מכון ירושלים לחקר שווקים: פישר לוקח הימור מסוכן על הדולר ופוגע בצרכנים

מדיניות רכישת דולרים של בנק ישראל מסכנת את ערך רזרבות המדינה במט"ח ומסבסדת את הייצוא ללא צורך, קובע נייר עמדה שפורסם היום (ד') ע"י מכון ירושלים לחקר שווקים.

"בעבר שימש לנו הדולר כמקלט בפני אינפלציה, אולם היום בנקים מרכזיים בכל העולם משתדלים לצמצם את חשיפתם לדולר, ורק ישראל פועלת להגדיל את חשיפתה אליו", אומר בועז ארד, מנתח מדיניות במכון ירושלים לחקר שווקים, אשר כתב את נייר העמדה.

על-פי המכון, מצבו של הדולר מדרדר בכל העולם: בחצי שנה האחרונה הדולר איבד כ-15% מערכו מול הפרנק השוויצרי, כ-10% מול היין היפני, כ-30% מול הדולר האוסטרלי, כ-14% מול האירו וכ-15% מול השקל. כך, שלהגדיל את כמות הדולרים שברשות ישראל אינה השקעה בטוחה כעת. בחודש ספטמבר 2009 הגיעו יתרות המט"ח של בנק ישראל לשיא של כל הזמנים. היקפן עומד על כ-60 מיליארד דולר, השווים ליותר מ-30% מהתוצר הלאומי הגולמי, שעמד בסוף 2008 על כ-201 מיליארד דולר. נציין, כי בנק ישראל לא שומר את כל יתרות המט"ח בדולרים אלא גם במטבעות אחרים.

המכון מזהיר שהגדלת יתרות המט"ח הינו הימור מסוכן על מטבע המאבד מערכו בעקבות המדיניות הכלכלית של ארה"ב. כמו כן, בנק ישראל בעצם מסבסד את הייצוא (מחירי חומרי הגלם המיובאים ירדו ב-30% מהרבעון השני של 2008. מנגד, מחירי הסחורות המיוצאות מישראל עלו בכ-6% בחודשים האחרונים). כמו כן, טוען ארד כי הגדלת אמצעי התשלום המשמשים לרכישת הדולרים על- ידי הבנק מובילה לאינפלציה.

"מכיוון שלאחרונה שיעור האינפלציה היה נמוך או שלילי, בנק ישראל נהג ביד חופשית לרכוש דולרים ובכך השפיע על שערי ההמרה. לחץ אינפלציוני עולה מהווה בעיה והבנק יצטרך להפסיק לרכוש דולרים. אולם בעיה חריפה מזו היא התערבותו הישירה של הבנק בשוק ובמשק. הבנק מתגמל יצואנים ומעניש יבואנים, אולם הצרכן הישראלי הוא זה שמשלם את המחיר, בזה שהוא אינו יכול לנצל את הדה-פלציה ונאלץ לשלם את המחירים שאינם יורדים, וגם עולים".

בשורה התחתונה, המכון ממליץ לבנק ישראל: "לשאוף למדיניות אחזקת יתרות מט"ח בהיקף נמוך משמעותית מן ההיקף הנוכחי ובגיוון מטבעות יציבים יותר מאשר הדולר. ראוי לממשלת ישראל לפעול להקטנה של החוב הממשלתי ונטל הריבית המשולמת על ידי ישראל, ולא להגדילו על ידי גיוס כספים והלוואתם לקרן המטבע הבינלאומית".