ביצוע הליכי גבייה כנגד המבקשת בגין חוב מס של בעלה
ה"פ 4932/13 כוכבה לוי נ' פקיד שומה ירושלים 1
תקציר ה"פ 4932/13
כוכבה לוי נ' פקיד שומה ירושלים 1
בית משפט השלום בירושלים פסק כי בדין רשאי היה המשיב לנקוט הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), לרבות עיקולים, גם כנגד המבקשת, בגין חוב מס של בעלה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-------------------------------------------------------
עניינה של התובענה הוא בקשה לפסק דין הצהרתי שלפיו מנוע המשיב מלנקוט הליכי גבייה נגד המבקשת ו/או רכושה לשם גביית חוב מס של בעלה, בגין חוב מס בסכום של כ-1,600,000 ש"ח, אשר מקורו ברווח הון שצמח בשנת המס 1996 מפירוק שיתוף בחברת מוסך ינוע בע"מ (להלן: "המוסך") אשר בה היה הבעל שותף בשיעור 50%, ואשר במסגרת הסכם פירוק השיתוף שנחתם בשנת 1995 קיבל הבעל דיווידנדים שרווח ההון אשר צמח מהם הוא נשוא החוב של הבעל בהתאם לשומה. יצוין כי המבקשת מחזיקה במניה אחת ממניות המוסך, כך שחלקה הוא 25% (ועם בעלה כאמור 50%).
לטענת המבקשת למניות אלו לא נלוו זכויות הצבעה או ניהול כלשהן והרישום נעשה מסיבות היסטוריות ובאופן פורמלי בלבד. לטענת המבקשת, מאז ומתמיד, החל ביום נישואיהם בשנת 1964 הייתה קיימת בין בני הזוג הפרדת רכוש ברורה, ובשלב מסוים הוחלט לעגן בכתב את ההפרדה האמורה. כתוצאה מכך נחתם ביום 15.7.2000 הסכם ממון/ הפרדת רכוש. במסגרת הסכם הממון סוכם בין היתר על מכירת בית המגורים של בני הזוג במבשרת ציון שהיה אז בבעלותם המשותפת, ותמורת המכירה חולקה ביניהם.
דיון
----
השאלה שעומדת בפנינו היא אם בנסיבות העניין רשאי היה המשיב לנקוט הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), לרבות עיקולים, גם כנגד המבקשת. המסקנה היא כי לא נפל פגם בעצם ביצוע פעולות הגבייה על ידי המשיב, ודין התביעה להידחות.
אכן הצדק עם המבקשת כי החלטה בדבר תקפותו או אי תקפותו של הסכם או של רישום זכויות נתונה לבית המשפט ולא לפקיד השומה. עם זאת, לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), קיימת לפקיד השומה סמכות להתעלם בין היתר מעסקה או מפעולה פלונית אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות.
אמנם במקרה שלפנינו לא הייתה מטרתה של החתימה על הסכם הממון הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, ולכן באופן פורמלי אין מקום להחלת סעיף 86 האמור, אולם המבקשת עצמה הודתה בסעיף 44 לכתב התביעה כי הרקע לחתימה על הסכם הממון היה בין היתר, כדי להסיר את השעבוד שהיה מוטל על ביתם של בני הזוג במבשרת ציון בשל הלוואה שנטל הבעל. אם כך הדבר, הרי החתימה על הסכם הממון ביום 15.7.2000, יומיים בלבד לאחר שהוצאה השומה ביום 13.7.2000, יכולה בהחלט להתפרש כניסיון לנתק כל קשר בין הבית האמור לבין עסקיו של הבעל, לרבות חובותיו למס הכנסה, כדי לא לאפשר הליכי גבייה לגבי הבית החדש שיירכש בהר אדר בתמורה למכירת הבית במבשרת ציון.
אמנם בעניין עצמון (ע"א 4374/98) נקבע כי כאשר בני זוג מבקשים להעביר נכס לבעלות מלאה של אחד מהם אין מוטלת עליהם חובה להציג "הסבר", צידוק או מניע לרצונם זה, גם כאשר יצירת ההפרדה ברכוש והעברת הבעלות נבעו מרצון בני הזוג לחסן נכסים אלה מפני נושי החייב, אולם הדבר סויג בפסקי הדין בכך שנאמר כי הרצון היה "לחסן מבעוד מועד נכסים אלה מפני נושי החייב". הואיל ובמקרה שלפנינו לא נעשה הסכם הממון "מבעוד מועד" אלא למעשה בדיעבד, יומיים בלבד לאחר שהוצאה השומה, נראה שנודף מהסכם הממון "ריח" של ניסיון להברחת נכסים, וכתוצאה מכך יש להתייחס בהסתייגות ממשית לתוקפו של ההסדר הרכושי אשר נקבע בהסכם הממון.
הגם שסעיף 66 לפקודה מאפשר לבני זוג לבקש חישוב מס נפרד בתנאים מסוימים, הרי נקודת המוצא בפקודה היא שבני זוג, כל עוד הם עונים על הגדרת "בן זוג" בסעיף 1 לפקודה, מהווים יחידת מיסוי אחת, והכנסת התא המשפחתי נתפסת כהכנסה אחת.
במקרה שלפנינו, החזיקה המבקשת מניה במוסך. בהקשר זה יש לדחות את טענתה כי מדובר בנושא היסטורי ופורמלי בלבד. להחזקת מניות בחברה יש נפקות משפטית, ובמקרה הנדון הייתה המבקשת למעשה בעלת 25% מהמניות במוסך. לפיכך, לגבי ההון שנצבר אצל בני הזוג, אשר אין מחלוקת כי הם עונים על ההגדרה של "בן זוג" בסעיף 1 לפקודה, חלה חבות במס גם על המבקשת לגבי הדיווידנד שקיבל הבעל במסגרת פירוק השיתוף במוסך ינוע, לפחות בשיעור החלק של המבקשת בחברה.
זאת ועוד, גם אם המבקשת לא הייתה מחזיקה במניה במוסך ינוע, הרי בפועל עקב הנאתה מפירות ההכנסה מהמוסך לאורך השנים כחלק מהתא המשפחתי, לא יהא זה ראוי וצודק לטעון כי המבקשת מנותקת מהחובות שנותרו בתיק בני הזוג. עם זאת, לאור העובדה שהמבקשת החזיקה בפועל במניה במוסך ניתן להשאיר נושא זה ב"צריך עיון". יש לזכור כי גם לפי הדין הכללי ולא רק במישור דיני המס, קיים עיקרון של שיתוף בחובות כמו בזכויות (בהסתייגויות שאין מקומן במקרה שלפנינו), ולכן גם מכוח הדין הכללי קמה למבקשת חבות, לפחות במחצית חובו של הבעל לרשויות המס.
תוצאה
--------
התובענה נדחתה.
בבית משפט השלום בירושלים
לפני כב' השופטת אנה שניידר
ניתן ב-20.10.2014

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".