סקירה מיוחד של סיטי: פוטנציאל הייצוא של 'לוויתן' - 80 מיליארד דולר; מביעים חשש מהמחלה ההולנדית
האם תגליות הגז מול חופי ישראל הינן בשורות טובות למשק? לדברי כלכלני סיטי - כלל לא בטוח שכך. מצד אחד, טוענים כלכלני סיטי כי תגלית גז גדולה תקטין את התלות החזקה של ישראל בייבוא דלק ותיצור מנוע צמיחה משמעותי בתוך חצי עשור.
עם זאת, מצד שני מזהירים הכלכלנים כי ההיסטוריה מלמדת שתגליות משמעותיות של אוצרות טבע, עלולות להוביל לשינויים מטבעיים אשר עלולים להעיב על הייצוא במדינה בטווח ארוך, כי שקרה בהולנד.
בסיטי מציינים בצד החיובי כי תגליות הגז עשויים לתרום להכנסות המשק. לדבריהם חשבון השוטף של ישראל במחירי הגז הנוכחיים ייהנה מהכנסות של כ-4 מיליארד דולר בשנה, שהם קצת פחות מ-2% מהתמ"ג השנתי. עבור המשק מדובר בבשורות חיוביות מכיוון שגם כךהחשבון השוטף של ישראל חזק.
בנוסף, כלכלני סיטי טוענים כי ישראל תוכל לבנות קרן השקעות ריבונית בדומה למה שנעשה בנורבגיה, זאת מכיוון שהבנק המרכזי בישראל מבורך ברזרבות מט"ח משמעותיות.
לפי חישוב שביצעו בסיטי, ההנחה היא שפוטנציאל הייצוא של 'לוויתן' עומד על 2 מיליארד דולר בשנה וזאת למשך 40 שנה. כלומר סכום של 80 מיליארד דולר. הייצוא שצפוי להתחזק יביא לחיזוק השקל מול הדולר אשר יביא לסיכונים שיצרה 'המחלה ההולנדית' לכלכלה הריאלית. המחלה ההולנדית היא מונח שהוטבע בשנת 1977 לאחר שבהולנד גילו תגליות גז בשנת 1959.
על פי התאוריה, ההכנסות מגז טבעי שהחלו לזרום לקופת הולנד בשנות השישים של המאה העשרים הביאו תוך שנים ספורות להתחזקות הגילדן ההולנדי, לירידה בכושר התחרות של התעשייה המקומית, לירידה ביצוא ולגידול באבטלה.
מהסיבה הזאת, בסיטיגרופ חושבים שתגלית לוויתן לא צפויה לספק דחיפה חזקה לכלכלה הריאלית. לדבריהם מדובר בסיפור 'מטבעי' יותר מאשר סיפור של 'צמיחה'.
בתוך כך מתייחסים בסיטי גם לשני גורמי אי וודאות, האחד הוא סוגיית התמלוגים, בעניין זה ומציינים בסיטי שכרגע השיעור עוד על 12.5% וכי מדובר בשיעור תמלוגים נמוך באופן יחסי למקובל בעולם. עניין נוסף הוא הגבול הימי של ישראל עם שכנותיה. בסיטי מציינים בעניין זה כי לבנון כלל לא העלתה טענות באופן רישמי וגם אם תגיד, ספק אם יש לה 'קייס' ובכל זאת מדובר בסוגייה שעלולה להסתבך.
