שימו לב - הטרנד שעושה קאמבק אצל מנהלי ההשקעות בארץ
הטרנד האחרון בעולם ההשקעות הוא אסטרטגיות השקעה משולבות, קומבינציות שונות בין אגרות חוב ומניות, כל אחד לפי טעמו האישי. אחרי העליות החדות של המניות בחודש ספטמבר, השיא של אתמול ולמרות הכל, הציבור רוצה עוד ועוד מניות בתיק ההשקעות שלו, ומרגיש איתן יותר בנוח מאשר עם אגרות החוב הקונצרניות.
ממש לקרוא ולא להאמין אבל המציאות האחרונה של שיחות ההשקעה השונות, החל מהשיחות המקצועיות האנליסטים ומנהלי ההשקעות ועד לשיחות החבריות של ארוחת שישי, מדברת על העדפה ברורה למדי שמלווה בתחושה של סיכון נמוך יותר בהשקעה במניות.
כן מקובל, לא מקובל זה כבר ויכוח אחר, אבל בעידן הנוכחי של השווקים הפיננסים, רמות התשואות ורמות המכפילים, תמה תקופת הזוהר של ריווחי הון באגרות החוב ואם יש איזה חלום הוא קיים במניות.
אז מה, כולם הפכו לספקולנטים?
לא , ברור שלא אבל בעידן של ריבית עולה, כשרמת התשואות באגרות החוב נמוכה יחסית ומאחורי מרבית האג"ח יושבים רווחי הון שכבר מומשו והושגו, תחושת חוסר הנוחות עולה ויחד איתה עולה ומתעוררת מחדש המטרה העיקרית של ההשקעה באיגרות חוב, שהיא עוגן תשואה לטווח ארוך.
כן כן, אחרי רווחי ההון והמימושים המהירים באגרות החוב הקונצרניות, שכל כך איפיינו את שנת 2009, כולנו שכחנו שאג"ח הוא בעצם מכשיר השקעה נושא ריבית המיועד לתקופה ארוכה.
אז בואו ננתח את טרנד ההשקעות הנוכחי. אמרנו שהאסטרטגיה הפופולארית ביותר היא השקעה משולבת בפרופורציות שונות, כמו לדוגמא אסטרטגיית 80/20.
מה אומרת האסטרטגיה הזו?
היא אומרת בואו ונשקיע 80% מתיק ההשקעות שלנו באגרות חוב לסוגיהן ואת היתרה של 20% נשקיע במניות. הרכיב האג"חי צריך לספק לנו את התשואה היציבה של התיק ונחפש להשקיע באגרות חוב ממשלתיות שקליות ואגרות חוב קונצרניות צמודות למדד, שיש להן דרוג טוב ותוספת התשואה מעל אג"ח ממשלתית דומה תואמת את רמת הסיכון.
הרכיב המנייתי צריך לספק לנו את התשואה העודפת של תיק ההשקעות. ההערכות הן כי גל העליות במניות יימשך ברבעון האחרון של שנת 2010, גם אחרי הראלי של ספטמבר. עליית הריבית הינה הדרגתית והסביבה המקומית והעולמית הינה עדין של ריביות נמוכות שלא פוגעות בקצב זרימת הכספים לשוק ההון.
בצד החיובי של ההשקעה במניות עומדת ההערכה שהכסף שיזרום לשוק ההון עוד ילך ויגדל עם הגידול בהזרמות הציבור לקופות הגמל לקראת סוף השנה, לצד הפרמטרים המאקרו כלכליים החיוביים בארץ. בצד השלילי של ההשקעה במניות קיים האיום בדמותו של המשק האמריקאי והכלכלות האירופאיות החבותות.
שאלו אותי איך הכי כדאי להשקיע באסטרטגיית 80/20, האם דרך קרן נאמנות, תעודת סל או להרכיב ולבנות לבד? התשובה שלי תלויה בגודל התיק, ברמת הידע והפנאי להשקעות ובחוסן הנפשי שלנו.
גודל התיק, כי תיק קטן ואפילו בינוני יכול להיות בעייתי מבחינת פיזור בין הנכסים, עמלות קנייה ומכירה וגמישות הפעולה במהלך היום. רמת הידע ותשומת הלב השוטפת, כי צריך הרבה הבנה, אנרגיות וזמן להשקעה שכזו.
חוסן נפשי כי כשבונים לבד כל נכס מתנהג בתנודתיות האופיינית לו, עולה ויורד על בסיס יומי. בנכס משולב יש קיזוז של התנודתיות בין הנכסים ובמרבית המקרים השינויים בתשואה היומית הם קלים ומינורים. בשורה התחתונה אולי באמת יותר נוח ופשוט להשקיע בקרן נאמנות או בתעודת סל מורכבת, תבדקו טוב טוב את דמי הניהול, גודל הקרן, סחירות התעודה, סטיית תקן וביצועים מתחילת השנה.
הכותבת היא תמי זנד, מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק ירושלים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםשנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?
הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.
לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.
קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.
פימי
קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.
- בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
- האם כספי הפנסיה של האמריקאים בדרך להשקעות בשווקים פרטיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.
עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.
