בהעדר נסיבות חריגות, בהן ההריון הוא עובדה רלוונטית למשרה המוצעת, אין לחייב מועמדת לעבודה לגלות את עובדת הריונה

העובדות ---------------- אדוה צפון בנימין (להלן: "העובדת") עבדה בחברת נאמן ייעוץ והכוונה לגיל הזהב בע"מ (להלן: "המעבידה") בתפקיד רכזת השמה ושיווק. כחודש וחצי לאחר תחילת עבודתה, הודיעה העובדת למנהל המעבידה ובעליה על היותה בחודש הרביעי להריונה. מספר ימים לאחר מכן נמסרה לעובדת הודעת פיטורים.

העובדת טענה, כי פוטרה בשל הריונה וכי המעשה מהווה אפליה אסורה ע"פ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

טענת המעבידה, בין היתר, הייתה, כי העובדת נהגה בחוסר תום לב עת העלימה את עובדת הריונה במו"מ לקבלתה לעבודה, וכי פוטרה מעבודתה עקב ליקויים בתפקודה ולא בשל ההריון.

פסק הדין ------------------ בית הדין קיבל את טענות העובדת וקבע, כי בהעדר נסיבות חריגות, בהן ההריון הוא עובדה רלוונטית למשרה המוצעת, אין לחייב מועמדת לעבודה לגלות את עובדת הריונה, ובמיוחד אם היא מצויה בשלבים הראשונים של ההריון, אשר לרוב מסתיימים בתחילתם או במהלכם, ללא לידה.

במקרה הנדון, קבע בית הדין, כי לא התקיימו נסיבות חריגות, אשר הצדיקו הטלת חובה על העובדת לגלות שהיא בהריון במו"מ לקבלתה לעבודה. לפיכך, התנהגות העובדת, דהיינו העובדה שלא גילתה שהיא בהריון, לא הייתה נגועה בחוסר תום לב. לא זו אף זו, נקבע, כי הטלת החובה על מועמדת לעבודה לגלות דבר הריונה מהווה פגיעה בפרטיותה. בית הדין קבע, כי העובדת הוכיחה פוזיטיבית, שפוטרה בשל הריונה וקבע, כי פיטורים בשל הריון מהווים הפרה של עקרון השוויון והתנהגות הנגועה בחוסר תום לב מצד המעבידה והעובדת זכאית לפיצוי בגינם.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".