דוחות

מכירות כלי הרכב תרמו: קרדן ישראל צמחה בכ-38.6%, ייצרה 18.6 מיליון שקל במזומן

החברה הגדילה את ההפסד מ-30.6 ברבעון המקביל לכ-73 מיליון שקל ברבעון הנסקר; פעילות הרכב, באמצעות UMI, תרמה רווח של כ-13.5 מיליון שקל לעומת כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל
הדס גייפמן |

חברת קרדן ישראל פרסמה אמש את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה, כי הכנסות החברה ברבעון הסתכמו בכ-402.6 מיליון שקל, צמיחה של כ-38.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סעיף זה כולל הכנסות מהשכרת רכב לזמן קצר וליסינג תפעולי, הכנסות ממכירת כלי רכב, מכירות ושירותים, הכנסות מביצוע עבודות, חלק החברה ברווחי חברות ושותפויות כלולות נטו, הכנסות מהשכרת נכסים, מדמי ניהול וייעוץ מצדדים קשורים, עליית ערך נדל"ן להשקעה, רווח ממימוש נכסים והכנסות אחרות, ירידת ערך השקעה במניות החברה האם והכנסות מימון.

בשורה התחתונה רשמה קרדן ישראל הפסד של כ-73 מיליון שקל, לעומת כ-30.63 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מדווחת שכ-43 מיליון שקל מתוך ההפסד נובעים משינוי בשער מניות קרדן אן.וי. המוחזקות על ידי קרדן ישראל. במהלך הרבעון יצרה החברה מזומנים בסכום של כ-18.6 מיליון שקל, וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים, השקעות ונכסים נזילים בסכום של כ-609.7 מיליון שקל.

קרדן ישראל היא חברת החזקות הפועלת בתחומי מכירת רכב, ליסינג תפעולי והשכרת רכב לזמן קצר, נדל"ן ייזום, נדל"ן ביצוע עבודות, תקשורת וטכנולוגיות.

פעילות מגזר הרכב, באמצעות UMI, תרמה ברבעון השני רווח של כ-13.5 מיליון שקל לעומת רווח של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. היקף המכירות של UMI ברבעון השני צמח בכ-20% והסתכם בכ-670 מיליון שקל לעומת כ-559 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלייה חדה של כ-56% נרשמה במסירת כלי רכב. ברבעון השני מסרה UMI כ-5,346 כלי רכב לעומת כ-3,425 ברבעון המקביל. הירידה ברווחיות נובעת בעיקר מתמהיל שונה של כלי רכב בעל שיעור רווחיות גולמית נמוכה יותר וכן בעקבות הגדלת המכירות לציי רכב.

פעילות הליסינג התפעולי והשכרת רכב לזמן קצר תרמה לחברה הפסד של כ-8.5 מיליון שקל ברבעון השני השנה, לעומת כ-600 אלף שקל הפסד ברבעון המקביל. הירידה ברווחי פעילות זו נובעת בעיקר מהקטנת צי כלי הרכב, משחיקה במחירי המכירה של כלי הרכב ומגידול בהפחתת עודפי העלות המיוחסים למגזר זה. תוצאות הפעילות הזו הושפעו גם הוצאות מימון בגין אשראי שנלקח בעקבות השקעה זו.

בדו"ח הדירקטוריון מציינת החברה, כי ב-20 ביולי היא חתמה החברה על הסכם עם חברת המזרח לאחזקות למכירת מחצית מאחזקותיה בחברת דן רכב. במסגרת ההסכם קרדן תמכור להמזרח כ-34% ממניות דן רכב, מתוך כ-68% שמחזיקה החברה כיום, בתמורה לכ-200 מיליון שקל.

בתחום פעילות הנדל"ן צמצמה החברה את ההפסד לכשלושה מיליון שקל, לעומת הפסד של כשבעה מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד בתקופה זו נובע בעיקר מכך שבתקופה המדווחת לא נמסרו דירות בקרדן נדל"ן ולכן לא נרשמו הכנסות ממכירת דירות. עד לתום הרבעון היתה קרדן נדל"ן מעורבת במכירה של כ-679 יחידות דיור בפרויקטים השונים שעדיין לא נמסרו וההכנסות בגיהן לא הוכרו (חלקה של קרדן נדל"ן הוא 457 יחידות דיור).

פעילות החברה במגזר התקשורת והטכנולוגיות תרמה ברבעון הפסד של כ-18 מיליון שקל לעומת רווח של כ-46 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד בתקופה המדווחת נבע בעיקר מירידת שווי השוק של מניות Enablence שתרם הפסד של כששה מיליון שקל, מחלק קרדן טכנולוגיות בהפסד של פורמולה ויז'ן וכן מהוצאות מימון בקרדן תקשורת. עיקר הרווח בתקופה המקבילה אשתקד נבע ממכירת מניות חברת טלדטה שתרם רווח של כ-44 מיליון שקל ומשערוך השקעות אחרות. בתוך כך פירסמה קרדן טכנולוגיות כי היא צפויה לרשום רווח של כ-31 מיליון שקל בעקבות מכירת מניותיה בעידית ו-FIS לחברת סאפיינס.

הפעילויות האחרות של החברה תרמו הפסד של כ-54 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל. רוב ההפסד נובע מהפסד של כ-43 מיליון שקל כתוצאה משינוי בשער מניות קרדן אן.וי. המוחזקות על ידי קרדן ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.