אופן חישוב המס המוטל על שליחים בחו"ל
תקציר ע"מ 45933/10 דורון כהן ואח' נ' פקיד שומה חדרה
תקציר ע"מ 45933/10
דורון כהן ואח' נ' פקיד שומה חדרה
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור שעניינו אופן יישום כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 (להלן: "הכללים"). לטענת המערערים, אי עדכון שיעורי המס בכללים לשיעורי המס ומדרגות המס שבסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") - הוא בבחינת אפליה, ולפיכך יש לחשב את המס על פי שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה תוך יישום הוראות תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות"), או להחיל את הכללים באופן שמדרגות המס ושיעורי המס יהיו לכל היותר בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
בית המשפט פסק כי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש, אין לו סמכות להחיל על המערערים הסדר שונה של חבות מס מזה המפורט בכללים.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערערים נשלחו עם משפחותיהם מטעם משרד ראש הממשלה לשליחות בתאילנד ובהודו. המעסיק חישב את המס על פי הכללים. כפועל יוצא מן האמור לא נוכה למערערים מס בגין הכנסה שנתית בסכום כולל של 4,000 דולר לשנה, ונוסף על כך הוכרו לכל אחד מהם הוצאות שכר דירה בחו"ל בסך 25,000 ש"ח. עד לשנות המס שבערעור דווחה הכנסתם של המערערים לפי הכללים. בדוחות שהגישו המערערים לשנות המס שבערעור, ביקש כל אחד מהם לא לפטור את ההכנסה בסך 4,000 דולר על פי הכללים, להתיר בניכוי הוצאות שכר דירה על פי הכללים, וכן לשלם את המס בגין ההכנסה החייבת על פי שיעורי המס ליחיד הקבועים בסעיף 121 לפקודה ולא על פי שיעורי המס הקבועים בכללים.
לשיטת המערערים, יש לחשב את המס לעובד המועסק בחו"ל על ידי מעביד ישראלי לפי אחת משתי החלופות הללו - על פי שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה תוך יישום הוראות התקנות, או להחיל את הכללים באופן שמדרגות המס ושיעורי המס יהיו לכל היותר בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה. לשיטתם, במהלך השנים הופחתו שיעורי המס ליחידים באופן משמעותי וכן רווחו מדרגות המס. ואולם, שינויים אלו לא הותאמו בכללים כך שחלה שחיקה משמעותית בהטבות שהקנו הכללים, ובחלק מהמקרים חישוב המס הרגיל הביא לתוצאה מיטיבה לעומת הכללים.
דיון
הכללים הותקנו מכוח סעיף 67א לפקודה, ובמסגרתם נקבעו הוראות מיוחדות בדבר פטורים, ניכויים וזיכויים לרבות שיעורי מס מיוחדים. בדרך זו יצר המחוקק שיטת מס ספציפית בנוגע לעובדים תושבי ישראל בחו"ל המועסקים על ידי מעביד ישראלי. בהנחה שמטרת הכללים מלכתחילה הייתה להשוות בין מצבם של שליחים ישראלים העובדים בחו"ל לבין עובדים המועסקים בישראל, כפי שאכן עולה מהודעת שר האוצר מיום 23.12.2012, ובהנחה שהשוואה זו מצביעה על פער בשל אי העדכון, עולה השאלה אם על בית המשפט להתערב באופן פרשני על ידי קבלת הסדר מעורב (בין הכללים ובין הפקודה).
בית המשפט פסק כי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש, אין לו סמכות להחיל על המערערים הסדר שונה של חבות מס מהמפורט בכללים. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב שלפיה המערערים לא הוכיחו כי המס ששילמו - יש בו כדי להצביע על אפליה באופן המצדיק או המחייב התערבות שיפוטית בנושא. זאת ועוד, נקודת המוצא להתקנת הכללים הייתה כי יש לקבוע שיעורי מס בהתאמה לתנאי החיים בחו"ל של השליחים, ולכן ככל שנטענה טענה בדבר אפליה ייתכן שהיה מקום להצביע על הרעה במצבם של המערערים בהתחשב בתנאי המחיה בחו"ל, ולאו דווקא ביחס לקבוצת ההשוואה של עובד רגיל המועסק בישראל. נוסף על כך, יש להזכיר כי הפער שנוצר הוא גם פועל יוצא מהשינוי בשער הדולר. עוד יש לדחות את טענות המערערים בדבר פגיעה בזכות הקניין. אין זכות קנויה לנישום בנוגע לשיעורי המס שעליו לשלם, וככל שניתן לטעון כי יש בכללים משום פגיעה בזכות הקניין הרי לא הוכח שזו אינה מידתית או עולה על הנדרש.
תוצאה
הערעור נדחה. כל אחד מהמערערים חויב בהוצאות בסך 8,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופטת ש' וסרקרוג
ניתן ב-12.12.2013
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
