רבעון מוצלח לאלרוב ישראל: רשמה גידול של 186% ברווח הנקי שהסתכם ב-34 מ' ש'
חברת אלרוב ישראל מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם רווח המיוחס לבעלי המניות של כ-5.26 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-34.3 מיליון שקל, לעומת כ-12 מיליון שקל אשתקד.
ההכנסות הסתכמו בכ- 221.2 מיליון שקל, לעומת כ- 148 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקר משיפור משמעותי בהכנסות מהפעלת בתי מלון שהסתכמו בכ- 77.2 מיליון שקל לעומת כ- 41.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, הכנסות ממכירת דירות בהיקף של כ- 51.4 מיליון שקל לעומת כ- 32.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד ורווח מני"ע סחירים בהיקף של 10.7 מיליון שקל לעומת 2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל בתקופת הדוח הסתכמו בכ- 23.2 מיליון שקל, לעומת כ- 20.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 42.6 מיליון שקל לעומת כ- 39.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) ברבעון הסתכם בכ- 8 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל אשתקד. מלון לוטסיה בפריז תרם ברבעון כ- 4 מיליון ש"ח לעודף התפעולי של המגזר.
יצוין כי בחודש אפריל רכשה הקבוצה בניין משרדים תמורת 111 מיליון פרנק שוויצרי אשר מניב NOI של כ- 7.4 מיליון פרנק שוויצרי, כלומר תשואה של כ- 6.7% על עלות הרכישה. לאחרונה רכשה הקבוצה מגרש לבניית בניין משרדים נוסף בשוויץ. עלות המגרש הסתכמה בכ-5.3 מיליון פרנק שוויצרי. עלות הבניין, כולל המגרש, צפויה להסתכם לסך של כ-27.9 מיליון פרנק שוויצרי. סיום הבניה צפוי לחודש ספטמבר 2012. לפי הערכת הקבוצה, דמי השכירות הצפויים מהנכס יסתכמו בכ-1.67 מיליון פרנק שוויצרי כלומר תשואה צפויה של כ-6%.
לחברה תיק ניירות ערך אשר שווי ליום המאזן הסתכם בכ- 908 מיליון שקל (מתוכו 536 מיליון שקל למסחר ו- 372 מיליון שקל זמינים למכירה). ההשקעה במניות בנק לאומי ליום 31.3.2011 ולמועד החתימה מסתכמת בסך של כ- 780 מיליון שקל ו- 684 מיליון שקל, בהתאמה. השקעה במניות בנק הפועלים ליום 31.3.2011 ולמועד החתימה מסתכמת בסך של כ- 128 מיליון שקל ו- 124 מיליון שקל בהתאמה.
לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים נבע לחברה הפסד ממניות הבנקים בסך של כ- 70 מיליון שקל, הכולל הפסד בסך של כ- 31 מיליון שקל שירשם בקרן הון בדוח על הרווח הכולל, והפסד של כ- 39 מיליון שקל שירשם בדוח רווח והפסד לתקופה.
יתרת תיק המניות הינו השקעה ישירה בחברות פרוטליקס ו- Aposense באמצעות חברת טכנורוב (80%) שמוצגות בספרים לפי שווי הוגן. פרוטליקס מוצגת ליום 31.3.2011 בשווי של כ- 130.9 מיליון שקל (מחושב לפי מחיר מניית פרוטליקס של 6.08 דולר), Aposense מוצגת בשווי של כ- 13.2 מיליון שקל (מחושב לפי מחיר המניה בבורסה של 12.3 שקל). טכנורוב מחזיקה בכ- 6.18 מיליון מניות פרוטליקס ובכ-1.07 מיליון מניות Aposense.
לאחר תאריך המאזן ועד סמוך למועד החתימה על הדוחות הכספיים ירד שווי המניות הסחירות של חברות הטכנולוגיה בתחום מדעי החיים (מניות פרוטליקס ואפוסנס) בסך של כ- 2 מיליון שקל, אשר יזקף כולו כקרן הון בדוח על הרווח הכולל (לפי שערים של תום יום המסחר של ה-29.5.2011).
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
