה בתוך ארבע שנים מיום אישור השומה או מיום קביעת השומה לפי מיטב השפיטה. הכונס ביקש כי יאפשרו לו לתקן שומה בדרך של הכרה בהוצאות שונות וכן בקיזוז הפסדים. בקשתו נדחתה ולפיכך מוגש הערר בעניין דנן.
מוקד המחלוקת במקרה דנן הוא אם הוראות סעיף 107 לחוק, המקנה למנהל סמכות להאריך כל מועד שנקבע בחוק מיסוי מקרקעין, חלה גם על מגבלת הזמן לתיקון שומה הקבועה בסעיף 85 לחוק. הכונס טוען כי לשון ההוראה בסעיף 107(א) אינה כוללת כל סייג להחלתה על סעיף 85, וזאת יש ללמוד מהמילים "כל מועד" המופיעות בסעיף 107. כמו כן יש לפרש את הסעיף לאור התכלית של גביית מס אמת ויש בכך "סיבה מספקת" להארכת המועד.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתו סבור המנהל כי לא ניתן להאריך את סעיף 85 מתוקף סעיף 107, וזאת מהסיבה כי מגבלת הזמן לתיקון שומה בסעיף 85 מהווה "התיישנות מהותית", בעוד סעיף 107 מעניק למנהל סמכות להאריך רק מועדי דיונים בלבד ולא תקופות התיישנות מהותיות. כמו כן טוען המנהל כי סעיף 85 עצמו קובע איזון בין התכליות השונות ומאפשר תיקון שומה במגבלות הזמן שנקבעו. עוד מוסיף המנהל כי על פי ההלכה אשר נקבעה ב-ע"א 417/74, אין למנהל סמכות טבועה לתקן שומות. כמו כן בעבר הייתה הוראה מיוחדת שאפשרה הארכה בנסיבות מיוחדות, דבר המלמד כי המחוקק סבר שלסעיף 107 אין הסמכות להארכת המועד לתיקון שומה וגם אם יש כזאת הנישום לא הצביע על סיבה מספקת בכדי לתת הארכה.
ועדת הערר דוחה את הערר וקובעת כי סעיף 107(א) לחוק אינו מעניק למנהל סמכות לתת הארכה בתקופה הקבועה בסעיף 85 לחוק, וגם אם הייתה למנהל הסמכות להאריך את המועד הרי העורר לא הצביע על עילה לעשיית השימוש בסמכות, וזאת מהטעמים הבאים:
תחילה מציינת ועדת הערר כי יש לאזן בין התכליות השונות - מצד אחד גביית מס אמת ומצד שני שמירה על הוודאות ועל סופיות השומה, ולאור תכליות אלה בוחן בית המשפט את שאלת סמכותו של מנהל מיסוי מקרקעין להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק.
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
בענייננו מתייחסת ועדת הערר לכך שיש זיקה בין מיסוי מקרקעין לבין מיסוי רווחי הון וקובעת כי לפי עקרון ההרמוניה החקיקתית, הקובע כי בחוקים העוסקים "באותו עניין" ותכליתם קרובה, ראוי לפרש ביטויים דומים באופן זהה, ולפיכך יש לראות את סעיף 85 לחוק, בדומה לסעיף 147 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 הקובעים לפי הפסיקה תקופות התיישנות, הראשון לגבי מיסוי מקרקעין והשני בין היתר לגבי מיסוי הון, ולכן גם אם יתברר שנפלה טעות בשומה או שקיימים שיקולים נכבדים לתיקון, לא יהיה אפשר לתקן את השומה לאחר תקופת ההתיישנות. לפיכך יש לפרש את סעיף 107 לחוק בצמצום ומכאן שלא ניתן להאריך את מועד תיקון השומות הקבוע בסעיף 85 לחוק.
נוסף על כך מתייחסת הוועדה להוראה שהייתה בעבר בסעיף 85א לחוק, וקובעת כי ללא הוראה מיוחדת אין למנהל כל סמכות להאריך את תקופת "התיישנותה" של השומה. לאור זאת סעיף 107(א) אינו מסמיך את המנהל להאריך את המועד לתיקון שומות.
אף על פי כן, עולה כי ייתכן שמכוח סעיף 15 לחוק הפרשנות התשמ"א-1981 ומכוח העקרונות הכלליים של המשפט המנהלי, ניתן לתקן ולשנות את השומות. על אף שטענה זאת לא הועלתה על ידי העורר, הוועדה בחנה וקבעה כי בנסיבות המקרה לא עומדת לעורר עילה ראויה המצדיקה את הארכת המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק מכוח סעיף 15 לחוק הפרשנות ומכוח העקרונות הכלליים של המשפט המנהלי.
נוסף על כך מציינת הוועדה כי בכל ההליכים שהיו בקשר לשומה זאת לא טרח העורר לציין את רצונו בניכוי ההוצאות וקיזוזן וזאת אף על פי שיכול היה לעשות זאת עוד במועד שלפי סעיף 85. הוועדה מציינת כי טענת הקיזוז היא זכות אישית ומנהל מיסוי מקרקעין אינו רשאי להכיר בקיזוז הפסדיו של נישום אלא אם כן ביקש זאת הנישום, דבר אשר לא קרה בענייננו.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
מעצר חשודים בהלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטו. קרדיט: דוברות המשטרהעורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
בית משפט השלום בחיפה שחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות, בחשד שסיפק חברות לרשת שעסקה בהפצה של חשבוניות פיקטיביות בענף הדלקים. כמו כן, שוחרר בתנאים מגבילים תושב דליית אל כרמל, החשוד כי היה אחד מראשי הרשת אם לא הבכיר ביותר בה.
במחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון ברשות המסים מתנהלת בחודשים האחרונים חקירה בחשד להתארגנות עבריינית מורכבת ומסועפת שמטרתה להונות את קופת המדינה באמצעות שימוש בחברות קש לשם הוצאה וקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות בענף הדלקים ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של קרוב לחצי מיליארד שקל.
על פי החשד, התארגנות זו נבנתה בצורה סדורה והיררכית, עם "מגייסים" שפעלו על מנת לאתר אנשי קש ולהעביר את החברות לבעלותם. הניהול החשבונאי ברשת התנהל תחת ידיו של ובאמצעות משרדו של רו"ח נביל ואכים מחיפה, שנעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בינואר האחרון, עם הפיכת החקירה לגלויה.
שלשום עוכב ושוחרר בתנאים מגבילים עורך דין ידוע מדרום הארץ, העוסק בסחר בחברות ושימש על פי החשד כאחד מספקי החברות של הרשת. החברות שנמכרו לרשת והושמו בהם אנשי קש, שימשו על פי החשד להפצת החשבוניות הפיקטיביות לחברות שונות, על מנת לסייע להן להתחמק מתשלום מס. מהחקירה עולה חשד כי העורך דין, שפרטיו אסורים לפרסום, נטל חלק פעיל בהפצת החשבוניות הפיקטיביות, בהיקף של עשרות מיליוני שקל.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום שוחרר חשוד נוסף בתנאים מגבילים, תושב דליית אל-כרמל בשם עמיר נאטור. על פי החשד, שימש נאטור כאחד מראשי הרשת אם לא הבכיר שבהם מבחינת תפעול ההפצה והקיזוז של חשבוניות מס פיקטיביות,
