פטור לדירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה

ועדת הערר דחתה את בקשת העוררים לקבל פטור מכוח סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), מכיוון שביום הפטירה וביום המכירה היו על המקרקעין שתי דירות מגורים ולא אחת. השאלה המשפטית והרקע העובדתי העוררים, ילדיה ויורשיה של המנוחה סולטנה אביסרור ז"ל, ביקשו לקבל פטור מכוח סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, שעניינו פטור במכירת דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה. המשיב סירב ליתן את הפטור האמור, שכן לטענתו על המקרקעין היו בנויות שתי דירות שאין קשר ביניהן - דירה אחת ישנה של 3 חדרים בגודל 50 מטר, ויחידה שנייה חדשה של כ-5 חדרים בשטח של כ-155 מטר. לטענת העוררים, הנכס נמכר כיחידה אחת; לאחר סיום בניית החלק החדש עברו חלק מהיורשים להתגורר בבית המנוחה כדי להשגיח עליה, כשהם עושים שימוש משותף בכל חלקי הבית; היתר הבנייה היה לתוספת יחידה ולא לבניית יחידה נפרדת; קיים שעון מים אחד; ועוד טענות מעין אלו. לחלופין טוענים העוררים כי פיצול השווי בין הדירה החדשה לישנה אינו סביר. מנגד, לטענת המשיב, המעבר בין הדירות נפתח אך ורק לצורך מכירת הנכס, ואילו לפני כן שימש כשתי יחידות אוטונומיות נפרדות. לשתי היחידות היו מוני חשמל נפרדים, מטבחים נפרדים, מקלחות נפרדות וכיו"ב. המשיב פיצל את השווי כך שניתן פטור לפי סעיף 49ב(1) לדירה הגדולה בסך 225,000$ ואילו הדירה הקטנה חויבה במס בסך 125,000$. דיון נטל ההוכחה, ככל שעסקינן בטענה לפטור, מוטל תמיד על כתפי מבקש הפטור. המועד הקובע לבחינת השאלה שבמחלוקת הוא מועד אירוע המס, כלומר המועד של מכירת הזכות במקרקעין. בענייננו יש להתייחס ליום פטירת המוריש, מכיוון שבסעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין נקבע כי "לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד." מכאן שעל העוררים מוטל הנטל להוכיח כי גם לפני פטירת המורישה וגם בעת המכירה הייתה דירה אחת ולא שתי דירות. לאחר שמיעת כל הראיות בתיק אין מנוס מלהגיע למסקנה כי ביום פטירת המורישה היו במקום שתי דירות מגורים ולא אחת, כדרישת הסעיף הנדון. לעניין הטענה בדבר השווי שקבע המשיב לכל אחת ואחת מן היחידות - ככל הנראה היה מקום להגיש חוות דעת שמאי בנדון, אבל כזו לא הוגשה. בית המשפט מאמץ את הצעת בא-כוח המשיב לקבוע שווי נמוך יותר לדירה הישנה - בסך 90,000$. תוצאה הערר נדחה ברובו. בוועדת הערר ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני כב' השופט (בדימוס) יהושע בן שלמה ניתן ב-30.8.2010