האם המשקיעים מתמחרים אופטימיות יתר?
לאחר המשחק בו ניצח הפועל גלבוע / גליל את מכבי ראשון לציון אמר בין היתר מאמן גלבוע עודד קטש את הדברים הבאים "לפעמים להתמודד עם הצלחות זה קשה כמו להתמודד עם רגעי משבר".
כולנו מצפים ומייחלים להצלחה, בשוק ההון משמעותה של ההצלחה מתורגמת מיד לרווח כספי, אך האם רוב המשקיעים יודעים להתמודד עם הצלחה ולנהל את השקעותיהם ניהול רציונאלי? להצלחה ורווח כמו להפסד יש השפעה על המצב הנפשי של הקוצר אותה ורק הכנה נכונה ויכולת להכיל אותה תגרום למרוויח להפוך הצלחה לרף של הצלחות.
בבתי הקזינו יש לעובדים שתי אימרות שתחכמנה משקיעים , האחת "אל תבכה על המפסיד, בכה על המפסיד שמנסה להציל את הכסף..." , לאמירה זאת התייחסנו כשכתבנו על חשיבותה של נקודת עצירה ועמידה בה. האמירה השנייה אומרת "שהמהמר המחוייב ביותר להימור הוא המהמר שהצליח בהימור הראשון "beginners luck", משמע הרווח גורם למרוויח תחושת עילוי בה הוא מאבד או מזיז את מנגנוני ההגנה הבריאים ובכך לא חוזר למצב של איזון נפשי (סטטוס קוו) אלא נמצא בסוג של אופוריה שתכליתה," הצלחתי פעם אחת תמיד ארוויח!!."
בטורים הקודמים התייחסנו בעיקר לכשלים רגשיים הגורמים למשקיע לשנות את הסטטוס קוו של ההחלטות שלו ולהפסיד. הפעם אנחנו מבקשים לדון בתופעה מסוכנת לא פחות והיא נשימת אוויר פסגות או אופטימיות יתר.
אז במה דברים אמורים? - יש משקיעים שמרוויחים, יש מקצוענים שמרוויחים על ציר הזמן ויש כאלה ששיחק להם מזלם והם הרוויחו נקודתית. אליהם אנו פונים בטור זה. אל אותם משקיעים שקצרו הצלחה נקודתית , הפכו את ההשקעה למזומן וכעת נמצאים בשלב ההשקעה הבא.
אוויר הפסגות של הרווח יכול להסתבר כמשכר, יש נטייה טבעית שבאה עם ההצלחה וגורמת למשקיע לאבד חלק מההגנות הטבעיות הגורמות לו להחליט טוב יותר במצב הסטטוס קוו בו הוא מאוזן נפשית. המשקיע נתפס באופטימית יתר ומשכנע את עצמו שכעת הוא בעל מגע "מידאס" ולכן השקעות שהן בעלות סיכון גבוה במצב הסטטוס קוו משנות אופי בזמן רווח. המשקיע אומר לעצמו שהוא יודע מה הוא עושה ולכן נוטה לקחת סיכונים כיוון שלעיתים הוא חש שהוא מבצע אותם בכסף שאיננו באמת שלו ( הרווח) או בלשון חלק מהמשקיעים "נטגן אותם בשמן של עצמם"
מספר דוגמאות לאופטימיות יתר בקרב משקיעים:
* האם אתה נהג טוב מהנהג הממוצע? רוב המשקיעים (80%) חושבים שהם כאלה , כמובן שעל פי חוק המספרים הגדולים זה בלתי אפשרי.
* על ציר הזמן יש יותר המלצות קנייה מהמלצות מכירה
* קיימת קורלציה שלילית בין מספר העיסקאות לתשואה.
* בזמן אופוריה יש נטייה להתמקד במספר מועט יותר של מניות ובכך להגדיל את הסיכון.- השפעת אפקט ההילה.
אז מה עושים? כמה עצות פרקטיות בכדי שמי שקרא עד הלום יוכל למזער את הנזקים של ההצלחה.
* חושבים פעמיים על מה יכול להשתבש ולא מבטלים את הכשלים במחשבה שהצלחתי בעבר, יהיה בסדר בעתיד.
* בשוק משוכלל שאל את עצמך תמיד מה היתרון שלך על אחרים? למה התחזית שלך לרווח טובה יותר ואם אתה לא מסוגל להסביר למה כדאי להשקיע את ההשקעה אל תבצע את הפעולה. הימנע לבצע פעולה לשם ביצועה בלבד.
* התייעץ עם אחרים " אובייקטיבים" ולא מוטים , זכור שאם אתה מתייעץ עם יועץ ההשקעות או הבנקאי שלך הם מוטים לכיוון עשיית פעולה הגוררת עמלות ולכן יש לשקול טוב את עצתם.
* מפה את היועצים האובייקטיבים שלך, זכור מתי נתנו עיצה טובה ומתי שגו ובדוק האם הם היועצים המתאימים. זכור שבשוק עולה כולם נותנים עיצה טובה.
* שאל את עצמך האם היית מבצע את ההשקעה הנוכחית אילולא הרווחת בהשקעה הקודמת.
לסיכום: כשאתה מרוויח ויוצא ממצב של איזון פנימי, כשהשפעתו של רווח זהה אצלך להשפעתו של הפסד ואף עולה עליו שקול שוב ושוב ושוב את המהלך הבא , הקשב לפעמוני האזהרה והתייעץ עם יועצים מקצועיים ואובייקטיבים.

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה.
החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.
החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.
שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבלים קריטיים, תיקון מורכב
הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.
