שינוי אופן תשלום דמי מחלה מהווה הרעה מוחשית המזכה בפיצויי פיטורים

דמר (חי') 11-04-8621, אבתסאם פאעור ואח' נ' האגודה לבריאות הציבור, מיום 18.12.2011. תקציר פסק דין מאת עו"ד ירון קיזנר
עו"ד לילך דניאל |

העובדות

-------------

אבתסאם פאעור, נהיל אבו חמדה, דבורה חסיד ואלינה טפלינסקי (להלן: "העובדות") הינן אחיות במקצוען, אשר הועסקו משנת 1997 באגודה לבריאות הציבור (להלן: "המעסיקה") כאחיות בבתי ספר יסודיים.

בהתאם להוראות חוזה העבודה של העובדות, הן זכאיות לתשלום שכר מלא עבור כל יום מחלה, מהיום הראשון להיעדרות. בהתאם לחוזרים שהופצו מטעם המעסיקה ב- 2008 נקבע, כי תשלום דמי מחלה יהיה בהתאם להוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק") ולא בהתאם להסדר המטיב כקבוע בחוזה העסקה.

העובדות טענו, כי השינוי בשיטת התשלום עבור דמי המחלה נעשה שלא כדין, ללא הסכמתן וחרף התנגדותן לשינוי האמור. מנגד המעסיקה טענה, כי הייתה רשאית לקבל החלטה בלעדית בדבר השינוי משעה שהדבר הובא מראש ובכתב לידיעת העובדים. כמו כן, לטענת המעסיקה, אין זה שינוי מהותי בתנאי העבודה, וכי השינוי נבע מאילוצים והוא מעוגן בחוק.

פסק הדין

------------

בית הדין קבע, כי שכר הינו תנאי יסודי בחוזה העבודה של העובד. דמי מחלה הינם חלק ממערכת הביטחון הסוציאלי, והם בגדר תשלום סוציאלי מובהק שנועד לאפשר קיום לעובד ולבני משפחתו שעה שנבצר ממנו לעבוד עקב מחלה.

מכאן, שהוראה בחוזה העבודה, שעניינה תשלום דמי מחלה היא תנאי מהותי ויסודי בחוזה העבודה. אם המעסיקה החליטה לשנות תנאי מתנאי חוזה העבודה ולהחיל את ההסדר הקבוע בחוק, הרי שבכך היא החליפה את הקיים בחדש.

הפסיקה קבעה, כי מעביד אינו רשאי לשנות באופן חד צדדי תנאי בחוזה העבודה האישי, דוגמת שכר. אף אין לראות בעובד כמסכים מראש לביצועו של שינוי כזה. שינוי כזה יכול לבוא רק כתוצאה מהסכמה הדדית, שכן הוא מרעה את תנאי העבודה לעומת חוזה העבודה וההסדר שהיה קודם לכן. הזכות לתשלום שכר מלא מיום המחלה הראשון היא זכות עדיפה ומטיבה על פני זו המעוגנת בחוק. על כן, שלילת זכות זו מהווה הרעה בתנאי העבודה. החוק ממילא בא להטיב עם העובד ולא לגרוע מכל זכות המוקנית לו בחוזה עבודה אישי.

בית הדין קבע, כי ככל שקיים צורך של ממש להפחית את השכר, על המעסיקה לנהל משא ומתן ענייני ובתום לב עם העובדות במטרה להגיע להסכמה על כך, ודאי כשמדובר בחוזה רב שנים.

לפיכך, היה על המעסיקה לקיים פגישה אישית עם כל אחת מהעובדות ולהציע לה את החוזה החדש שבא לקבוע את התנאים החדשים.

אין חולק, כי אחד מעקרונות הבסיס של דיני העבודה הוא הפררוגטיבה של המעביד לנהל את מקום העבודה לפי מיטב הבנתו ולפי שיקוליו לגבי ניהול תקין. בעשותו כן, המעביד משנה את תנאי העבודה על מנת לשפר את תפקוד מפעלו. אולם, הפררוגטיבה של המעביד אינה בלתי מוגבלת. היא כפופה למגבלות החוק, ההסכמים הקיבוציים החלים על המעביד וכן להסכמי העבודה שלו עם עובדיו.

משקבע בית הדין, כי החלטת המעסיקה להפחית את התשלום עבור דמי מחלה היא בגדר שינוי משמעותי בחוזה העבודה, וכי החלטה זו הביאה לידי הרעה בתנאי העבודה - הרי שמסקנת הדברים היא שהחלטה זו של המעסיקה אינה מצויה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה, ולכן מדובר בשינוי המחייב את הסכמת העובדות.

עקרון תום הלב ביחסי עבודה מחייב את המעסיקה להפנות את תשומת הלב המפורשת של כל העובדים לשינוי הצפוי בתנאי העבודה.

התפטרות בדין פיטורים היא מוצא אחרון, שכן היא כרוכה באובדן מקור פרנסה. "ההיגיון מורה, כי רוב רובם של העובדים אינם מעוניינים לכרות את מקור פרנסתם גם אם נלווים לכך פיצויי פיטורים" כזה. מאחר והוכח, כי לעובדות לא היו חלופות אחרות, אין לצפות, כי יעזבו את מקום עבודתן ויוותרו על זכויות שצברו בשנות עבודה רבות, לרבות הטבות שונות תלויות ותק וחיפוש מקום עבודה חדש.

יתר על כן, עובד שתנאי שכרו שונו באופן חד צדדי יכול להתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, ולזכות בפיצוי פיטורים. אך גם רשאי הוא, כל עוד מעסיקו לא בחר לסיים את העסקתו וכל עוד לא ניתנה הסכמת העובד לשינוי במפורש או במשתמע, לפנות בתביעה לבית הדין לעבודה להצהיר, כי הוא זכאי לתנאים הקבועים בחוזה, לפני שינויו החד צדדי.

בית הדין קבע, כי עסקינן בשינוי הפוגע בזכות מהותית של העובדות המוקנית להן על פי חוזה העבודה, והשינוי משנה את בסיס ההסכמה בין הצדדים. לפיכך, אין די בהסכמה משתמעת, בהתנהגות או בשתיקה. כמו כן, ככל שמדובר בתביעה לתשלום זכויות סוציאליות שמקורן בחוק מגן, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אישי נדחות טענות השיהוי והמניעות שהועלו מצד המעסיקה. יתר על כן, העובדות מחו לראשונה עם היוודע להן דבר ההפחתה, והמשיכו להתנגד לה עד מועד סמוך לסיום עבודתן במעסיקה.

אשר על כן, בית הדין פסק, כי החלטת המעסיקה לבצע השינוי בשיטת התשלום עבור דמי מחלה מהווה שינוי חד צדדי של חוזה העבודה.

משהתקבלה ההחלטה ללא הסכמתן המפורשת של העובדות היא נעשה שלא כדין, תוך הפרת חוזי העבודה של העובדות.

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.