דוחות

מכירות כלי הרכב תרמו: קרדן ישראל צמחה בכ-38.6%, ייצרה 18.6 מיליון שקל במזומן

החברה הגדילה את ההפסד מ-30.6 ברבעון המקביל לכ-73 מיליון שקל ברבעון הנסקר; פעילות הרכב, באמצעות UMI, תרמה רווח של כ-13.5 מיליון שקל לעומת כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל
הדס גייפמן |

חברת קרדן ישראל פרסמה אמש את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה, כי הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-402.6 מיליון שקל, צמיחה של כ-38.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סעיף זה כולל הכנסות מהשכרת רכב לזמן קצר וליסינג תפעולי, הכנסות ממכירת כלי רכב, מכירות ושירותים, הכנסות מביצוע עבודות, חלק החברה ברווחי חברות ושותפויות כלולות נטו, הכנסות מהשכרת נכסים, מדמי ניהול וייעוץ מצדדים קשורים, עליית ערך נדל"ן להשקעה, רווח ממימוש נכסים והכנסות אחרות, ירידת ערך השקעה במניות החברה האם והכנסות מימון.

בשורה התחתונה רשמה קרדן ישראל הפסד של כ-73 מיליון שקל, לעומת כ-30.63 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מדווחת שכ-43 מיליון שקל מתוך ההפסד נובעים משינוי בשער מניות קרדן אן.וי. המוחזקות על ידי קרדן ישראל. במהלך הרבעון יצרה החברה מזומנים בסכום של כ-18.6 מיליון שקל, וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים, השקעות ונכסים נזילים בסכום של כ-609.7 מיליון שקל.

קרדן ישראל היא חברת החזקות הפועלת בתחומי מכירת רכב, ליסינג תפעולי והשכרת רכב לזמן קצר, נדל"ן ייזום, נדל"ן ביצוע עבודות, תקשורת וטכנולוגיות.

פעילות מגזר הרכב, באמצעות UMI, תרמה ברבעון השני רווח של כ-13.5 מיליון שקל לעומת רווח של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היקף המכירות של UMI ברבעון השני צמח בכ-20% והסתכם בכ-670 מיליון שקל לעומת כ-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלייה חדה של כ-56% נרשמה במסירת כלי רכב. ברבעון השני מסרה UMI כ-5,346 כלי רכב לעומת כ-3,425 ברבעון המקביל. הירידה ברווחיות נובעת בעיקר מתמהיל שונה של כלי רכב בעל שיעור רווחיות גולמית נמוכה יותר וכן בעקבות הגדלת המכירות לציי רכב.

פעילות הליסינג התפעולי והשכרת רכב לזמן קצר תרמה לחברה הפסד של כ-8.5 מיליון שקל ברבעון השני השנה, לעומת כ-600 אלף שקל הפסד ברבעון המקביל. הירידה ברווחי פעילות זו נובעת בעיקר מהקטנת צי כלי הרכב, משחיקה במחירי המכירה של כלי הרכב ומגידול בהפחתת עודפי העלות המיוחסים למגזר זה. תוצאות הפעילות הזו הושפעו גם הוצאות מימון בגין אשראי שנלקח בעקבות השקעה זו.

בדו"ח הדירקטוריון מציינת החברה, כי ב-20 ביולי היא חתמה החברה על הסכם עם חברת המזרח לאחזקות למכירת מחצית מאחזקותיה בחברת דן רכב. במסגרת ההסכם קרדן תמכור להמזרח כ-34% ממניות דן רכב, מתוך כ-68% שמחזיקה החברה כיום, בתמורה לכ-200 מיליון שקל.

בתחום פעילות הנדל"ן צמצמה החברה את ההפסד לכשלושה מיליון שקל, לעומת הפסד של כשבעה מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד בתקופה זו נובע בעיקר מכך שבתקופה המדווחת לא נמסרו דירות בקרדן נדל"ן ולכן לא נרשמו הכנסות ממכירת דירות. עד לתום הרבעון היתה קרדן נדל"ן מעורבת במכירה של כ-679 יחידות דיור בפרויקטים השונים שעדיין לא נמסרו וההכנסות בגיהן לא הוכרו (חלקה של קרדן נדל"ן הוא 457 יחידות דיור).

פעילות החברה במגזר התקשורת והטכנולוגיות תרמה ברבעון הפסד של כ-18 מיליון שקל לעומת רווח של כ-46 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד בתקופה המדווחת נבע בעיקר מירידת שווי השוק של מניות Enablence שתרם הפסד של כששה מיליון שקל, מחלק קרדן טכנולוגיות בהפסד של פורמולה ויז'ן וכן מהוצאות מימון בקרדן תקשורת. עיקר הרווח בתקופה המקבילה אשתקד נבע ממכירת מניות חברת טלדטה שתרם רווח של כ-44 מיליון שקל ומשערוך השקעות אחרות. בתוך כך פירסמה קרדן טכנולוגיות כי היא צפויה לרשום רווח של כ-31 מיליון שקל בעקבות מכירת מניותיה בעידית ו-FIS לחברת סאפיינס.

הפעילויות האחרות של החברה תרמו הפסד של כ-54 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל. רוב ההפסד נובע מהפסד של כ-43 מיליון שקל כתוצאה משינוי בשער מניות קרדן אן.וי. המוחזקות על ידי קרדן ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי