הפסדי ההון בדרך? שימו לב מה אומר עקום תשואות האג"ח
רובנו היינו מגדירים את עצמנו כמשקיעים סולידיים, כמקצוענים היינו לבטח מעדיפים את ההגדרה "משקיעי אג"ח". כאלה שיודעים לנתח את עקום התשואות ולקרוא את כיווני ההשקעה העולים מהם. כמשקיעים מסוג זה נהנינו בשנתיים האחרונות מתקופה מצויינת להשקעה באג"ח. כלכלות העולם יוצאות מהמיתון ועל מנת להקל על התהליך מורידות ריבית בכדי להקל את עלויות האשראי בצד העסקי ולהקטין את כדאיות החיסכון בצד הפרטי. כך שלא משנה אם זה ממשלתי או קונצרני, קצר או ארוך. הריבית היורדת מאפשרת רווחי הון שהם בעצם התוצאה של ירידת תשואת אגרת החוב כפול מח"מ האגרת.
לצערנו, החל מאוקטובר 2010 התהליך נפסק וחגיגת רווחי ההון התפוגגה. התשואה על אגרת החוב האמריקאית ל-10 שנים עלתה מ-2.3% ל-3.5% וגררה הפסדי הון כבדים למשקיעים וכמובן דחפה לעליית תשואות גם באג"ח הישראליות, כשהמשקיעים נטו לשמור על הפער בין האג"ח האמריקאית למקבילה הישראלית.
לתדהמתנו גילינו שאפשר להפסיד כסף באג"ח. שקיים הבדל משמעותי בין אורך אגרות החוב, דירוגן ומנגנוני ההצמדה. פתאום שיחות על אג"ח בריבית משתנה נשמעות במסדרונות בתי ההשקעות ופרסום המוצרים בענף זה מתאים עצמו במהירות למגמה. לצד זה החלו הפדיונות באותן קרנות נאמנות שהיוו את סלע הענף בשנה האחרונה וכעת נאלצות למכור אגרות בכדי לשלם למשקיעים המופתעים שגילו שאפשר להפסיד 2% ב"השקעה סולידית".
מהי המשמעות של אותו עקום תשואות? ומהן תוכניותיו בעתיד?
כולנו מבינים שירידה בתשואות איננה סבירה כשהריבית בארץ תמשיך לעלות ולבטח כשיחלו בתהליך כזה בארה"ב, אולי לקראת סוף השנה. מכאן ברור שהבחירה במקום הנכון על העקום צריכה לבוא מהמקום של ניהול סיכונים. כלומר, היכן נפסיד הכי פחות במונחים ריאליים או לפחות נקבל את המדד.
נתחיל באג"ח הממשלתי בעקום הצמוד בחלק הקצר. אגרות אלה אמורות לתת לנו בקירוב הרב ביותר את המענה האינפלציוני. עובדה זו לצד ציפיות האינפלציה הגועשות שלחה אותן לטריטוריית התשואה השלילית או במילים אחרות לשלם פרמיה על הזכות לקבל הצמדה למדד. מכאן ברור שבאגרת זו אין סיכוי לקבל את האינפלציה, אפילו ללא תהליך שבו העקום בחלק הקצר ייחל לעלות בעקבות העלאות הריבית של בנק ישראל, מספיקה העובדה שהתשואה היא שלילית ובתוספת עמלות הקנייה נקבל בוודאות תשואה פחותה מהמדד.
באג"ח הממשלתית השקלית הסיפור מורכב אף יותר. המק"מ לשנה מקפיד על פער עקבי של 0.4% מריבית בנק ישראל. דהיינו, לאורך תהליך העלאות הריבית נזכה להפסדי הון קטנים. כלומר, מכפלת עליית התשואה במק"מ כפול אורכו. אחזקתו לפדיון עלולה גם היא לאכזב את המשקיע שיגלה בכל חודש חדש שיכול היה לרכוש מק"מ בעל ריבית גבוהה יותר. כמובן שבמידה והאינפלציה בפועל תמשיך להאמיר הרי שהאכזבה תהיה כפולה לנוכח הריבית הריאלית השלילית שנקבל מהשקעה זו.
הויכוח הרם ביותר מתרחש כיום בכל ועדת השקעות בשוק ההון על החלק הארוך בשני העקומים. השאלה המרכזית היא האם אגרות החוב הארוכות מגלמות כבר את העלאת הריבית ומייצגות ריבית תשואה נורמלית ואינפלציה סבירה לאורך זמן.
אגרות החוב הצמודות הארוכות נסחרות סביב תשואה של 3.1%. אפשר ואנו קרבים לקצה עליית התשואות בהן ונוכל לקבל 3% פלוס אינפלציה. נשמע טוב ברם, החשש הרב הוא שנמצא את אגרת החוב הזו ב 3.3% או אפילו לאחר תגובת יתר שלילית בשווקים ב-3.5%. האם כל משקיע 'סולידי' יכול להתמודד עם הפסד הון שיכול להגיע ל 4%? לי נדמה שמפתה ככל שיהיה, זאת השקעה לאמיצים בלבד.
נשארנו עם החלק הקצר - בינוני. כמאמר הפתגם הידוע, כשהראש בתנור והרגליים בפריזר - בפופיק נעים. ואכן, חלקנו כבר החל להפנים את התהליך, והדבר כמובן ניכר בתשואות, כך שאינני רואה פתרון הגיוני אחר לתחום הסולידי בארץ. נצא מהאג"ח הממשלתי ונרד בדירוגי האג"ח הקונצרני אל מתחת לחברות הכלולות במדד התל בונד. במהלך זה נרוויח מח"מים קצרים יותר, כאלה שחשופים פחות לעליית התשואות, אולי אף לאג"ח של חברות בעלי מנגנון ריבית משתנה בדומה לגילון הממשלתי.
רובם אמנם כבר מגלמים חלק מעליית התשואות אך חשיפתם להמשך העלאות הריבית נתפסת כחיובית. מאידך, אנחנו בהחלט מעלים כאן את רמת הסיכון מקריסה של אחת החברות. הן הרי קטנות יותר, ממונפות יותר ובעיקר שקופות פחות. המשקיעים המוסדיים מדירים רגליהם מרובן וביתר שאת לאחר ועדת חודק.
- 12.גורו בשוק 21/05/2011 00:31הגב לתגובה זועדיף על פני הממשלתיות? מה שגם ייתכן ויש לנו תגליות גז בדרך שעשויות לשפר מהותית את הגרעון התקציבי והחוב הלאומי של מדינתנו חומר למחשבה
- 11.סוחר אג" ח 20/05/2011 21:07הגב לתגובה זושיתכן והעלאת הריבית המגולמת מוגזמת ואז הארוכים יתנו ריווחי הון ובמקרה הגרוע מחכים קצת מי שלא יודע לספוג תמיד ירוויח פחות.
- 10.שלמה 20/05/2011 16:58הגב לתגובה זומעניין,הכתבה בזמן
- 9.יוסי מ' 19/05/2011 21:57הגב לתגובה זואני זוכר בשיחות רבות איתך כשהיה טעם להתהפך מאגחים קצרים לארוכים בנקודות מעניינות ,אפילו לכמה ימים ולחזור לבונקר ,הדהמת אותי. באג" חים המורכבים הלא מדורגים ,כל אחד ואחד שאמרת לי שיחק אותה.כל אחד מהם.מחזיק ממך יותר מכל השמות הנוצצים.גם במקרים מסויימים שהייתי סקפטי ולא הלכתי איתך,אתה צדקת ולא האמנתי..פשוט אין עליך אתה תותח.
- 8.רותם 19/05/2011 18:34הגב לתגובה זואיני מבין מדוע נפסיד 4% אם התשואה תעלה מ-3.1% ל- 3.5%.האם הכוונה היתה 0.4%? אנא תשובה מקצועית.
- יצחקוב 19/05/2011 23:25הגב לתגובה זואם התשואה עולה ב0.4 צריך להכפיל במחמ האגרת.. בצמוד ארוך (מחמ10) ההפסד הוא 4אחוז. ובטווח קצר(מחמ2לדוגמא) ההפסד הוא 0.8 אחוז... ולכן בזמן שמפחדים מעליית תשואות מורידים מחמ על מנת להפסיד כמה שפחות
- תשובה ל8 19/05/2011 22:09הגב לתגובה זו0.4%*10=4%
- 7.אורנה 19/05/2011 14:55הגב לתגובה זוהיה שם בחור בשם גולן ספיר ארבעה חודשים ופוטר. זה אותו אחד ?
- שלמה 20/05/2011 16:57הגב לתגובה זורשאית!!
- 6.שוקי 19/05/2011 14:12הגב לתגובה זוגולן כמו תמיד אתה מקצועי,איכותי וראוי נ.ב ד" ש לורד.
- 5.סוחר גידור 19/05/2011 14:09הגב לתגובה זומספר 2 יצאת 0 2:0 לגולן העם עם הגולן...
- 4.יריב 19/05/2011 13:40הגב לתגובה זואחלה גבר ומקצוען אמיתי המשך לעשות את עבודתך נאמנה!אתה תותח!!!
- 3.יועץ 19/05/2011 12:00הגב לתגובה זוזה ידוע שהוא דווקא ניהל מיליארדים. קצת כבוד סיגמא עלתה מאד שאז שהגיע
- 2.פחחחח 19/05/2011 10:55הגב לתגובה זומומחה האג" ח שמעולם לא ניהל שקל,בא להרוס עוד בית השקעות
- 1.קובי 19/05/2011 10:55הגב לתגובה זוחשבתי שזאת עוד איזו כתבה של איזה מקרואיסט אידיוט אבל יצאה לך כתבה מקצועית ועניינית. יישר כח.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הבטיח תשואה גבוהה והפסיד למשקיעים 5 מיליון שקל
תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא
כל פעם מחדש הציבור מתפתה. הוא רואה את השכן מרוויח תשואה חלומית דרך מנהל השקעות מומלץ, הוא שומע על חבר שקנה קרקע שהושבחה פי 5. הוא לא מבין שאלו הדוגמאות הטובות ולצידם יש פי כמה יותר דוגמאות של הפסדים כבדים. יש כללים מאוד ברורים בעולם ההשקעות וזה תקף למניות, נדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד. כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לרווח. לא ייתכן שיבטיחו לכם תשואה גבוהה בלי סיכון. אם אתם מוכנים לסיכון אז סבבה - קחו אותו. אבל אם אתם חושבים שהתשואה הגבוהה היא בלי סיכון זה לא נכון - לא אומרים לכם את האמת. הסיכונים, וזו הבעיה - צצים בדרך ומתגלים ונחשפים במקרים רבים כחזקים יותר מהסיכויים לרווח. הכלל הראשון בהשקעות הוא אל תתפתו כשמבטיחים לכם רווח קל ותשואה גבוהה. אין דבר כזה. מדובר בשרלטנים או טיפשים שלא באמת מבינים בהשקעות. הכלל השני שמתחבר לכלל הראשון - סיכוי הולך יחד עם סיכון. והנה המקרה מהיום.
משה לב, מי שהיה בעל חברת השקעות ורימה משקיעים, בהם בני משפחתו ומכריו, במיליוני שקלים, נידון לשלוש שנות מאסר בפועל. בית משפט השלום בפתח תקווה גזר את עונשו בשבוע שעבר. כתב האישום הוגש נגדו כבר ב-2019, אך מתייחס לאירועים שהתרחשו בין 2009 ל-2014. לב הודה במסגרת הסדר טיעון כי הציג מצגי שווא והשקיע 5.1 מיליון שקל שקיבל מלקוחותיו, תוך הנפקת דו"חות מזויפים שהציגו רווחים שלא היו ולא נבראו. הוא הפסיד את כל הכסף, אך המשקיעים המשיכו להעביר לו כספים בהתבסס על דיווחיו המזויפים. קוראים לזהה פירמידה - הוא יצר מצג שווא של רווחים כאשר התבסס עליהם בלקיחת כספים נוספים. כאשר אנשים משכו כסף, הוא השתמש בכספי משקיעים חדשים כדי לשלם להם.
בשלב גזר הדין נשמעו עדויות של נפגעים, שתיארו כיצד איבדו את כל חסכונותיהם. התובע, עו"ד דניאל איקן מפרקליטות מחוז מרכז, דרש בין ארבע לשבע שנות מאסר, אך השופט עודד מורנו הסתפק בשלוש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים לכל אחד מ-13 המתלוננים, בסכום של 100 אלף שקל (למעט שניים שיקבלו 40 אלף ו-10,000 שקל) עונשו של לב יתחיל באמצע מאי, אך הפרשה התחילה כאמור לפני 16 שנים. האם זה נכון וצודק להחיל עונש כל כך מאוחר? האם זה נכון שמשה לב יהיה אדם חופשי במשך כל כך הרבה שנים עד למשפטו?
מערכת ההונאה: עשרות משקיעים נפלו בפח
לב הציג עצמו כמשקיע מנוסה והבטיח תשואות גבוהות, תוך שהוא מציג דו"חות מזויפים ומשכנע לקוחות להמשיך להשקיע. שיטת הפעולה שלו, המזוהה עם הונאות פונזי, נשענה על גיוס משקיעים חדשים ששילמו למשקיעים הוותיקים, עד שהמערכת קרסה. בין קורבנותיו היו אנשי מערכת הביטחון, מכרים מחברות השקעה בהן עבד בעבר, ואף בני משפחתו הקרובים ביותר. לב טען כי החזיר חלק מהכספים למשקיעים, אך הסכום שהוחזר – 820 אלף שקל בלבד – רחוק מלשקם את הנפגעים. חלקם איבדו את כל חסכונותיהם והגיעו למצוקה כלכלית קשה.
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם היו סימנים מקדימים?
במשך שנים לב הצליח לתחזק תדמית של איש פיננסים לגיטימי, אף שלמעשה פעל ללא רישיון לניהול השקעות. היו משקיעים שהחלו לחשוד, אך כל עוד קיבלו "רווחים", לא העלו את החשדות. רק כאשר בקשות למשיכות גדולות נענו בתירוצים שונים – "תקלות טכניות", "הגבלות בנקאיות" או "עיכובים רגולטוריים" – הם הבינו שמשהו אינו תקין.
שאלות ותשובות על פרשת משה לב והשלכותיה
מהי הונאת פונזי, וכיצד לב השתמש בה?
