מכירת קו ייצור וידע של מפעל אינה מזכה בהטבות מס

רו"ח, עו"ד (כלכלן) ארז בוקאי

מכירת קו ייצור וידע של מפעל אינה מזכה בהטבות מס שעה שלא נכללה בכתב האישור תקציר ע"מ 1020/05 מתן דיגיטל פרינטינג בע"מ
עו"ד לילך דניאל |

תקציר פס"ד ע"מ 1020/05 מתן דיגיטל פרינטינג בע"מ נ' פקיד שומה פתח תקווה

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קבע כי מכירת הפעילות היצרנית של המערערת אינה הכנסה הזכאית להטבות מס כמפעל מאושר על פי כתב האישור שבידי המערערת, שעה שבכתב האישור לא נזכרה פעילות זו (מכירת קו ייצור/ידע) כפעילות הזכאית להטבות מס.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

המערערת, מתן דיגיטל פרינטינג בע"מ, היא חברה פרטית העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לייצור מדפסות. המערערת היא מפעל מאושר על פי כתב אישור שניתן לה בשנת 1997. נושא התוכנית המאושרת הוא ייצור מדפסות.

ביום 17.1.2001 חתמה המערערת על הסכם להעברת כל הטכנולוגיה והפעילות הקשורה בהדפסה בטכנולוגיות הספירנטר לחברה מתן דיגיטל מדפסות (2001), כל זאת בתמורה לתמלוגים שנתיים של כ-1.3 מיליון דולר למשך שמונה שנים, ובתמורה נוספת של אחוז מחלוקה עתידית של דיווידנד או חלק מרווחים למכירה לצד שלישי, הכול עד לתקרה מסוימת. בפועל תמלוגים אלה הוונו לתשלום אחד ושולמו סמוך למועד העברת הפעילות.

נוסף על כך, החברה הרוכשת נכנסה בנעלי המערערת והוסבו אליה הזכויות והטבות המס מכוח כתבי האישור שניתנו בזמנו למערערת.

במסגרת הדוח השנתי לשנת 2001 דיווחה המערערת על העסקה כעסקת תמלוגים הכלולה במחזור השוטף של החברה, וכתוצאה מכך ביקשה ליהנות משיעורי המס המופחתים (25%) לפי סעיף 47(א)(5) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק העידוד").

המערערת והמשיב חלוקים בשאלה - האם יש לסווג את העסקה כרווח הון או כהכנסה פירותית. לטענת המערערת, ההכנסה היא חלק מהכנסותיה העסקיות. לחלופין טענה המערערת כי מדובר בהכנסה מעסק או מעסקת אקראי. לטענת פקיד השומה, מדובר בעסקת מכר שממנה נובע רווח הון לפי חלק ה' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, שאינו זכאי להטבות לפי חוק העידוד. לחלופין טען המשיב כי גם אם מדובר בהכנסה מעסק או מעסקת אקראי, כפי שטענה המערערת, הרי מכירת המפעל אינה נכללת בכתב האישור שהונפק למערערת על ידי מרכז ההשקעות, ולפיכך אינה מזכה בהטבות מס.

הצדדים חלוקים גם בעניין ייחוס הכנסות המימון למפעל המאושר, כמפורט להלן.

דיון

בית המשפט קבע כי אין לראות בהכנסה ממכירת הפעילות כהכנסה מאושרת הזכאית לשיעור מס מופחת. כתב האישור שהונפק למערערת קבע כי פעילותה המאושרת היא ייצור מדפסות, ולא כל פעילות אחרת, לרבות פעילות בתחום הפיתוח הטכנולוגי או המצאת פטנט.

מהות ההסכם היא מכירת הפעילות. לפיכך קבע בית המשפט כי אישור מרכז ההשקעות אינו חל על מכירה זו, שכן התמורה אינה מייצור אלא ממכירת קו הייצור עצמו, על הידע והקניין הרוחני - פעילות שלא אושרה על ידי מרכז ההשקעות. לצורך כך אין נפקות לעובדה כי הצדדים הגדירו את התשלום כתמלוגים, או לעובדה כי חלק מהתמורה משולם כאחוז מחלוקה עתידית של דיווידנד. אף אם החוק מאפשר למרכז ההשקעות לאשר מכירת ידע שכזה כזכאי להטבה, הרי כל עוד הכנסה זו לא נכללה בכתב האישור - לא ניתן לתבוע בגינה הטבות מכוח חוק העידוד.

הכנסות מימון - לטענת המערערת הכנסות המימון בשנת 2000 היוו חלק מההון החוזר ששימש אותה, בעוד המשיב טוען כי הכנסות המימון נותקו ממחזור העסקים של המפעל המאושר. באשר לשנת 2001 טוענת המערערת כי ניתן לייחס לכל היותר 40% מסך הכנסות המימון לעסקת העברת הפעילות, וה-60% הנותרים נבעו מהון חוזר ממכירת מדפסות, בעוד המשיב טוען כי מקורן של כל הכנסות המימון הוא מעסקת העברת הפעילות.

באשר להכנסות המימון בשנת 2000 - היקף הפיקדונות בסדר גודל מקורב לצפי ההתחייבויות ברמה שנתית נמצא במתחם הסבירות, אשר מאפשר לראות את הפיקדונות כחלק אינטגרלי מהפעילות וליהנות מהטבות המס. באשר להכנסות המימון משנת 2001 - מכיוון שעסקת העברת הפעילות היא מינואר 2001, לא היה מקום לשמור כספים להמשך פעילות המפעל לאחר מכן. הכנסות המימון שנוצרו לאחר מכירת המפעל המאושר אינן יכולות להיחשב חלק אינטגרלי ממנו וליהנות מהטבות המס.

כמו כן, בעקבות המכירה נוצר גידול ניכר בהפקדות, בעוד ההתחייבות לשלם נותרה בהיקף דומה לשנת 2000. משכך הוא, רק חלק יחסי של הכנסות המימון ייהנו מהטבות המס של המפעל המאושר.

תוצאה

הערעור נדחה ברובו.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

לפני כב' השופט מגן אלטוביה

ניתן ב-13.9.2010

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).