הסינים מגיעים לישראל: "הם מעריצים את היהודים, אך יש פער תרבותי לגשר עליו"
בשבועות האחרונים ניכר כי הפעילות הישראלית-סינית צוברת תאוצה והדבר בא לידי ביטוי בהתעניינות רבה של גופים סיניים ברכישת חברות הישראליות הציבוריות.
דוגמאות מהתקופות האחרונות הן מגעים למכירת מכתשים אגן לחברה הסינית כימצ'יינה והתעניינות קרנות סיניות בחברת קומברס. אך גם הישראלים לא קופאים על השמרים ומנסים בכל כוחם לחדור לשוק הסיני. כך למשל דיווחה שטראוס על כניסתה לתחום המים המטוהרים בסין באמצעות שיתוף פעולה עם חברת האייר הסינית.
על רקע התגברות שיתופי הפעולה עם החברות הסיניות שוחח Bizportal עם גיל קרבס המנהל את תחום סין בקרן ההון סיכון תעוזה, אשר מחצית מחברות הפורטפוליו שלה מנהלות פעילות בכלכלה של הרפובליקה העממית של סין.
"עד עכשיו הסינים היו ממוקדים בתחום הייצור ברמה התעשייתית, ורק בשנה-שנתיים האחרונות ישנו מעבר לתחום הרכישות", מסביר קרבס. "הסינים התחילו לחשוב כיצד ניתן ליצור חברות סיניות גדולות. תחילה הם רכשו מותגים ועכשיו הם קונים גם חברות".
בין המותגים הבולטים שהסינים רכשו ניתן לציין את חברת לנובו שקנתה את פעילות המחשבים הניידים של IBM וחברת ג'ילי הסינית שרכשה את המותג וולוו. לדברי קרבס הסיבה שהסינים מתעניינים בשוק הישראלי כיום נובעת מן העובדה כי "הסינים מעריצים את היהודים".
שיתופי פעולה אלו והעסקאות הנרקמות לא פוסחות על העובדים החוששים כעת למקום עבודתם (וועד עובדי מכתשים אגן החל לפעול כדי למנוע אפשרות שעובדי החברה יפוטרו כתוצאה ממכירת החברה לסין שם מצוי כוח אדם זול.
אך קרבס לא חושש ודווקא חושב כי מדובר בדבר חיובי לתעשייה הן ברמת שיפור הסחר החוץ ויצירת בסיס נוסף של חדשנות כתוצאה ממעבר של עוד ועוד פעילויות של פיתוח לישראל כפי שעושה אינטל.
"ברמה הלאומית זה תהליך בריא, אם הסינים יסגרו כאן פעילויות ייצור ויעבירו אותן לסין ואלו דברים שיקרו", אומר קרבס אך מסכים כי הדברים לא הכי פשוטים. "יש פער תרבויות שצריך לגשר עליו. כשהבוס הסיני ידבר עם הישראלי זה עלול ליצור קצת מתח בהתחלה. זה פער אשר צריך יהיה לגשר עליו".
