הפסדי ההון בדרך? שימו לב מה אומר עקום תשואות האג"ח
רובנו היינו מגדירים את עצמנו כמשקיעים סולידיים, כמקצוענים היינו לבטח מעדיפים את ההגדרה "משקיעי אג"ח". כאלה שיודעים לנתח את עקום התשואות ולקרוא את כיווני ההשקעה העולים מהם. כמשקיעים מסוג זה נהנינו בשנתיים האחרונות מתקופה מצויינת להשקעה באג"ח. כלכלות העולם יוצאות מהמיתון ועל מנת להקל על התהליך מורידות ריבית בכדי להקל את עלויות האשראי בצד העסקי ולהקטין את כדאיות החיסכון בצד הפרטי. כך שלא משנה אם זה ממשלתי או קונצרני, קצר או ארוך. הריבית היורדת מאפשרת רווחי הון שהם בעצם התוצאה של ירידת תשואת אגרת החוב כפול מח"מ האגרת.
לצערנו, החל מאוקטובר 2010 התהליך נפסק וחגיגת רווחי ההון התפוגגה. התשואה על אגרת החוב האמריקאית ל-10 שנים עלתה מ-2.3% ל-3.5% וגררה הפסדי הון כבדים למשקיעים וכמובן דחפה לעליית תשואות גם באג"ח הישראליות, כשהמשקיעים נטו לשמור על הפער בין האג"ח האמריקאית למקבילה הישראלית.
לתדהמתנו גילינו שאפשר להפסיד כסף באג"ח. שקיים הבדל משמעותי בין אורך אגרות החוב, דירוגן ומנגנוני ההצמדה. פתאום שיחות על אג"ח בריבית משתנה נשמעות במסדרונות בתי ההשקעות ופרסום המוצרים בענף זה מתאים עצמו במהירות למגמה. לצד זה החלו הפדיונות באותן קרנות נאמנות שהיוו את סלע הענף בשנה האחרונה וכעת נאלצות למכור אגרות בכדי לשלם למשקיעים המופתעים שגילו שאפשר להפסיד 2% ב"השקעה סולידית".
מהי המשמעות של אותו עקום תשואות? ומהן תוכניותיו בעתיד?
כולנו מבינים שירידה בתשואות איננה סבירה כשהריבית בארץ תמשיך לעלות ולבטח כשיחלו בתהליך כזה בארה"ב, אולי לקראת סוף השנה. מכאן ברור שהבחירה במקום הנכון על העקום צריכה לבוא מהמקום של ניהול סיכונים. כלומר, היכן נפסיד הכי פחות במונחים ריאליים או לפחות נקבל את המדד.
נתחיל באג"ח הממשלתי בעקום הצמוד בחלק הקצר. אגרות אלה אמורות לתת לנו בקירוב הרב ביותר את המענה האינפלציוני. עובדה זו לצד ציפיות האינפלציה הגועשות שלחה אותן לטריטוריית התשואה השלילית או במילים אחרות לשלם פרמיה על הזכות לקבל הצמדה למדד. מכאן ברור שבאגרת זו אין סיכוי לקבל את האינפלציה, אפילו ללא תהליך שבו העקום בחלק הקצר ייחל לעלות בעקבות העלאות הריבית של בנק ישראל, מספיקה העובדה שהתשואה היא שלילית ובתוספת עמלות הקנייה נקבל בוודאות תשואה פחותה מהמדד.
באג"ח הממשלתית השקלית הסיפור מורכב אף יותר. המק"מ לשנה מקפיד על פער עקבי של 0.4% מריבית בנק ישראל. דהיינו, לאורך תהליך העלאות הריבית נזכה להפסדי הון קטנים. כלומר, מכפלת עליית התשואה במק"מ כפול אורכו. אחזקתו לפדיון עלולה גם היא לאכזב את המשקיע שיגלה בכל חודש חדש שיכול היה לרכוש מק"מ בעל ריבית גבוהה יותר. כמובן שבמידה והאינפלציה בפועל תמשיך להאמיר הרי שהאכזבה תהיה כפולה לנוכח הריבית הריאלית השלילית שנקבל מהשקעה זו.
הויכוח הרם ביותר מתרחש כיום בכל ועדת השקעות בשוק ההון על החלק הארוך בשני העקומים. השאלה המרכזית היא האם אגרות החוב הארוכות מגלמות כבר את העלאת הריבית ומייצגות ריבית תשואה נורמלית ואינפלציה סבירה לאורך זמן.
אגרות החוב הצמודות הארוכות נסחרות סביב תשואה של 3.1%. אפשר ואנו קרבים לקצה עליית התשואות בהן ונוכל לקבל 3% פלוס אינפלציה. נשמע טוב ברם, החשש הרב הוא שנמצא את אגרת החוב הזו ב 3.3% או אפילו לאחר תגובת יתר שלילית בשווקים ב-3.5%. האם כל משקיע 'סולידי' יכול להתמודד עם הפסד הון שיכול להגיע ל 4%? לי נדמה שמפתה ככל שיהיה, זאת השקעה לאמיצים בלבד.
נשארנו עם החלק הקצר - בינוני. כמאמר הפתגם הידוע, כשהראש בתנור והרגליים בפריזר - בפופיק נעים. ואכן, חלקנו כבר החל להפנים את התהליך, והדבר כמובן ניכר בתשואות, כך שאינני רואה פתרון הגיוני אחר לתחום הסולידי בארץ. נצא מהאג"ח הממשלתי ונרד בדירוגי האג"ח הקונצרני אל מתחת לחברות הכלולות במדד התל בונד. במהלך זה נרוויח מח"מים קצרים יותר, כאלה שחשופים פחות לעליית התשואות, אולי אף לאג"ח של חברות בעלי מנגנון ריבית משתנה בדומה לגילון הממשלתי.
רובם אמנם כבר מגלמים חלק מעליית התשואות אך חשיפתם להמשך העלאות הריבית נתפסת כחיובית. מאידך, אנחנו בהחלט מעלים כאן את רמת הסיכון מקריסה של אחת החברות. הן הרי קטנות יותר, ממונפות יותר ובעיקר שקופות פחות. המשקיעים המוסדיים מדירים רגליהם מרובן וביתר שאת לאחר ועדת חודק.
- 12.גורו בשוק 21/05/2011 00:31הגב לתגובה זועדיף על פני הממשלתיות? מה שגם ייתכן ויש לנו תגליות גז בדרך שעשויות לשפר מהותית את הגרעון התקציבי והחוב הלאומי של מדינתנו חומר למחשבה
- 11.סוחר אג" ח 20/05/2011 21:07הגב לתגובה זושיתכן והעלאת הריבית המגולמת מוגזמת ואז הארוכים יתנו ריווחי הון ובמקרה הגרוע מחכים קצת מי שלא יודע לספוג תמיד ירוויח פחות.
- 10.שלמה 20/05/2011 16:58הגב לתגובה זומעניין,הכתבה בזמן
- 9.יוסי מ' 19/05/2011 21:57הגב לתגובה זואני זוכר בשיחות רבות איתך כשהיה טעם להתהפך מאגחים קצרים לארוכים בנקודות מעניינות ,אפילו לכמה ימים ולחזור לבונקר ,הדהמת אותי. באג" חים המורכבים הלא מדורגים ,כל אחד ואחד שאמרת לי שיחק אותה.כל אחד מהם.מחזיק ממך יותר מכל השמות הנוצצים.גם במקרים מסויימים שהייתי סקפטי ולא הלכתי איתך,אתה צדקת ולא האמנתי..פשוט אין עליך אתה תותח.
- 8.רותם 19/05/2011 18:34הגב לתגובה זואיני מבין מדוע נפסיד 4% אם התשואה תעלה מ-3.1% ל- 3.5%.האם הכוונה היתה 0.4%? אנא תשובה מקצועית.
- יצחקוב 19/05/2011 23:25הגב לתגובה זואם התשואה עולה ב0.4 צריך להכפיל במחמ האגרת.. בצמוד ארוך (מחמ10) ההפסד הוא 4אחוז. ובטווח קצר(מחמ2לדוגמא) ההפסד הוא 0.8 אחוז... ולכן בזמן שמפחדים מעליית תשואות מורידים מחמ על מנת להפסיד כמה שפחות
- תשובה ל8 19/05/2011 22:09הגב לתגובה זו0.4%*10=4%
- 7.אורנה 19/05/2011 14:55הגב לתגובה זוהיה שם בחור בשם גולן ספיר ארבעה חודשים ופוטר. זה אותו אחד ?
- שלמה 20/05/2011 16:57הגב לתגובה זורשאית!!
- 6.שוקי 19/05/2011 14:12הגב לתגובה זוגולן כמו תמיד אתה מקצועי,איכותי וראוי נ.ב ד" ש לורד.
- 5.סוחר גידור 19/05/2011 14:09הגב לתגובה זומספר 2 יצאת 0 2:0 לגולן העם עם הגולן...
- 4.יריב 19/05/2011 13:40הגב לתגובה זואחלה גבר ומקצוען אמיתי המשך לעשות את עבודתך נאמנה!אתה תותח!!!
- 3.יועץ 19/05/2011 12:00הגב לתגובה זוזה ידוע שהוא דווקא ניהל מיליארדים. קצת כבוד סיגמא עלתה מאד שאז שהגיע
- 2.פחחחח 19/05/2011 10:55הגב לתגובה זומומחה האג" ח שמעולם לא ניהל שקל,בא להרוס עוד בית השקעות
- 1.קובי 19/05/2011 10:55הגב לתגובה זוחשבתי שזאת עוד איזו כתבה של איזה מקרואיסט אידיוט אבל יצאה לך כתבה מקצועית ועניינית. יישר כח.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מטוס אתיחאד (אתיחאד)טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.
