בפיטורי התייעלות וצמצום ברשות ציבורית באים לידי ביטוי בעיקר השיקולים המערכתיים של הגוף המתייעל ושיקול הדעת הנוגע להיבט האישי של העובד המיועד לפיטורים מצומצם
העובדות
----------
גבי מיכאלי (להלן: "העובד") הועסק בעיריית לוד (להלן: "המעבידה") בין השנים 1995עד שנת 2008.
העובד פוטר מעבודתו במסגרת פיטורי צמצום והתייעלות. כמתחייב מחוקת העבודה, כלל הליך הפיטורים גם ועדה פריטטית וגם בוררות.
בסופו של דבר ניתן פסק בוררות בו הועמדה רשימת מפוטרים ובהם העובד ונשלחו זימונים לשימוע לעובדים המיועדים לפיטורים.
בתום הליך השימוע הוחלט על פיטורי העובד.
על רקע זה הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה שקבע, כי במישור האישי לא ניתנה לעובד הזדמנות אמיתית לשכנע את המעבידה שלא לפטרו במסגרת הליך השימוע, ופיטוריו לא נומקו כראוי. מכאן הערעור.
פסק הדין
---------
בית הדין הארצי קיבל את הערעור והחליט לדחות את הערעור שכנגד שהגיש העובד, הן לעניין השבתו לעבודה והן לעניין פסיקת פיצוי כספי.
בית הדין הארצי התייחס לפסיקת בית הדין האזורי, לפיה עניין לנו בפיטורי צמצום והתייעלות שהיו כנים ואמיתיים, ובפיטורים מעין אלו יש צורך להתייחס בנפרד למישור הקיבוצי ולמישור האישי. אשר למישור הקיבוצי, קבע בית הדין האזורי, כי אין חולק שצורכי התייעלות המעבידה היו אמיתיים והעובד לא עמד בנטל ההוכחה באשר להפלייתו לרעה בכך שנמצא מועמד לפיטורים. לפיכך, פיטוריו עומדים במבחן המישור הקיבוצי. אשר למישור האינדיבידואלי, לאחר שבחן בית הדין את טענות הצדדים והמסמכים, נקבע, כי הליך השימוע והחלטת הפיטורים נעשו כדין ולא נפל בהם פגם. מדובר בהחלטה עניינית אשר התקבלה על רקע מציאות כלכלית קשה השוררת אצל המעבידה, והתקבלה לאחר בחינת עניינו האישי של העובד ועצם העובדה שלא נמצא כל פתרון אפשרי להמשיך להעסיק את העובד במסגרת המעבידה, אינה מעידה על פגם כלשהו או על כך שעניינו האישי לא נבחן כראוי. יש לזכור שמדובר בפיטורי התייעלות וצמצום ברשות ציבורית ובמסגרת זו, מעצם מהותה וטיבה, באים לידי ביטוי בעיקר השיקולים המערכתיים של צרכי הגוף המתייעל והיקף שיקול הדעת הנוגע להיבט האישי של העובד המיועד לפיטורים מצומצם. עצם העובדה שהצורך בפיטורים בשל מצב כלכלי קשה מחייב את הפסקת עבודתו של עובד טוב, אינה מלמדת בהכרח שיש מקום להמשיך להעסיקו אצל המעבידה במסגרת אחרת. פיטורי התייעלות הם הכרח בל יגונה, במיוחד כאשר מדובר בעובד שהמעבידה הייתה שמחה להמשיך ולהעסיקו, לו היה הדבר בידיה.
בית הדין הארצי קבע, כי לא נפל פגם בהליך הפיטורים של העובד מהמעבידה ולכן לא היה יסוד לחיובה לשלם לעובד פיצוי בגין פיטוריו שלא כדין. לאור זאת, קיבל בית הדין את ערעור המעבידה וביטל את חיובה לשלם לעובד פיצוי כלשהו, כפי שקבע בית הדין האזורי.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)