אירוע מס בהעברת נכס שהתקבל בירושה ללא תמורה לקרוב
על פי סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה היא בבחינת אירוע מס אשר בגינו יוטלו מס שבח ומס רכישה. ברם, כאשר עסקינן בהעברה ללא תמורה בין קרובים אפשר לבקש פטור ממס שבח. אם הנכס המועבר הוא דירת מגורים, אזי יוכל מקבל הדירה למכור אותה רק בתום תקופת צינון הקבועה בסעיף 49ו לחוק. העברת דירה בין אחים מגבילה את נותן המתנה מלהשתמש בפטור במכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים, מפני שההעברה במתנה נחשבת למימוש הפטור.
שאלה:
--------------
בשנת 1930 נרכש נכס ובשנת 1950 הועבר בירושה. בשנת 1973 העבירה הבעלים את הנכס לשני ילדיה ללא תמורה (ההעברה התרחשה בהיותה בחיים). כיום מעוניין אחד הילדים להעביר את חלקו בנכס לאחיו ללא תמורה.
השאלה: האם מתרחש אירוע מס במקרה זה?
תשובה:
--------------
על פי סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה היא בבחינת אירוע מס אשר בגינו יוטלו מס שבח ומס רכישה.
ברם, כאשר עסקינן בהעברה ללא תמורה בין קרובים אפשר לבקש פטור ממס שבח, וזאת על פי סעיף 62(א) לחוק הקובע כי "מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו - שאינו איגוד בשליטתו - יהיו פטורים ממס".
לפיכך, העברה בין קרובים היא אירוע מס אולם אפשר לקבל בגינה פטור ממס שבח על פי סעיף 62 לחוק. כמו כן אפשר לקבל פטור חלקי ממס רכישה, קרי תשלום 1/3 מס רכישה, וזאת על פי תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974.
במקרה דנן האחים הם בגדר קרובים כהגדרתם בחוק, ולפיכך הם יכולים להעביר את הנכס לפי סעיף 62(א) לחוק, וכאמור לקבל פטור ממס שבח ולשלם 1/3 מס רכישה.
אם הנכס המועבר הוא דירת מגורים, אזי יוכל מקבל הדירה למכור אותה רק בתום תקופת צינון הקבועה בסעיף 49ו לחוק. כמו כן, יש לתת תשומת לב לכך שהעברת דירה בין אחים מגבילה את נותן המתנה מלהשתמש בפטור במכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים, מפני שההעברה במתנה נחשבת למימוש הפטור.
העברה על פי סעיף 62(א) לחוק היא בבחינת דחיית אירוע המס ולא פטור מוחלט. לפיכך בעת מכירת הנכס, יום הרכישה ושווי הרכישה ייקבעו על פי הקבוע בסעיפים 29 ו-37(1)(א) לחוק, קרי יש להיכנס לנעלי נותן המתנה. ואולם, כיוון שבמקרה הנדון נותן המתנה לא רכש את הנכס אלא קיבל אותו בירושה, יש לבדוק את יום הרכישה ושווי הרכישה שלו על פי סעיף 26 לחוק שלפיו במקרה של פטירה עד ליום 31.3.1981 חל מס עיזבון, ולכן ההתייחסות לירושה היא כמו לעסקה ששולם מס בגינה.
לפיכך, אדם המוכר נכס שקיבל בירושה לפני מועד זה - יום הרכישה ייקבע לפי יום הפטירה ושווי הרכישה ייקבע לפי מועד הפטירה. במקרה של ירושה שבה יום הפטירה מאוחר למועד זה, ייקבע יום הרכישה כיום רכישת הנכס על ידי המוריש ושווי הרכישה יהיה שווי הרכישה של הזכות כפי שנרכשה על ידי המוריש, כך שהמוכר נכנס בעצם לנעלי המוריש. לאור האמור לעיל, במקרה הנדון יום הרכישה ושווי הרכישה יהיו לשנת 1950.
המשיב - ממשרד מאיר מזרחי ושות', עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
