בדיקה של IBI: איך משפיע השכר בבנקים על המשקיעים ואיפה קיים פוטנציאל?
השכר בבנקים תופס כותרות באופן לאחרונה, כאשר על רקע סוגיית השכר הבנק הבינלאומי הושבת לאחרונה לתקופה של כשבועיים. בבית ההשקעות IBI החליטו לבדוק את סוגיית הוצאות השכר בבנקים ואת השפעתה על המשקיעים, כאשר אף מוצא פוטנציאל גדול ואל ממומש באחד הבנקים.
הנחת היסוד שעמדה בבסיס היא שככל שהוצאות השכר גבוהות יותר כך התשואה על ההון נמוכה יותר. בבדיקה מצא האנליסט עדי סקופ כי על כל שקל שנשאר לבעלי המניות בשורת הרווח הנקי, הבנקים משלמים בממוצע 2.5 שקל בהוצאות שכר.
הבדיקה עולה כי בנק דיסקונט הוא שסובל מהיחס הגרוע ביותר במערכת הבנקאית בין הרווח הנקי להוצאות השכר. על כל שקל רווח נקי מוציא בנק דיסקונט 4 שקל על הוצאות שכר. לעומת זאת, לאומי הוא בעל היחס הטוב ביותר, עם 1.8 שקל הוצאות שכר על כל שקל רווח נקי שעמד לרשות בעלי המניות. התשואה על ההון הממוצעת בלאומי עמדה בחמש השנים האחרונות על 12%.
"אם דיסקונט יצליח לארגן מחדש את הוצאות השכר שלו ביחס להון העצמי כמו של בנק לאומי, הוא יהיה מסוגל להגדיל את התשואה על ההון של בשיעור של 9%", מסביר סקופ ומוסיף כי "3.3 מיליארד שקל יתווספו לשווי השוק של דיסקונט אם השוק יתמחר אותו במכפיל הון ממוצע של יתר הבנקים". עם זאת סקופ מודה כי "זה לא יהיה אתגר פשוט" לבנק.
"כדאי שבעל הבית, ההנהלה והעובדים ישבו סביב שולחן הדיונים וימצאו פתרון הולם שיקדם את היעילות", ממליץ סקופ לדיסקונט, "כדאי להם למצוא את הפיתרון, הרי יש להם 3.3 מיליארד סיבות טובות" לכך.
