עסקאות שבח סווגו כפירותיות על אף הסכם פשרה עם רשויות מיסוי מקרקעין
ביום 13.3.2013 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין אריה גולובנצ'יץ (עמ"ה 8025/04 וערעורים מאוחדים נוספים).
מדובר בטוען רבני (בהכשרתו) אשר במשך מספר עשורים (החל משנות השבעים) עסק בפעילות נדל"נית, שהסתכמה ברכישה ובהחזקה של "עשרות מגרשים המשתרעים על שטחי ענק של מאות דונמים" במקומות שונים, בהשבחת ערכם הכלכלי באופן שיטתי (בעצמו ובאמצעות אנשי מקצוע) במשך שנים רבות ובמכירתם בעיתוי שבו יפיק מהם את הרווח המרבי - כל זאת באופן אישי, בעזרתם של אחיו (ובחלקם על שם אחיו) וכן על ידי חברות ישראליות וזרות שהיו בבעלותו.
לעניין חלק מהעסקאות נישום אריה במשרדי מיסוי מקרקעין, ולאחר מספר שנים הגיע עם מנהל מיסוי מקרקעין להסכם פשרה. אריה ניסה לטעון כי על פי אינטרס ההסתמכות שלו על הסכם הפשרה האמור, מנוע פקיד השומה מלסווג את העסקה כפירותית מאוחר יותר (כפי שנפסק בהלכת חזן - ע"א 9412/03), אולם בית המשפט קבע כלהלן:
"...מדובר באגפים נפרדים ועצמאיים של רשות המסים (אגף מיסוי מקרקעין, ואגף מס הכנסה)... בפסק-דין חזן הנ"ל הובהר, כי לכל אחד מהם תחום פעולה משלו ואין פעולות אגף מיסוי מקרקעין מאיינת את פעולת האחר - 'אין למנהל מס שבח סמכות מיסוי של עסקה פירותית שחוסה תחת כנפי הפקודה, וכאשר כך הוא המצב, אין מניעה להתערבותו של פקיד השומה, בשומה כאמור שהוצאה על ידי מנהל מס השבח'. כמו-כן, הובהר כי בהליך דנן היה ביד המערער להבין כי שומת מס שבח הייתה מקדמה על-חשבון המס עד אשר תקבע שומה סופית במס הכנסה. יתר על-כן, אין ביד המערער לטעון, כי הבין בעת כריתת הסכם הפשרה שהאמור בו מבטל את שומות מס הכנסה ובא תחתן. אין זה אומד דעת הצדדים להסכם. זאת, ראשית, כעולה מלשונו הברורה של ההסכם המגדירה מפורשות תחולתו על שומות מס השבח בלבד (תוך ציון מספרי השומות והתיקים הרלבנטיים לפשרה)...".
נוסף על כך מציין בית המשפט כי פקיד השומה התערב "בזמן אמת" - דהיינו, באותה עת שבה נדון הסכם הפשרה עם רשויות מיסוי מקרקעין, כבר היו תלויות ועומדות כנגד הנישום שומות שהוציא פקיד השומה בגין אותן עסקאות - שבהן טען פקיד השומה כי הן עסקאות פירותיות ולא הוניות.
לאחר שקבע בית המשפט בסוגיית הסמכות וההסתמכות כי לפקיד השומה הסמכות לסווג את עסקאותיו של הנישום במקרקעין בשונה ממה שקבע מנהל מיסוי מקרקעין, פנה לניתוח הפעולות האינטנסיביות שעשה אריה בקשר לרכישת המקרקעין, השבחתם ומכירתם, וקבע כי אף על פי שפעולותיו בקשר למתחמי המקרקעין הרבים שאותם יזם ובהם עסק התפרסו על מספר שנים רב (לעתים אף כ-20 שנה) - הרי בקיאותו הרבה בתחום הנדל"ן (וגם של יועציו - שלוחיו) שהביאה אותו לרכישות מתחמי קרקע מרובי דונמים, והשבחתם מקרקע חקלאית לקרקע המיועדת להקמת מתחמי מגורים לבניית אלפי יחידות דיור - מבחן "העל" (אשר נקבע בין היתר בפרשת רפאל מגיד - ע"א 9187/06) מביא למסקנה ברורה כי מדובר בעסקאות פירותיות הנתונות לשומה על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, שהרווח מהן מקורו בסעיף 2(1) לפקודה - כעסק או לכל הפחות כעסקאות אקראיות בעלות אופי מסחרי מובהק, כדלקמן:
"הפעילות של המערער נעשתה בהיקף גדול במיוחד. באופן שיטתי רכש המערער שטחי ענק והשביחם על ידי הפיכתם מקרקע חקלאית לקרקע לבניית שכונות מגורים המכילות אלפי יחידות דיור. לא למותר להזכיר בהקשר זה, כי המערער שבה בעת היה הבעלים והמנהל של מספר רב של חברות מקרקעין ישראליות וזרות...".
לסיכום נציין כי מדובר במקרה קיצוני של עיסוק מסיבי רב שנים במתחמי מקרקעין של מאות דונמים ואלפי יחידות דיור, ובמארג גדול של חברות העוסקות בתחום הרלוונטי. במקרה קיצוני כזה נקבע כי אף שמדובר במספר עסקאות (גדולות) מועט על פני כמה עשרות שנים, עדיין מדובר בהכנסה פירותית ולא בהכנסה בהונית.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
