סקודה ראפיד: מבחן דרכים

הראפיד של סקודה מבטיחה הרבה. יצאנו לראות מה היא מקיימת
גיא רוטקופ |

יש לי חבר שקוראים לו א', הוא גר ב-א' ונוהג ב-א'. השמות המלאים שמורים במערכת (איציק, אשקלון, אוקטביה). וכאשר הוא שמע שאני בוחן את הראפיד, הוא שמח לפחות כאילו מדובר בראפיד של אסטון מרטין. הסיבה? הוא אמור להחליף בקרוב את א', הרכב, ורוצה משהו יותר זול כדי להוריד את שווי השימוש (שהפך להיות לינארי כבר לפני כמה שנים). אז הוא הצטרף לאחד מימי המבחן, החנה א', נכנס לר' ויצאנו לדרך.
 

הראפיד של סקודה (ואחותה מבית, סיאט טולדו) היא תת-משפחתית, גם אם סקודה מתחו את ההגדרות והחליטו שלדעתם מדובר במשפחתית. הראפיד, הראשונה מהצמד שמתייצבת בארץ מוצעת החל מ-103,000 שקלים ל-1.2 ליטר מוגדש עם תיבת הילוכים ידנית ובעתיד תוצע גם גרסת דיזל, 1.6 ליטר. אם תרצו תיבה אוטומטית, תצטרכו כבר לבחור ב-1.4 ליטר – שלכם החל מ-115,000 שקלים. כל הדגמים עם 6 כריות אוויר וציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק המעודכן של יורו NCAP.
 
 

לראפיד יש את הפנים המוכרות של סקודה. מלפנים העיצוב לא מרגיש חדיש במיוחד, אבל הוא נאה לכשעצמו כשפנסי הערפל המגודלים מוסיפים למראה. במבט מהצד העניינים כבר פחות מרשימים עם חלק אחורי מעט כבד, וכיסויי פלסטיק כעורים משהו לגלגלים (הפתרון בחנות חלקי החילוף הקרובה לביתכם). בחלק מהזוויות הראפיד נראית מעט צרה, או אם נדייק – היא מעט צרה, עם נתון רוחב של 170.5 ס"מ, 6.5 ס"מ פחות מאוקטביה הנוכחית לצורך ההשוואה.
הזמנו את עצמנו להיכנס פנימה, ושם מלפנים פוגשים שמשה קדמית מעט נמוכה שתפריע יותר לגבוהים. תנוחת הנהיגה בסדר, אבל מושב הנהג קצר למדי, ולא ממש נוח בתחושה הראשונית, אם כי עם הק"מ מתרגלים אליו. תא הנוסעים שחור כמעט לחלוטין, ונראה בסדר אבל שליחת יד מגלה איכות חומרים בסיסית. זה אומר שגם בחלקו העליון של הדשבורד תיפגשו פלסטיק נוקשה; בדלתות במקום שבו תצפו למצוא בד, שוב תמצאו אתו אותו פלסטיק קשיח, וככל שתרדו לפרטים, כך תרגישו שקצת חסכו פה. רמת האבזור ממוצעת לגרסת כניסה וכוללת מערכת קול מקורית (נאה יחסית) עם שליטה מההגה, מראות חשמליות וחלונות חשמליים שיענו הכי טוב להגדרה שתיים+אחד+אחד. למה? כי לנהג יש שליטה על שני החלונות מלפנים ואילו מאחור יש כפתור בכל דלת. הילד ביקש שתפתח לו את החלון כי הוא לא מגיע לכפתור? תתכבד ותעצור בצד, או תראה גמישות מפרקית של חסר חוליות. לפחות לנהג יש כפתור שמונע את תפעול החלונות האחוריים. מעולם לא נתקלנו במצב כזה שלא נוצר בעקבות התקנה מקומית, ואין מילה אחרת פרט "למוזר", לתאר זאת. אגב למי שרוצה יותר אבזור, הגרסה הבכירה עולה עוד 4,000 שקלים ומספקת תמורה נאה בדמות חישוקים קלים וגדולים יותר, בקרת שיוט ובקרת אקלים (ולא, אין לה עוד כפתורי חלונות לנהג. בדקנו).

מעבר למושב האחורי מראה שבתכנון נכון אפשר להשיג הרבה, כמו שסקודה כבר הוכיחה עם הסופרב. נכון שבסיס הגלגלים כאן בהחלט נאה, עם 260 ס"מ (2 ס"מ יותר מהאוקטביה הנוכחית), אבל המרווח פשוט מצוין. מרווח הברכיים מעולה, גם לגבוהים, ורק מרווח הראש יהיה מעט חסר אם אתם עוברים את ה-180 ס"מ. מצד שני, בגלל ממד הרוחב יהיה פחות נוח ל-3. אבל 4 מבוגרים ימצאו שפע של מקום בראפיד. אגב אם חששתם שהמקום מאחור הגיע על חשבון תא המטען, תחשבו שוב. לראפיד דלת חמישית שמאפשרת גישה מאוד נוחה לתא מטען שההגדרה הכי נכונה עבורה תהיה "עצום".
 
 

כח להמונים
לראפיד מנוע 1.4 ליטר מוגדש המספק 122 כ"ס ו-20.4 קג"מ הזמינים מסל"ד נמוך ותיבת ההילוכים בעלת מצמד כפול עם 7 יחסי העברה. אגב אם אתם תוהים למה לא מביאים את השילוב 1.2 ליטר עם תיבה רובוטית, התשובה היא פשוטה – הוא לא קיים. ואיך היא נוסעת? בדיוק כמו שמצפים ממספרים כאלו – בזריזות. בכל מה שקשור לביצועים הראפיד תשמח להאיץ אם רק תבקשו, ונמליץ לממהרים באמת לבחור במצב הספורט בתיבה. אם כי גם במצב הרגיל היא בהחלט עובדת יפה – וכן, קצת-קצת מתבלבלת בעיר. אגב אם תרצו לבחור רכב אחר בקונצרן עם המנוע הזה (ודומיו) תצטרכו לשלם עוד כמה עשרות אלפי שקלים, כשהקרובה ביותר היא האוקטביה בעוד 20,000 שקל.
בכל הקשור לצריכת דלק הראפיד הרשימה עם 18.5 ק"מ לליטר בנהיגה רגועה מחוץ לעיר ובסה"כ בימי המבחן עמדה צריכת הדלק על 13 ק"מ לליטר נמוכים למדי. בהקשר ישיר לצריכת הדלק, אם תרצו לתדלק את הראפיד תגלו שפתיחת מכסה התדלוק מתבצעת עם מפתח ההנעה, מה שלא נתקלנו בו כבר מזמן ברכב חדש.

במבחן הנוחות העירונית הראפיד הבהירה די מהר שזה לא אחת מהחוזקות שלה. בעיר, על שיבושים קטנים היא מרגישה עסוקה אבל יחסית בסדר (למרות צמיגים לא קרביים במידה של 185/60-15). אבל ברגע שפוגשים בור או בליטה לא חביבה בכביש, בלא מעט מהמקרים היא פשוט מעבירה חבטה מורגשת לתא הנוסעים. כאשר המהירות עולה המצב מעט משתפר, ומחוץ לעיר הוא טוב עוד יותר. שם היא גם לא מחבבת את השיבושים הקטנים, ומרגישה קצת עסוקה ברוב הזמן, אבל מתמודדת יפה עם שיבושים גדולים. שם גם תרגישו שהיא קצת רכה, ואם תגזימו עם המהירות היא כבר עלולה להגיע לסוף מהלך המתלה.
בכל הקשור לרעשים, מחוץ לעיר הורגשו רעשי רוח וכביש ככל שהמהירות עלתה. שום דבר נורא, אבל מורגש. ומה לגבי הנאה מנהיגה? ובכן, קודם כל יש כאן יופי של מנוע שיאפשר לכם לצבור קמ"שים בקלות. ההגה קל מדי אבל בסדר, האחיזה בסדר גם כן למרות צמיגים לא גדולים, והיא חביבה לנהיגה אך התחושה מנותקת ועם זוויות גלגול קיימות. כך שהיא בסדר עם נהיגה מהירה, רק אל תגזימו, במיוחד לא בכבישים חלקים שם קל יותר לקבל תת היגוי אם תרצו להוריד יותר מדי כוח לכביש.

סיכום
סקודה ראפיד מביאה לקטגוריה של התת-משפחתיות אס חזק בדמות הביצועים והחיסכון בדלק שמספק המנוע המוגדש שלה. אח"כ היא מוסיפה גם מרווח נאה, במיוחד מאחור, ותא מטען עצום. אבל היא מרגישה פחות שלמה ממשפחתית מהמניין מולן מייעדת אותה היבואנית. אח"כ מתווספים גם נושא הנוחות החסרה, במיוחד בעיר או המוזרויות בדמות כפתורי החלונות. כך שבסוף היום התחושה כאן דומה לזו שעולה במבחנים לכל קטגוריית התת-משפחתיות.
 
 
 
נושא המחיר הופך את הראפיד כמו גם את אחיותיה לקטגוריה, ללא מספיק זולות מהמשפחתיות, אבל הפער הגדול נמצא במה שהן מציאות לרוכשיהם. לא פעם, לאלו שמקבלים אותן בליסינג אין אפשרות בחירה בין הדגמים מכיוון שאלו נקנים לפני החלטת ההנהלה וסופרי האפונים בחברה. גם מול אותן תת-משפחתיות הראפיד מתייצבת עם חסרון בדמות פער מחיר של כ-5,000 שקלים וכאשר סופרים בציים בעשרות יחידות, זה מורגש במיוחד. אבל עד שנפגיש אותה עם אותן מתחרות, קל לקבוע שגם במקרה הזה המאמץ למשפחתית מהשורה בתוספת מחיר של כ-10%, שווה כל שקל.

ומה עם א'? הוא סיכם את דעתו על הראפיד כמכונית עם מנוע, הסכים שגם המרווח ותא המטען מרשימים. אבל יותר מכל, הוא שמח לחזור לא', האוקטביה שלו. א' החליט שהפער בין האוקטביה היוצאת לראפיד החדשה לגמרי, לא מצדיק את הפרש המחיר (וכנגזרת ממנו את שווי השימוש), ולי נשאר רק להסכים איתו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.