התקררות בנדל"ן: מספר הדירות החדשות שנמכרו - הנמוך מאפריל 2010

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בחודש אפריל חלה ירידה של 20% במספר הדירות שנמכרו. מדובר בחודש השלישי ברציפות בו נרשמה ירידה בהיקף המכירות
לירן סהר | (14)

התערבותם של בנק ישראל ומשרד הבינוי והשיכון בשוק הדירות מתחילה לתת את אותותיה. באפריל 2011 נמכרו לציבור הרחב 1,703 דירות חדשות, השיעור הנמוך ביותר מאז אפריל 2010.

מדובר בירידה בשיעור של 20% במספר הדירות החדשות שנמכרו בהשוואה לחודש מארס במהלכו נמכרו 2,127 דירות חדשות. יצוין כי בחודש אפריל חל חג הפסח שגרם באופן טבעי לירידה במכירות. כשבוחנים את הנתונים בניכוי עונתיות ניתן לראות כי חלה ירידה של 0.8% במכירות בלבד. מדובר בירידה השלישית ברציפות בהיקף המכירות- בתקופה פברואר-אפריל 2011 חלה ירידה של 0.5% במספר הדירות שנמכרו בממוצע לחודש.

החלק של הדירות החדשות שנמכרו מסך כל הכמות המבוקשת של הדירות החדשות בינואר-אפריל 2011 נע בין 18% במחוז הצפון, לבין 69% במחוז הדרום. בינואר-אפריל 2011 נרשמה עלייה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, במחוז חיפה (כ-44%), במחוז הדרום (כ-36%), במחוז הצפון (כ-33%), במחוז תל אביב (כ-14%), במחוז המרכז (כ-7%) ובמחוז ירושלים (כ-6%).

מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה בסוף אפריל 2011 עמד על כ-15,120 דירות והיה גבוה מזה שנרשם בסוף אפריל 2010, כ-14,760 דירות. כ-37% מוצעות למכירה במחוז המרכז, כ-18% במחוז הדרום, כ-14% בכל אחד מהמחוזות תל אביב וירושלים, וכ-7% בכל אחד מהמחוזות חיפה והצפון.

בהשוואה לסוף אפריל 2010, נרשמה ירידה של כ-21% במחוז תל אביב ושל כ-2% במחוז חיפה. ואילו בכל אחד מהמחוזות הדרום והצפון נרשמה עלייה של כ-24%, במחוז המרכז כ-8% ובמחוז ירושלים חלה עלייה של כ-1%.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ירידה במס' המכירות א 29/05/2011 19:45
    הגב לתגובה זו
    מכירים לא ירדו, לא בונים בניין אחד בחיפה, בקריות קבלן בונה בנין אחד גומר למכור אותו ורק אז ממשיך הלאה לבנות, אל תחכו לעצירת העליות , לא יהיו ירידות , תחשבו טוב טוב איך אתם יכולים פשוט לרדת מהארץ
  • מכירים את אלה שלא יודעים לכתוב מחירים ? (ל"ת)
    מכיר מחיר 30/05/2011 09:12
    הגב לתגובה זו
  • דני 29/05/2011 22:25
    הגב לתגובה זו
    צודק . מכירים לא ירדו
  • r 30/05/2011 05:34
    צודק דני - המכירים לא יורדים - אבל המחירים יורדים
  • 7.
    פראיר מי שקונה דירה 29/05/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
    משהו יכול להסביר לי למה לעזאזל אנשים מוכנים לעבוד כל החיים בשביל בלוקים ובטון במקום להנות מהחיים משהו שנראה לי רובינו לא עושים
  • 6.
    חרם צרכני 29/05/2011 16:19
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות שכל אחד יעצור רק את עצמו מלקנות בשנה הקרובה המחירים יתרסקו למה במדינות ערב הבינו האזרחים שבידם היכולת לנות ואנו לא מפנימים
  • 5.
    ישראל 29/05/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
    כמעט אף אחד לא יכול לקנות דירה. התשואה על שכר דירה היא 2.5 אחוז, והריבית על מקם היא 3.5 אחוז. המשקיעים יודעים שאין יותר מה להחזיק דירה להשקעה, וכשהמשקיעים יתחילו למכור המחיר יצנח כי אף אחד לא יכול לקנות מהם במחירים האלו.
  • 4.
    אחד שיודע 29/05/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
    עם אנשים לא יקנו דירות ,לקבלנים לא תהיה ברירה הם יהיו צריכים להביא כסף לבנק אז תתחיל הירידה במחירים משמעותי ,חכו שנה עם הקניה תרוויחו בצורה משמעותית
  • 3.
    עמית 29/05/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
    אני רוצה לקנות דירה ואפילו יש לי כסף מההורים (סכום מספיק כדי לקבל משכנתא ולקנות דירה טובה). אבל.... אני בשום אופן לא קונה דירה. נראה לי בלתי סביר לשלם כ1.8 לדירת 4 חדרים באזור השרון.
  • הומלס 29/05/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי שנקנה במחירים האלו. ההורים שלנו לא חסכו כל החיים שלהם בשביל שממשלה מחורבנת תיצור בועה ואנחנו נשלם על כך. מצידי שתהיה קריסה כלכלית. אם הייתי יכול הייתי נותן לזה יד. המעט שאפשר לעשות זה לא לקנות בית ולא לבזבז ואז נקווה שניכנס למיתון.
  • ראובן 29/05/2011 17:09
    במקום 1.4 אני דורש רק 400אלף שח או ביי ביי
  • 2.
    כל כלב ביז" י יומו!!!! כל קבל בה יומו!!! (ל"ת)
    יהל 29/05/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מעולה (ל"ת)
    מעולה 29/05/2011 14:48
    הגב לתגובה זו
  • עמנואל 30/05/2011 09:21
    הגב לתגובה זו
    אני שומעה מחבר שלי כבר 4 שניםץץץהמחירים ירדו, בנתיים שהוא מחקה ועוד פריירים שכותבים פו מחכים אני כבר הספקתי לקנות ולימכור 3 דירות:)))
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".