דוחות

מכירות כלי הרכב תרמו: קרדן ישראל צמחה בכ-38.6%, ייצרה 18.6 מיליון שקל במזומן

החברה הגדילה את ההפסד מ-30.6 ברבעון המקביל לכ-73 מיליון שקל ברבעון הנסקר; פעילות הרכב, באמצעות UMI, תרמה רווח של כ-13.5 מיליון שקל לעומת כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל
הדס גייפמן |

חברת קרדן ישראל פרסמה אמש את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה, כי הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-402.6 מיליון שקל, צמיחה של כ-38.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סעיף זה כולל הכנסות מהשכרת רכב לזמן קצר וליסינג תפעולי, הכנסות ממכירת כלי רכב, מכירות ושירותים, הכנסות מביצוע עבודות, חלק החברה ברווחי חברות ושותפויות כלולות נטו, הכנסות מהשכרת נכסים, מדמי ניהול וייעוץ מצדדים קשורים, עליית ערך נדל"ן להשקעה, רווח ממימוש נכסים והכנסות אחרות, ירידת ערך השקעה במניות החברה האם והכנסות מימון.

בשורה התחתונה רשמה קרדן ישראל הפסד של כ-73 מיליון שקל, לעומת כ-30.63 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מדווחת שכ-43 מיליון שקל מתוך ההפסד נובעים משינוי בשער מניות קרדן אן.וי. המוחזקות על ידי קרדן ישראל. במהלך הרבעון יצרה החברה מזומנים בסכום של כ-18.6 מיליון שקל, וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים, השקעות ונכסים נזילים בסכום של כ-609.7 מיליון שקל.

קרדן ישראל היא חברת החזקות הפועלת בתחומי מכירת רכב, ליסינג תפעולי והשכרת רכב לזמן קצר, נדל"ן ייזום, נדל"ן ביצוע עבודות, תקשורת וטכנולוגיות.

פעילות מגזר הרכב, באמצעות UMI, תרמה ברבעון השני רווח של כ-13.5 מיליון שקל לעומת רווח של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היקף המכירות של UMI ברבעון השני צמח בכ-20% והסתכם בכ-670 מיליון שקל לעומת כ-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלייה חדה של כ-56% נרשמה במסירת כלי רכב. ברבעון השני מסרה UMI כ-5,346 כלי רכב לעומת כ-3,425 ברבעון המקביל. הירידה ברווחיות נובעת בעיקר מתמהיל שונה של כלי רכב בעל שיעור רווחיות גולמית נמוכה יותר וכן בעקבות הגדלת המכירות לציי רכב.

פעילות הליסינג התפעולי והשכרת רכב לזמן קצר תרמה לחברה הפסד של כ-8.5 מיליון שקל ברבעון השני השנה, לעומת כ-600 אלף שקל הפסד ברבעון המקביל. הירידה ברווחי פעילות זו נובעת בעיקר מהקטנת צי כלי הרכב, משחיקה במחירי המכירה של כלי הרכב ומגידול בהפחתת עודפי העלות המיוחסים למגזר זה. תוצאות הפעילות הזו הושפעו גם הוצאות מימון בגין אשראי שנלקח בעקבות השקעה זו.

בדו"ח הדירקטוריון מציינת החברה, כי ב-20 ביולי היא חתמה החברה על הסכם עם חברת המזרח לאחזקות למכירת מחצית מאחזקותיה בחברת דן רכב. במסגרת ההסכם קרדן תמכור להמזרח כ-34% ממניות דן רכב, מתוך כ-68% שמחזיקה החברה כיום, בתמורה לכ-200 מיליון שקל.

בתחום פעילות הנדל"ן צמצמה החברה את ההפסד לכשלושה מיליון שקל, לעומת הפסד של כשבעה מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד בתקופה זו נובע בעיקר מכך שבתקופה המדווחת לא נמסרו דירות בקרדן נדל"ן ולכן לא נרשמו הכנסות ממכירת דירות. עד לתום הרבעון היתה קרדן נדל"ן מעורבת במכירה של כ-679 יחידות דיור בפרויקטים השונים שעדיין לא נמסרו וההכנסות בגיהן לא הוכרו (חלקה של קרדן נדל"ן הוא 457 יחידות דיור).

פעילות החברה במגזר התקשורת והטכנולוגיות תרמה ברבעון הפסד של כ-18 מיליון שקל לעומת רווח של כ-46 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד בתקופה המדווחת נבע בעיקר מירידת שווי השוק של מניות Enablence שתרם הפסד של כששה מיליון שקל, מחלק קרדן טכנולוגיות בהפסד של פורמולה ויז'ן וכן מהוצאות מימון בקרדן תקשורת. עיקר הרווח בתקופה המקבילה אשתקד נבע ממכירת מניות חברת טלדטה שתרם רווח של כ-44 מיליון שקל ומשערוך השקעות אחרות. בתוך כך פירסמה קרדן טכנולוגיות כי היא צפויה לרשום רווח של כ-31 מיליון שקל בעקבות מכירת מניותיה בעידית ו-FIS לחברת סאפיינס.

הפעילויות האחרות של החברה תרמו הפסד של כ-54 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל. רוב ההפסד נובע מהפסד של כ-43 מיליון שקל כתוצאה משינוי בשער מניות קרדן אן.וי. המוחזקות על ידי קרדן ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.