חובת השוואת תנאים תחול גם על עובדי כוח אדם בתחום המחשוב, כאשר מדובר בשיפור תנאים

דמ"ש 2756/07 שפירא מיכל נ' אתגר שירותי כוח אדם בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה- חיפה, מיום 23.11.2009. תקציר מאת עו"ד מיכל לקרץ
עו"ד לילך דניאל |

העובדות ---------------- מיכל שפירא (להלן: "העובדת") הועסקה על ידי אתגר שירותי כוח אדם (להלן: "המעבידה") החל מיום 4.2.03 ועד ליום 15.10.06 בחברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "המעסיקה בפועל").

סעיף 13 לחוק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק קבלני כ"א") קבע הוראות בדבר חובת השוואת תנאי עבודתם של עובדי חברות קבלן לאלה של עובדים אחרים המועסקים באותו מקום עבודה.

העובדת צרפה את העתק "חוקת העבודה" החל על המעסיק בפועל, לפיו עובד בדירוג המקצועי זכאי עם תחילת עבודתו בחברה להצטרף לאחת מקרנות ההשתלמות המקצועיות. העובדת טענה, כי היא זכאית להיות מדורגת בדירוג מהנדסים ולהפקדות לקה"ל מתחילת עבודתה.

העובדת תבעה מהמעבידה פיצוי בשיעור ההפקדות שלא בוצעו עבורה בגין קה"ל.

המעבידה טענה מנגד, כי העובדת אינה מדורגת ולא היה עליה להיות מדורגת בדירוג מקצועי אלא בדירוג מנהלי. לפי חוקת העבודה, עובדים בדירוג מנהלי זכאים לקרן השתלמות רק כעבור שנתיים ממועד תחילת עבודתם.

כן טענה המעבידה, כי העובדת הועסקה דרך חברת כוח אדם בתפקידי מחשוב ולפיכך יש להחיל עליה את סעיף 13א לחוק קבלני כ"א, אשר קובע, כי חובת השוואת תנאים לא תחול על עובד מחשוב.

פסק דין -------------

תכלית סעיף 13 לחוק קבלני כ"א -------------------------------------------------- התכלית של סעיף 13 לחוק קבלני כ"א, לרבות הנוסח המתוקן, הינה שיפור תנאי העסקתם של עובדי חברת כוח אדם. תכליתו נועדה להבטיח את זכויות העובד ורווחתו.

חוק קבלני כ"א נחקק על רקע הרחבת התופעה של העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם בענפים בהם דרושים עובדים לעבודות זמניות, וניידות של עובדים, ונוכח ההבדלים בין תנאי העבודה להם זכו העובדים שהועסקו אצל מעסיק באמצעות קבלן כוח אדם, לבין תנאי העבודה להם זכו העובדים שהועסקו באופן ישיר על ידי אותו מעסיק.

תכליתו של סעיף 13(א) לחוק קבלני כ"א הינה להפוך העסקת עובדים לתקופה ממושכת על ידי קבלני כוח אדם ללא כדאית מבחינה כלכלית, וזאת על ידי השוואת תנאי העבודה של עובדים המועסקים באמצעות קבלן כוח אדם לתנאי העבודה שנקבעו בהסכם קיבוצי החל על עובדים המועסקים באופן ישיר על ידי מקבל העבודה. הסעיף מלמד על רצון המחוקק להבטיח, כי תנאי עבודתם של עובדי קבלני כוח אדם, יוסדרו בהסכם קיבוצי. על כן קבע המחוקק, כי על עובדי קבלני כוח אדם יחול ההסכם הקיבוצי החל על עובדי המעסיק בפועל, אלא אם קיים הסכם קיבוצי אחר החל עליהם. לעניין זה, לא די בקיומו של הסכם קיבוצי, אלא נדרש שיהיה מדובר בהסכם קיבוצי כללי, אשר הורחב בצו הרחבה.

החריג לחוק: עובדי מחשוב ------------------------------------------- חלק ניכר מעובדי המחשוב, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, מועסקים כיום באמצעות קבלני כוח אדם. תנאי העסקתם של עובדים אלה, לרבות התנאים הסוציאליים, הם ? ככלל ? משופרים מאד. אשר על כן, עשויות ההוראות האמורות להביא להרעת תנאי עבודתם של עובדי המחשוב, בניגוד לכוונה שביסוד החוק המתקן.

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי כוונת המחוקק הייתה להוציא מתחולת החוק עובדים, אשר להם תנאים משופרים מתנאיהם של עובדי המעסיק, והמטרה בהחרגתם הייתה שלא להפחית להם את התנאים. מכאן הסיק בית הדין, כי המחוקק לא התכוון להוציא מתחולת החוק עובדי קבלן אשר אין להם תנאים משופרים, כדוגמת העובדת, ואשר מטרת החוק מלכתחילה הייתה להשוות את תנאי עבודתם עם תנאי עבודתם של עובדי המעסיק.

זאת ועוד, בית הדין לא שוכנע, כי העובדת הינה "עובדת מחשוב" כהגדרתו בחוק קבלני כ"א, שכן לא הוכח כי עסקה בתחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשב.

דירוג מנהלי --------------------- בית הדין קבע שהעובדת לא הרימה את הנטל לשכנע, כי אצל המעסיק בפועל (חברת החשמל) מוענק דירוג מקצועי על פי השכלה ולא על פי התפקיד המבוצע בפועל.

לפיכך נקבע, כי העובדת לא הוכיחה שהיה על המעבידה להכיר בה כמי שמדורגת בדירוג מקצועי ולהפקיד עבורה לקרן השתלמות עם תחילת עבודתה.

עם זאת, שוכנע בית הדין, כי "הוראות הנוהל בנושא" לחוקה הינן שעובד המעסיק בפועל (חברת החשמל) בדירוג מנהלי זכאי לקרן השתלמות לאחר עבודה במשך שנתיים בתפקיד ארעי. לפיכך, מכוח השוואת התנאים שבסעיף 13(א) לחוק קבלני כ"א הייתה זכאית גם העובדת כי לאחר שנתיים מתחילת עבודתה, קרי ביום 04.02.05, תפתח עבורה קה"ל.

לא נעלם מעיני בית הדין, כי בתאריך זה כבר היה צו ההרחבה בענף כוח אדם בתוקף, אלא, שלא הוכח שהמעבידה חברה בארגון מעסיקים אשר חתום על ההסכם הקיבוצי הכללי בענף קבלני כוח אדם, ולפיכך אין להחיל עליה את סעיף 13(ג) לחוק קבלני כ"א.

בית הדין פסק, כי העובדת הייתה זכאית שתפתח עבורה קה"ל לאחר שנתיים מתחילת עבודתה. לכן נפסק שהמעבידה תשלם לעובדת פיצוי בגובה ההפקדות בשיעור של 7.5% וכן הוצאות משפט.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה