שימו לב - הטרנד שעושה קאמבק אצל מנהלי ההשקעות בארץ

כן מקובל, לא מקובל זה כבר ויכוח אחר, אבל בעידן הנוכחי של השווקים הפיננסים, רמות התשואות ורמות המכפילים, תמה תקופת הזוהר של ריווחי הון באגרות החוב ואם יש איזה חלום הוא קיים במניות
תמי זנד |

הטרנד האחרון בעולם ההשקעות הוא אסטרטגיות השקעה משולבות, קומבינציות שונות בין אגרות חוב ומניות, כל אחד לפי טעמו האישי. אחרי העליות החדות של המניות בחודש ספטמבר, השיא של אתמול ולמרות הכל, הציבור רוצה עוד ועוד מניות בתיק ההשקעות שלו, ומרגיש איתן יותר בנוח מאשר עם אגרות החוב הקונצרניות.

ממש לקרוא ולא להאמין אבל המציאות האחרונה של שיחות ההשקעה השונות, החל מהשיחות המקצועיות האנליסטים ומנהלי ההשקעות ועד לשיחות החבריות של ארוחת שישי, מדברת על העדפה ברורה למדי שמלווה בתחושה של סיכון נמוך יותר בהשקעה במניות.

כן מקובל, לא מקובל זה כבר ויכוח אחר, אבל בעידן הנוכחי של השווקים הפיננסים, רמות התשואות ורמות המכפילים, תמה תקופת הזוהר של ריווחי הון באגרות החוב ואם יש איזה חלום הוא קיים במניות.

אז מה, כולם הפכו לספקולנטים?

לא , ברור שלא אבל בעידן של ריבית עולה, כשרמת התשואות באגרות החוב נמוכה יחסית ומאחורי מרבית האג"ח יושבים רווחי הון שכבר מומשו והושגו, תחושת חוסר הנוחות עולה ויחד איתה עולה ומתעוררת מחדש המטרה העיקרית של ההשקעה באיגרות חוב, שהיא עוגן תשואה לטווח ארוך.

כן כן, אחרי רווחי ההון והמימושים המהירים באגרות החוב הקונצרניות, שכל כך איפיינו את שנת 2009, כולנו שכחנו שאג"ח הוא בעצם מכשיר השקעה נושא ריבית המיועד לתקופה ארוכה.

אז בואו ננתח את טרנד ההשקעות הנוכחי. אמרנו שהאסטרטגיה הפופולארית ביותר היא השקעה משולבת בפרופורציות שונות, כמו לדוגמא אסטרטגיית 80/20.

מה אומרת האסטרטגיה הזו?

היא אומרת בואו ונשקיע 80% מתיק ההשקעות שלנו באגרות חוב לסוגיהן ואת היתרה של 20% נשקיע במניות. הרכיב האג"חי צריך לספק לנו את התשואה היציבה של התיק ונחפש להשקיע באגרות חוב ממשלתיות שקליות ואגרות חוב קונצרניות צמודות למדד, שיש להן דרוג טוב ותוספת התשואה מעל אג"ח ממשלתית דומה תואמת את רמת הסיכון.

הרכיב המנייתי צריך לספק לנו את התשואה העודפת של תיק ההשקעות. ההערכות הן כי גל העליות במניות יימשך ברבעון האחרון של שנת 2010, גם אחרי הראלי של ספטמבר. עליית הריבית הינה הדרגתית והסביבה המקומית והעולמית הינה עדין של ריביות נמוכות שלא פוגעות בקצב זרימת הכספים לשוק ההון.

בצד החיובי של ההשקעה במניות עומדת ההערכה שהכסף שיזרום לשוק ההון עוד ילך ויגדל עם הגידול בהזרמות הציבור לקופות הגמל לקראת סוף השנה, לצד הפרמטרים המאקרו כלכליים החיוביים בארץ. בצד השלילי של ההשקעה במניות קיים האיום בדמותו של המשק האמריקאי והכלכלות האירופאיות החבותות.

שאלו אותי איך הכי כדאי להשקיע באסטרטגיית 80/20, האם דרך קרן נאמנות, תעודת סל או להרכיב ולבנות לבד? התשובה שלי תלויה בגודל התיק, ברמת הידע והפנאי להשקעות ובחוסן הנפשי שלנו.

גודל התיק, כי תיק קטן ואפילו בינוני יכול להיות בעייתי מבחינת פיזור בין הנכסים, עמלות קנייה ומכירה וגמישות הפעולה במהלך היום. רמת הידע ותשומת הלב השוטפת, כי צריך הרבה הבנה, אנרגיות וזמן להשקעה שכזו.

חוסן נפשי כי כשבונים לבד כל נכס מתנהג בתנודתיות האופיינית לו, עולה ויורד על בסיס יומי. בנכס משולב יש קיזוז של התנודתיות בין הנכסים ובמרבית המקרים השינויים בתשואה היומית הם קלים ומינורים. בשורה התחתונה אולי באמת יותר נוח ופשוט להשקיע בקרן נאמנות או בתעודת סל מורכבת, תבדקו טוב טוב את דמי הניהול, גודל הקרן, סחירות התעודה, סטיית תקן וביצועים מתחילת השנה.

הכותבת היא תמי זנד, מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק ירושלים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.