יחסי הגומלין בין קצבאות נכות ופטור מדמי ביטוח

רו"ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי כהן

המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת נכות כללית, קצבה לשירותים מיוחדים וקצבת נכות מעבודה. רבים מניחים בטעות שקבלת קצבת נכות מבטיחה באופן גורף פטור מתשלום דמי ביטוח

המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") משלם מכוח חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קצבת נכות כללית, קצבה לשירותים מיוחדים וקצבת נכות מעבודה. המל"ל משלם גם קצבת ניידות למוגבלים בגפיים התחתונות מכוח הסכם בינו לבין מדינת ישראל. לאור ניסיון שנצבר עולה כי נכים רבים מניחים בטעות שקבלת קצבת נכות מבטיחה באופן גורף פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ו/או דמי ביטוח בריאות בגין הכנסותיהם. להלן פירוט גמלאות הנכות והשפעתן על תשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות. קצבת נכות כללית מקבל קצבת נכות כללית שנקבעה לו דרגת אי כושר השתכרות מלאה לצמיתות, או לתקופה זמנית רצופה של שנה לפחות (ללא 90 הימים הראשונים שבהם אינו מקבל קצבה): 1. אם המבוטח הנכה הוא "עובד עצמאי", הוא משלם דמי ביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה ודמי ביטוח בריאות. 2. אם המבוטח הנכה הוא עובד שכיר, המעסיק משלם בעדו דמי ביטוח לענפים נפגעי עבודה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, ומשכר העובד המעסיק מנכה דמי ביטוח בריאות בלבד. 3. אם יש למבוטח הנכה הכנסות אחרות כגון תשלום חודשי של אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח או פנסיה מוקדמת - הכנסות אלו פטורות מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות. אם הנכה אינו עובד, דמי ביטוח בריאות מנוכים מהקצבה. 4. נכים אלו שהופסקה קצבתם בשל הכנסות גבוהות (על פי חוק לרון) זכאים לקבל את השיעורים הנמוכים של דמי הביטוח במשך 36 חודשים נוספים. אם דרגת אי הכושר אינה מלאה או שהתקופה פחותה משנה רצופה, הנכה חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הכנסותיו על פי השיעורים שחלים על שכר, או על הכנסה מעסק, או מהכנסותיו הפסיביות, בהתאם לשיעורי דמי הביטוח הרגילים. קצבת נכות מעבודה נכה עבודה שמקבל קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות, משלם דמי ביטוח מופחתים על הכנסותיו (כפי שהוסבר לעיל). מבוטח נכה שמשתלמת לו קצבת נכות מעבודה בשיעור הנמוך מ-100% או שהקצבה אינה לצמיתות, חייב בתשלום דמי ביטוח רגילים מהכנסותיו. נכה כאמור שבחר לקבל קצבת נכות מעבודה במקום קצבת זקנה לאחר שזכאותו לקצבת זקנה נבחנה, משלם דמי ביטוח לאומי כמי שמקבל קצבת זקנה בפועל. דמי ביטוח בריאות מנוכים מקצבת הנכות מעבודה. קצבת ניידות וגמלה לשירותים מיוחדים על פי החוק, נכה המוגבל בניידות (גם בדרגה הגבוהה ביותר) או מקבל קצבה לשירותים מיוחדים, אינו זכאי לפטור מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות בגין הכנסותיו. גמלה בשל פגיעת איבה או גמלה של נכה צה"ל מבוטח שנפגע פגיעת איבה או נפגע במהלך שירותו הצבאי, ומקבל בעקבות זאת גמלה, אינו פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ו/או מתשלום דמי ביטוח בריאות בגין הכנסותיו. מבוטח פטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 מבוטח נכה שזכאי לפטור ממס הכנסה אינו פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומתשלום דמי ביטוח בריאות, אלא אם הוא מקבל קצבה כמפורט לעיל. הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.