אלקטרה נדל"ן בעיסקה גדולה בקנדה: מכרה מרכז לוגיסטי במונטריאול בכ-101 מיליון שקל
חברת אלקטרה נדלן, בניהולו של שלמה שרף, דיווחה היום (ב') כי מכרה את חלקה (100%) בנכס בעיר מונטריאול שבקנדה תמורת כ-101.2 מיליון שקל (כ-28.5 מיליון דולר קנדי). הנכס הנמכר הינו מרכז לוגיסטי המכיל גם משרדים, והבנוי על שטח של כ-21 אלף מ"ר.
הנכס מושכר ליצרנית הבירה הקנדית מולסון (Molson). העיסקה תניב לאלקטרה נדל"ן תזרים מזומנים ברוטו, לפני מיסים ולאחר החזר הלוואה והוצאות עסקה, בסך של כ-32.7 מיליון שקל (כ-9.2 מיליון דולר קנדי). יצויין, כי אלקטרה נדל"ן כבר הכירה בעבר רווח בגין הנכס כאשר שיערכה אותו בעבר בדו"חותיה על פי כללי ה-IFRS.
המזומנים שינבעו לאלקטרה נדל"ן מהעיסקה יתווספו לסכום של כ-121 מיליון שקל שגייסה החברה בסוף השבוע במסגרת הנפקת איגרות חוב שביצעה למשקיעים מוסדיים. איגרות החוב החדשות (סדרה ג') הינן צמודות מדד ונושאות ריבית שנתית בשיעור של 5.2%, והן תפרענה ב-4 תשלומים שנתיים שווים החל מינואר 2013. במסגרת השלב הציבורי של ההנפקה צפויה אלקטרה נדל"ן לגייס בימים הקרובים סכום נוסף.
שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "אלקטרה נדל"ן ממשיכה לאתר הזדמנויות שונות לרכישת נכסים אטרקטיביים במדינות הפעילות שלה, כאשר במקביל אנו מנצלים גם הזדמנויות למימוש נכסים שמיצו את פוטנציאל ההשבחה שלהם. התזרים הגבוה מהעיסקה הנוכחית, יחד עם הסכום שגייסנו בהנפקת איגרות החוב, ישמשו אותנו לפירעון חוב ולהמשך יישום תהליך יצירת הערך עבור בעלי המניות שלנו, הן באמצעות רכישת נכסים חדשים במחירים נוחים והן על ידי מכירת נכסים שהבשילו לכך".

דוח מבקר המדינה: 17 שנים של חוסר היערכות
הביקורת חושפת כשל מערכתי מתמשך: היעדר גורם מתכלל לניהול העורף, קריסת המשל"ט האזרחי, ריבוי מוקדים לא מתואמים ושימוש לא יעיל במשאבים; מסקנת הדוח היא כי האחריות מונחת לפתחם של ראשי הממשלה, שרי הביטחון והאוצר לדורותיהם
אין צורך לתאר את גודל השבר שנוצר ב-7.10.23. שום הקדמה לא תוכל לסכם את האירוע הקשה ביותר מקום המדינה, שעוד יכה גלים בשנים הקרובות, אם לא בעשורים הקרובים. בכל מקרה, הבוקר התפרסם דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעוסק בעיקרו בתיפקודו של הדרג המדיני, קרי, הממשלה.
המבקר פותח בכך שמלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חסרת תקדים בעורף הישראלי. ירי טילים ורקטות מכמה חזיתות, גיוס מאות אלפי חיילי מילואים ופינוי של כ-250 אלף תושבים מבתיהם יצרו עומס עצום על מערכות המדינה.
המשבר האזרחי היה בהיקף אדיר: מבחינה כלכלית, בעלי עסקים איבדו את פרנסתם, חלקם באופן מיידי, ברמה הרפואית, אינספור אזרחים נזקקו לסיוע רפואי ופסיכולוגי, וברמת החינוך, המערכת החינוכית התקשתה לספק רצף לימודי לאוכלוסייה המפונה. אם לסכם במשפט את דברי מבקר המדינה,
היה חוסר ברור בניהול מתכלל על ידי גורם ממשלתי מרכזי בעל סמכויות ברורות, כזה שיכול לאחד כוחות, לתאם בין משרדי הממשלה ולספק מענה רציף לאזרחים. בפועל, גורם כזה לא הוקם.
כשל מתמשך במינוי גורם מתכלל
מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הועלתה שוב ושוב הדרישה להקים גוף לאומי שינהל את ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. כבר ב-2007, הממשלה בראשות אהוד אולמרט החליטה להטיל על שר הביטחון (עמיר פרץ, ולאחר מכן אהוד ברק) "אחריות־על" לניהול העורף, אך לא העניקה לו סמכויות מעשיות להנחות משרדים אחרים. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה כדי לסייע לשר הביטחון, נותרה גוף מטה קטן, עם כ-40 משרות ותקציב שנתי ממוצע של 80 מיליון שקל. סמכויותיה נותרו מצומצמות, ומשרדי הממשלה לא מחויבים לפעול על פי הנחיותיה.
פיקוד העורף, מצדו, התמקד בעיקר בפינוי ומיגון ולא סיפק פתרונות מקיפים למפונים בבתי המלון ובאתרי הקליטה. התוצאה היתה שעם פרוץ המלחמה, ישראל נכנסה למערכה שלא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל ההיבטים האזרחיים. המחדל הזה, מציין הדוח, נמשך 17 שנה על פני כמה ממשלות ושרים , נתניהו (שכיהן כידוע במרבית השנים מ-2009 ועד היום), בנט ולפיד, לצד שרי ביטחון (אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין גנץ, יואב גלנט וישראל כץ) שהתחלפו לאורך התקופה. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעמד בראש הקבינט החברתי־כלכלי בזמן המלחמה, לא הצליח להפעיל את המשל"ט האזרחי.
- השופטת תקפה את התובע: "לא האמנתי לדבריו"
- עובדי מיקרוסופט בהפגנה פרו פלסטינאית - להפסיק את הקשר בין מיקרוסופט ל-8200
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת הדרג הניהולי, מה שנקרא, הפקידים, מנכ"ל משרד רה"מ, יוסי שלי, הוביל את פורום מנכ"לים שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, אך לא התקבלו החלטות אופרטיביות. הדיונים לא הובילו לעבודת מטה בין־משרדית ולא למענה לצרכים שעלו מהשטח. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הגורם שהיה אמור להבטיח שהחלטות הממשלה ייושמו, כשל בהעמדת הכלים הנדרשים להקמת המשל"ט.