אופן חישוב המס המוטל על שליחים בחו"ל
תקציר ע"מ 45933/10 דורון כהן ואח' נ' פקיד שומה חדרה
תקציר ע"מ 45933/10
דורון כהן ואח' נ' פקיד שומה חדרה
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור שעניינו אופן יישום כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 (להלן: "הכללים"). לטענת המערערים, אי עדכון שיעורי המס בכללים לשיעורי המס ומדרגות המס שבסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") - הוא בבחינת אפליה, ולפיכך יש לחשב את המס על פי שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה תוך יישום הוראות תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות"), או להחיל את הכללים באופן שמדרגות המס ושיעורי המס יהיו לכל היותר בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
בית המשפט פסק כי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש, אין לו סמכות להחיל על המערערים הסדר שונה של חבות מס מזה המפורט בכללים.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערערים נשלחו עם משפחותיהם מטעם משרד ראש הממשלה לשליחות בתאילנד ובהודו. המעסיק חישב את המס על פי הכללים. כפועל יוצא מן האמור לא נוכה למערערים מס בגין הכנסה שנתית בסכום כולל של 4,000 דולר לשנה, ונוסף על כך הוכרו לכל אחד מהם הוצאות שכר דירה בחו"ל בסך 25,000 ש"ח. עד לשנות המס שבערעור דווחה הכנסתם של המערערים לפי הכללים. בדוחות שהגישו המערערים לשנות המס שבערעור, ביקש כל אחד מהם לא לפטור את ההכנסה בסך 4,000 דולר על פי הכללים, להתיר בניכוי הוצאות שכר דירה על פי הכללים, וכן לשלם את המס בגין ההכנסה החייבת על פי שיעורי המס ליחיד הקבועים בסעיף 121 לפקודה ולא על פי שיעורי המס הקבועים בכללים.
לשיטת המערערים, יש לחשב את המס לעובד המועסק בחו"ל על ידי מעביד ישראלי לפי אחת משתי החלופות הללו - על פי שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה תוך יישום הוראות התקנות, או להחיל את הכללים באופן שמדרגות המס ושיעורי המס יהיו לכל היותר בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה. לשיטתם, במהלך השנים הופחתו שיעורי המס ליחידים באופן משמעותי וכן רווחו מדרגות המס. ואולם, שינויים אלו לא הותאמו בכללים כך שחלה שחיקה משמעותית בהטבות שהקנו הכללים, ובחלק מהמקרים חישוב המס הרגיל הביא לתוצאה מיטיבה לעומת הכללים.
דיון
הכללים הותקנו מכוח סעיף 67א לפקודה, ובמסגרתם נקבעו הוראות מיוחדות בדבר פטורים, ניכויים וזיכויים לרבות שיעורי מס מיוחדים. בדרך זו יצר המחוקק שיטת מס ספציפית בנוגע לעובדים תושבי ישראל בחו"ל המועסקים על ידי מעביד ישראלי. בהנחה שמטרת הכללים מלכתחילה הייתה להשוות בין מצבם של שליחים ישראלים העובדים בחו"ל לבין עובדים המועסקים בישראל, כפי שאכן עולה מהודעת שר האוצר מיום 23.12.2012, ובהנחה שהשוואה זו מצביעה על פער בשל אי העדכון, עולה השאלה אם על בית המשפט להתערב באופן פרשני על ידי קבלת הסדר מעורב (בין הכללים ובין הפקודה).
בית המשפט פסק כי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש, אין לו סמכות להחיל על המערערים הסדר שונה של חבות מס מהמפורט בכללים. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב שלפיה המערערים לא הוכיחו כי המס ששילמו - יש בו כדי להצביע על אפליה באופן המצדיק או המחייב התערבות שיפוטית בנושא. זאת ועוד, נקודת המוצא להתקנת הכללים הייתה כי יש לקבוע שיעורי מס בהתאמה לתנאי החיים בחו"ל של השליחים, ולכן ככל שנטענה טענה בדבר אפליה ייתכן שהיה מקום להצביע על הרעה במצבם של המערערים בהתחשב בתנאי המחיה בחו"ל, ולאו דווקא ביחס לקבוצת ההשוואה של עובד רגיל המועסק בישראל. נוסף על כך, יש להזכיר כי הפער שנוצר הוא גם פועל יוצא מהשינוי בשער הדולר. עוד יש לדחות את טענות המערערים בדבר פגיעה בזכות הקניין. אין זכות קנויה לנישום בנוגע לשיעורי המס שעליו לשלם, וככל שניתן לטעון כי יש בכללים משום פגיעה בזכות הקניין הרי לא הוכח שזו אינה מידתית או עולה על הנדרש.
תוצאה
הערעור נדחה. כל אחד מהמערערים חויב בהוצאות בסך 8,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופטת ש' וסרקרוג
ניתן ב-12.12.2013
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")