נדחתה בקשה לביטול פיטורי עובדת אשר ייחלה למותם של חיילים במבצע "צוק איתן"
העובדות
-----------
אסראא גרה (להלן: "העובדת") הועסקה כפסיכולוגית חינוכית בעיריית לוד (להלן: "המעסיקה") במשך 4 שנים.
העובדת עסקה בביצוע אבחונים לתלמידים, ייעוץ ולווי פסיכולוגי לצוותים חינוכיים וכן טיפול במשפחות שהופנו לטיפולים פסיכולוגיים ממוסדות החינוך. במהלך מבצע "צוק איתן" נדרשו עובדי העירייה ובכללם העובדת ליתן סיוע ותמיכה פסיכולוגית לילדים ולמשפחות הפונות לקבלת סיוע.
העובדת פרסמה באמצעות עמוד הפייסבוק שלה איחולים למותם של חיילים נוספים כתגובה לכתבה תקשורתית בה דווח על מותם של חיילי צה"ל שנהרגו באותו היום בכפר סג'עיה.
למחרת, בעקבות הפרסום, זומנה העובדת לשימוע אצל מנכ"ל העירייה.
העובדת התייצבה לשימוע כאשר בשימוע נוכח גם נציג ועד עובדים מטעם העירייה. בתום השימוע ולאחר שנציגי העירייה דנו בעניין השימוע הוחלט על סיום עבודתה לאלתר.
העובדת פנתה לבית הדין לקבלת סעד זמני לביטול הפיטורים וחזרתה לעבודה הואיל ולטענתה הפיטורים נעשו שלא כדין, ללא הליך שימוע תקין, מבלי שידעה מראש מהי מטרת השימוע ומבלי שניתנה לה אפשרות לדאוג לייצוג משפטי. עוד נטען כי הפיטורים נעשו לאלתר, ללא נוכחות ראש העיר בישיבה ומבלי לנהל הליך משמעתי כנהוג אצל המעסיקה. בנוסף, נטען כי הפיטורים מהווים פגיעה בעקרונות של חופש הביטוי ותוך הפליה בגין השקפה פוליטית ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
מנגד, המעסיקה טענה כי הפיטורים היו כדין כמו גם הליך השימוע אשר כלל זימון לשימוע ובו הטעמים בגינם נערך השימוע. העובדת בחרה להופיע לשימוע ללא ייצוג וניתנה לה הזדמנות ראויה להשמיע את דברה, כך שגם אם היה מוכח כי נפל פגם בהליך השימוע, הרי שמדובר בפגם פרוצדוראלי ולא מהותי וכן אין בפגם שכזה כדי להצדיק את ביטול הפיטורים. כמו כן, נטען כי ניתן לפטר עובד שעובר עבירות משמעת, גם ללא נקיטת הליך משמעתי, כאשר החלטת הפיטורים נתקבלה שלא מחמת אפליה אלא נבעה מחוסר התאמה לתפקיד ומשבר האמון שנוצר ומעצם אופיו ומהותו של התפקיד אותו מילאה העובדת ולא עצם ביצוע עבירה משמעתית שהייתה בהתנהגות העובדת. כמו כן, נטען כי אין מקום לתביעה כלפי ראש העיר שכן אין הצדקה לניהול הליך כנגדו באופן אישי.
פסק דין
----------
בית הדין קבע כי יש לבחון את פררוגטיבת המעסיק לנהל את עסקו כרצונו וזאת כחלק מזכות הקניין שלו כאשר זכות זו אינה עומדת בזכות עצמה, אלא יש להפעילה בתום לב ותוך איזון מול זכויות אחרות של העובדים.
נקבע כי ההחלטה לפטר את העובדת לאור התבטאותה החריפה, וביחס לאופי תפקידה של העובדת כפסיכולוגית המטפלת בילדים ובמשפחות תושבי העיר, ולאור משבר האמון שנוצר בין הצדדים, היא פעולה אפשרית וסבירה המצויה במתחם הזכות הניהולית של העירייה.
בית הדין חזר על הכלל לפיו לא יכפה על מעביד להעסיק עובד שאינו רוצה בו ודרך המלך היא לתת תשלום כספי ולא לאכוף את חוזה העבודה.
בית הדין נימק החלטתו בכך שקיימת ציפייה מעובדת ציבור אשר תפקידה המהותי הוא חינוך פסיכולוגי, לריסון ואיפוק כלפי כל מי שנזקק לשרותיה. לפיכך, נדחתה הבקשה לסעד זמני ונקבע שלא נמצא שיקול של "צדק" המחייב החזרת העובדת לתפקידה וזאת בטרם הוכחה תביעתה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
