האם המשקיעים מתמחרים אופטימיות יתר?

לאחר המשחק בו ניצח הפועל גלבוע / גליל את מכבי ראשון לציון אמר בין היתר מאמן גלבוע עודד קטש את הדברים הבאים "לפעמים להתמודד עם הצלחות זה קשה כמו להתמודד עם רגעי משבר".

כולנו מצפים ומייחלים להצלחה, בשוק ההון משמעותה של ההצלחה מתורגמת מיד לרווח כספי, אך האם רוב המשקיעים יודעים להתמודד עם הצלחה ולנהל את השקעותיהם ניהול רציונאלי? להצלחה ורווח כמו להפסד יש השפעה על המצב הנפשי של הקוצר אותה ורק הכנה נכונה ויכולת להכיל אותה תגרום למרוויח להפוך הצלחה לרף של הצלחות.

בבתי הקזינו יש לעובדים שתי אימרות שתחכמנה משקיעים , האחת "אל תבכה על המפסיד, בכה על המפסיד שמנסה להציל את הכסף..." , לאמירה זאת התייחסנו כשכתבנו על חשיבותה של נקודת עצירה ועמידה בה. האמירה השנייה אומרת "שהמהמר המחוייב ביותר להימור הוא המהמר שהצליח בהימור הראשון "beginners luck", משמע הרווח גורם למרוויח תחושת עילוי בה הוא מאבד או מזיז את מנגנוני ההגנה הבריאים ובכך לא חוזר למצב של איזון נפשי (סטטוס קוו) אלא נמצא בסוג של אופוריה שתכליתה," הצלחתי פעם אחת תמיד ארוויח!!."

בטורים הקודמים התייחסנו בעיקר לכשלים רגשיים הגורמים למשקיע לשנות את הסטטוס קוו של ההחלטות שלו ולהפסיד. הפעם אנחנו מבקשים לדון בתופעה מסוכנת לא פחות והיא נשימת אוויר פסגות או אופטימיות יתר.

אז במה דברים אמורים? - יש משקיעים שמרוויחים, יש מקצוענים שמרוויחים על ציר הזמן ויש כאלה ששיחק להם מזלם והם הרוויחו נקודתית. אליהם אנו פונים בטור זה. אל אותם משקיעים שקצרו הצלחה נקודתית , הפכו את ההשקעה למזומן וכעת נמצאים בשלב ההשקעה הבא.

אוויר הפסגות של הרווח יכול להסתבר כמשכר, יש נטייה טבעית שבאה עם ההצלחה וגורמת למשקיע לאבד חלק מההגנות הטבעיות הגורמות לו להחליט טוב יותר במצב הסטטוס קוו בו הוא מאוזן נפשית. המשקיע נתפס באופטימית יתר ומשכנע את עצמו שכעת הוא בעל מגע "מידאס" ולכן השקעות שהן בעלות סיכון גבוה במצב הסטטוס קוו משנות אופי בזמן רווח. המשקיע אומר לעצמו שהוא יודע מה הוא עושה ולכן נוטה לקחת סיכונים כיוון שלעיתים הוא חש שהוא מבצע אותם בכסף שאיננו באמת שלו ( הרווח) או בלשון חלק מהמשקיעים "נטגן אותם בשמן של עצמם"

מספר דוגמאות לאופטימיות יתר בקרב משקיעים:

* האם אתה נהג טוב מהנהג הממוצע? רוב המשקיעים (80%) חושבים שהם כאלה , כמובן שעל פי חוק המספרים הגדולים זה בלתי אפשרי. * על ציר הזמן יש יותר המלצות קנייה מהמלצות מכירה * קיימת קורלציה שלילית בין מספר העיסקאות לתשואה. * בזמן אופוריה יש נטייה להתמקד במספר מועט יותר של מניות ובכך להגדיל את הסיכון.- השפעת אפקט ההילה.

אז מה עושים? כמה עצות פרקטיות בכדי שמי שקרא עד הלום יוכל למזער את הנזקים של ההצלחה.

* חושבים פעמיים על מה יכול להשתבש ולא מבטלים את הכשלים במחשבה שהצלחתי בעבר, יהיה בסדר בעתיד. * בשוק משוכלל שאל את עצמך תמיד מה היתרון שלך על אחרים? למה התחזית שלך לרווח טובה יותר ואם אתה לא מסוגל להסביר למה כדאי להשקיע את ההשקעה אל תבצע את הפעולה. הימנע לבצע פעולה לשם ביצועה בלבד. * התייעץ עם אחרים " אובייקטיבים" ולא מוטים , זכור שאם אתה מתייעץ עם יועץ ההשקעות או הבנקאי שלך הם מוטים לכיוון עשיית פעולה הגוררת עמלות ולכן יש לשקול טוב את עצתם. * מפה את היועצים האובייקטיבים שלך, זכור מתי נתנו עיצה טובה ומתי שגו ובדוק האם הם היועצים המתאימים. זכור שבשוק עולה כולם נותנים עיצה טובה. * שאל את עצמך האם היית מבצע את ההשקעה הנוכחית אילולא הרווחת בהשקעה הקודמת.

לסיכום: כשאתה מרוויח ויוצא ממצב של איזון פנימי, כשהשפעתו של רווח זהה אצלך להשפעתו של הפסד ואף עולה עליו שקול שוב ושוב ושוב את המהלך הבא , הקשב לפעמוני האזהרה והתייעץ עם יועצים מקצועיים ואובייקטיבים.

אלי אברמוביץ ודיוויד סלומון ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל. לשאלות [email protected]