ניר גלעד על הגז מ'תמר': "אם לא יהיה לי חוזה ביד, אשתמש באופציה מול EMG"
לרגל סגירת הסכם המימון להקמת תחנת הכוח במישור רותם שבנגב, עורך כעת שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו מסיבת עיתונאים. מי שחתום על הסכם המימון הינו בנק לאומי, אשר יעביר ל-OPC שבשליטת החברה לישראל כ-1.7 מיליארד שקלים.
עם פתיחת מסיבת העיתונאים אמר מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד: "אדוני שר התשתיות, אנחנו שמחים על השגת המימון לפרוייקט. אך אנו נתקלים בביורוקרטיה סבוכה שבלעדיה היה באפשרותינו להפעיל תחנת כוח שנייה."
גלעד הוסיף: "נשקיע 8 מיליארד שקל בתחום האנרגיה בישראל במהלך השנים הבאות, אך אנו מוטרדים מאורך הזמן הבלתי סביר שחלף מאז פרסום המכרז בתחילת שנות האלפיים והמכשולים שבדרך."
אי אפשר להזכיר את החברה לישראל והקמת תחנת הכוח, מבלי להתייחס לסוגיית הגז מ'תמר' ובתוך כך - מסקנות ששינסקי. לאחרונה חתמו חברות מפעלי ים המלח, בז"ן ואו.פי.סי רותם מקבוצת החברה לישראל, על חוזה ענק לרכישת גז טבעי מ-EMG המצרית.
היקף הגז מ-EMG מהווה כ-50% מהגז הדרוש להפעלת תחנת הכוח במישור רותם. לגבי המחצית השניה של החוזה, החברה לישראל צפויה להחליט בשבועות הקרובים האם לממש את האופציה מ-EMG או שמא לרכוש גז כחול לבן מקידוח "תמר" של תשובה.
בהקשר לזאת אמר מנכ"ל החברה לישראל: "אם לא יהיה לי חוזה חתום ביד שיבטיח אספקת גז מ'תמר', אפעיל את האופציה שקיימת לחברה מול EMG המצרית."
שר התשתיות עוזי לנדאו ברך את OPC על השגת המימון לתחנת הכוח ובדרך גם שלח מסר עוקצני לששינסקי. "אם לא היה יושב פרופסור כלשהו בראש ועדה כזו או אחרת, הסכם הגז של החברה לישראל היה מושלם כחול לבן והמדינה לא הייתה מפסידה מיליארדי שקלים."
חשמל כבר ב-2012
לפני כשבוע חתמו מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, ובעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, על הסכם מימון בהיקף של 1.7 מיליארד שקל כאמור. הסכום מהווה כ-80% מהתקציב הנדרש להקמת תחנת הכוח והוא ניתן לתקופה של 20 שנה.
בנק לאומי עומד בראש קונסורציום של חברות ביטוח וקרנות פנסיה על פי הפירוט הבא: לאומי עצמו סיפק 450 מיליון שקלים, כלל ביטוח כחצי מיליארד שקלים, קרנות עמיתים 450 מיליון והראל השקעות והפניקס חברה לביטוח העמידו 150 מיליון שקלים כל אחד.
נזכיר כי OPC זכתה כבר ב-2004 במכרז להקמת תחנת הכוח ולהפעלתה.
התחנה תופעל על ידי טורבינת גז טבעי ותספק כ-450 מגה-וואט לחברת החשמל וצרכנים.
- 5.מוטי 19/01/2011 12:33הגב לתגובה זומי הגשמים הם רכוש הציבור אז למה לא ממסים ב 80% את מי עדן ונביעות?.. האדמה שייכת לממשלה וגם השמש שצורכים הגידולים לא שייכת לחקלאים אז למה לא גובים מהם מס על גידולים.. ויש עוד דוגמאות
- 4.דמו 13 19/01/2011 07:41הגב לתגובה זווניראה כמה גז מצרי תקבל...מדינה מטומטמת וחזירית שגוזלת את משקיעיה ויוצרת תלות באויביה .חבל שנהנתיהו לא יתן את הדין על החלטותיו הנמהרות אלא הציבור הרחב בישראל!!
- 3.דמו 13 19/01/2011 04:11הגב לתגובה זוומזה תקבל המדינה תמלוגים ...להטיל מס 80% על ריווחי גזלני אוצרות הטבע בים המלח ובמישור רותם -הפוספטים ופצלי השמן הם רכוש המדינה...גזלנים נמאסתם!!!
- 2.א 19/01/2011 02:31הגב לתגובה זו1,המחיר הנמוך לא יאפשר ל" גזלנים" שמפיקים גז משדה ים טטיס, לקבל מחיר מונופוליסטי מהממשלה. 2, הרכש חשוב למערכת היחסים שלנו עים הגדולה והחשובה שבמדינות ערב. עמדתו של השר עוזי לנדאו תמוהה ומעוררת חשד כבד.
- 1.אתה זבל בדיוק כמו שטייניץ וששינסקי (ל"ת)ניר גלעד 18/01/2011 17:37הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
