דוחות

קמטק צמחה ב-38% והכפילה את הרווח הנקי: "אנחנו רואים מומנטום טוב בהזמנות"

רועי פורת, מנכ"ל החברה: רשמנו צמיחה חזקה במעגלים המודפסים"; "בתחום המוליכים למחצה נשארנו במסלול הצמיחה למרות האטה קלה בשוק זה"
הדס גייפמן | (1)

חברת קמטק, המספקת פתרונות בדיקה אוטומטיים לבקרת תהליכי היצור לתעשיות המוליכים למחצה והמעגלים המודפסים, פרסמה היום (ד') את דו"חותיה הכספים לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-28.8 מיליון דולר, צמיחה של כ-38% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 4.8% לעומת הרבעון הקודם.

מהחברה נמסר, כי בהכנסות נרשם שיא והן הגיעו לטווח העליון של התחזית. הכנסות החברה התחלקו בין מכירות ללקוחות קיימים, מכירות ללקוחות חדשים וגידול במכירות המוצרים החדשים. במכירות המוצרים לענף המוליכים למחצה נרשמה ירידה של כ-5% בגלל האטה בשוק זה. לעומת זאת, במכירות המוצרים לשוקי המעגלים המודפסים חלה עלייה של כ-19%.

הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם בכ-2.2 מיליון דולר או 7 סנט למניה בדילול מלא, לעומת רווח נקי של כ-460 אלף דולר או רווח של 2 סנט למניה בדילול מלא ברבעון המקביל. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם בכ-2.9 מיליון דולר או 10 סנט למניה בדילול מלא, לעומת כ-1.4 מיליון דולר או רווח של 5 סנט למניה ברבעון המקביל.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בכ-1.5 מיליון דולר. המזומנים והנכסים שווי ערך למזומנים מסתכמים בכ-12.3 מיליון דולר, בנוסף לכ-5.1 מיליון דולר במזומן מוגבל. בנוסף לתזרים המזומנים, נכנסו לקופת החברה כ-2.5 מיליון דולר מהלוואות מבנקים.

רועי פורת, מנכ"ל קמטק אמר עם פרסום התוצאות כי "במהלך הרבעון השני רשמנו צמיחה חזקה בעסקי המעגלים המודפסים. בתחום המוליכים למחצה נשארנו במסלול הצמיחה למרות האטה קלה בשוק זה, הודות לגיוון בעסקינו. אנחנו ממשיכים לחוש עניין גובר במוצרים החדשים".

במבט קדימה אמר פורת, כי " אנחנו צופים שההכנסות ברבעון השלישי יהיו דומות להכנסות הרבעון השני, בטווח של כ-27.5-29.5 מיליון דולר. אנחנו צופים שהמוצרים החדשים יממשו את המומנטום החזק ויתרמו יותר ויותר לצמיחה הכוללת בהכנסות בטווח הארוך. אף שרוב המתחרים שלנו בשוק המוליכים למחצה צופים המשך האטה בשוק, בעתיד הנראה לעין, אנחנו רואים דווקא מומנטום טוב בהזמנות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 03/08/2011 15:17
    הגב לתגובה זו
    במחיר ריצפה שווה קניה חזקה תעלה חד השנה סבלנות משתלמת
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.