מליסרון מנהלת מו"מ למכירת 3 קניונים: מי תהפוך לשחקנית הקניונים השלישית?

שי ליפמן מנתח את מהלכיה של מליסרון לקראת מימון 3 קניונים וסבור כי מנייתה נסחרת כיום במחיר אטרקטיבי
לירן סהר | (2)

מסתמן כי חברת מליסרון, מנהלת מו"מ למכירת קניון סביונים ביהוד, קניון לב אשדוד וקניון בנהריה תמורת כ-660 מיליון שקל. מימוש הנכסים צפוי להקטין את המינוף של החברה לקראת השלמת המיזוג עם בריטיש ישראל.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI מסביר כי "הצעד נראה הגיוני ביותר מכיוון שאת קניון הסביונים ביהוד החברה צריכה למכור לפי ההתחייבות שלה לממונה על ההגבלים העסקיים במתווה לאישור המיזוג עם בריטיש, וקניוני אשדוד ונהרייה אינם נכסים גדולים ומשמעותיים בפורטפוליו של החברה ולא מתוכננת בהם התרחבות (בנכסים בשלים)".

לדבריו, במידה והמכירה תצא לפועל, סביר כי "מליסרון תפנה בערעור על החלטת הממונה על מימוש 3 הנכסים שהתנו את המיזוג (סביונים, גרנד קניון בחיפה ורננים ברעננה) ותנסה להשיג אישור להשאיר לפחות את קניון רננים ברשותה, כי את הגרנד קניון בחיפה לא נראה לי שמישהו יאשר להם להשאיר".

"מניית מליסרון סבלה מירידות של כ- 20% מתחילת השנה ונסחרת כיום במחיר אטרקטיבי", מוסיף ליפמן. "כמובן שניתן לשלב השקעה בחברה על ידי רכישת מניות של בריטיש ישראל. להזכירכם המיזוג בין החברות אמור להיות מושלם ברבעון הקרוב (עד ספטמבר) ונראה כי המתווה שייבחר יהיה חצי מזומן (14 שקל למנייה, נסחר כיום במחיר של 12.6 שקל) וחצי בהחלפת מניות לפי היחס של 19/3 מליסרון/בריטיש, (השילוב של 2 החלופות נראה הוגן ואמור לספק את כל הצדדים)".

אחת המועמדות המתבקשות להפוך לגורם משמעותי בתחום הקניונים לפי ליפמן ולהיות "הרשת השלישית" היא אמות. לאמות חטיבה של קניונים ומרכזים מסחריים הכוללת 11 נכסים, הבולטים שבהם: קניון קרית אונו (50%), קניון ערים בכפר סבא וקניון אורות באור עקיבא. היום דיווחה אמות על הסדרת הלוואה לטווח ארוך של חצי מיליארד שקל שתשמש אותה גם להמשך רכישות. אמות התרחבה בשנתיים האחרונות מאוד בתחום המשרדים על ידי ניצול הזדמנויות בשוק ובכך הקטינה את החשיפה של החברה לתחום המסחרי, רכישה של קניונים נוספים תשמר שוב את היחס של 40% נכסים מסחריים מסך הפורטפוליו של החברה שאפיין את החברה בשנים הקודמות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמות 26/06/2011 10:53
    הגב לתגובה זו
    לאמות נתונים פיננסים מצויינים ואעפ" כ היא לא מעניינת את אף אחד ואנשים זורקים סחורה ללא מחשבה. השוק שלנו מסתמך יותר מדי על חוות דעת של אנאליסטים ובתי השקעות ופחות על ידע ושיקול דעת עצמי. כך נוצר למעשה העדר !
  • 1.
    אלי 22/06/2011 23:19
    הגב לתגובה זו
    היא מנהלת נכסים בצורה מצוינת אומנם האף עלה להם בשנים האחרונות. אין להם את החוצפה של עזריאלי שמרסק רשתות עם שכירויות של 1000 ש" ח למ" ר בושה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.