תשלום חובות מס והגשת דוחות שטרם הוגשו לרשויות המס של חברה בפירוק
האם עקב צו הפירוק שניתן לחברה תחול הרמת מסך כלפי בעלי המניות שהם יחידים, והם יחויבו להגיש את הדוחות החסרים ולשלם יתרת החוב לרשויות המס?
שאלה:
------------
לחברה פרטית ניתן צו פירוק על ידי בית משפט. החברה טרם הגישה דוחות שנתיים לרשות המסים (מס הכנסה) בגין השנים 2012-2011. כמו כן, החברה טרם הגישה דוח שוטף לרשויות מע"מ. לחברה יש חובות מס לרשויות המס.
השאלה:
האם עקב צו הפירוק שניתן לחברה תחול הרמת מסך כלפי בעלי המניות שהם יחידים, והם יחויבו להגיש את הדוחות החסרים ולשלם יתרת החוב לרשויות המס?
תשובה:
------------
סעיף 119א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע בין היתר כי במקרה שבו חברה פורקה ונשארו לה חובות מס, קיימת חזקה שלפיה נכסי החברה הועברו לבעלי מניותיה ללא תמורה, ולכן הם יהיו חייבים בתשלום המס חלף החברה.
חזקה זו ניתנת לסתירה על ידי בעלי המניות של החברה. אם הועבר רכוש ללא תמורה אזי יעריכו את שווי הרכוש, ובעלי המניות יהיו חייבים בתשלום מס הכנסה עד לשווי הרכוש כאמור. ככל ששולמה תמורה, יקזזו את עלות התמורה מהסכום הנדרש לתשלום.
מובן כי באותם מקרים שבהם השתכנע פקיד השומה כי הנכסים לא הועברו לבעלי השליטה או שהועברו בתמורה מלאה, כי אז אין מקום להפעלת הוראות סעיף 119א לפקודה.
בענייננו עולה כי החברה טרם השלימה את החובות המוטלים עליה מכוח הפקודה, ובכלל זה הגשת דוחות שנתיים לשנים 2012-2011. כפועל יוצא מכך, הן החברה והן מנהליה עלולים להיות חשופים לעבירות פליליות על פי הוראות סעיפים 216(4) ו-224א לפקודה, הקובעים כלהלן:
"216. אי קיום דרישות מסויימות וכו'
אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, או שני העונשים כאחד:
...
(4) לא הגיש במועדו דין וחשבון לפי הסעיפים 132 או 133;"
סעיף 224א לפקודה מרחיב את האחריות הפלילית גם על מנהלים בחברה שביצעה את העבירה, בקובעו כדלהלן:
"224א. אחריות מנהל וכו'
חבר-בני-אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 215 - 220, יראו כאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי, נאמן או בא כוח של אותו חבר, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2) שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה."
לאור האמור, מומלץ להגיש בהקדם את הדוחות לרשויות המס. ככל שבמסגרת פירוק החברה עולה כי יתרת הנכסים עולה על ההתחייבויות, יש לפעול לתשלום יתרת חובות המס.
המשיב - ממחלקת המסים במשרד גרוס, קלינהנדלר, ברקמן, גרינברג ושות', עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
