פישר כמעט לבד: באוקטובר החליט להותיר את הריבית ללא שינוי בניגוד לדעת הרוב

בהחלטת הריבית לחודש אוקטובר החליט נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, להותיר את שיעורי הריבית ללא שינוי כאשר הוא מתרכז בהשפעה של שינוי הריבית על שער החליפין, ומתעלם מהתנגדותם של שלושה מחברי הנהלת הבנק שהשתתפו בדיון שחששו בעיקר מרמת האינפלציה הגבוהה בישראל ביחס למדינות המערב.

כזכור, בחודש ספטמבר העלה בנק ישראל את הריבית לרמה של 0.75% לאחר ארבעה חודשים בהם נותרה הריבית ללא שינוי. חודש לאחר מכן, כאמור, הותיר הבנק את הריבית על כנה, זאת בדעת פישר וחבר הנהלה אחד נוסף.

בלב ההחלטה עמדה האינפלציה וציפיות הצמיחה בישראל. ב-12 החודשים האחרונים עבר מדד המחירים לצרכן בישראל את הגבול העליון של יעד האינפלציה. כמו כן, רמת הריבית הנמוכה מעמידה את הריבית הריאלית לטווח קצר (ריבית הבנק המרכזי בניכוי הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה) בין הנמוכות בעולם המערבי, משום שהאינפלציה במרבית מדינות אלו צפויה להיות נמוכה בשנה הקרובה.

כמו כן, טענו התומכים בעלאת הריבית כי המשק מצוי בתוואי של תאוששות המצריך העלאת ריבית, גם אם ביחס לעוצמתה של ההתאוששות קיימת אי וודאות.

התחזיות לאינפלציה של החזאים המקומיים והציפיות לאינפלציה (המחושבות מהתנהגות הפעילים בשוק ההון) לשנה קדימה, נמצאות בקרבת אמצע היעד. אולם, שלושת חברי ההנהלה טענו כי ציפיות אלו מלוות בציפיות להעלאות ריבית על ידי בנק ישראל.

בנוגע לצמיחה אמרו החברים, כי העדכון האחרון לחשבונאות הלאומית לרבעון השני של 2009 מצביע על התבססות ההתאוששות של פעילות המגזר העסקי ברבעון השני, לעומת הנתונים שפורסמו קודם לכן.

הדולר מנע העלאת ריבית

מנגד, חבר הנהלה שהמליץ להשאיר את ריבית בנק ישראל ללא שינוי, אמר כי קיימת חשיבות להמשיך ולתמוך בהתאוששות הפעילות במשק. כמו כן, הוא הסתכל על ההשפעה על שוק המט"ח ואמר כי אי העלאת הריבית בחודש זה מונעת את הגדלת הפער בין הריבית המקומית וריבית חו"ל, ולכן (ביחס לאלטרנטיבה של העלאת הריבית) פועלת להפחתת ההיצעים של מטבע חוץ בשוק מט"ח.

"ניתן לראות את החשיבות הרבה שמייחס בנק ישראל לנושא היצעי המט"ח הגדולים", אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות. "לפי המשוואה העולה מהתרשומת, כל עוד הריבית בחו"ל נותרת על כנה, יתקשה בנק ישראל להעלות את הריבית בארץ".

בשורה התחתונה, פרופ' פישר החליט להותיר את הריבית ללא שינוי, כיוון שהאינפלציה המנוכה מהשפעת השינויים במיסוי ובניכוי עונתיות וגם הציפיות לאינפלציה של החזאים והציפיות הנגזרות משוק ההון ל-12 החודשים קדימה נמצאות בסביבת אמצע תחום היעד.

הצורך בהמשך חיזוקה של הצמיחה בישראל לאור אי-הוודאות בנוגע לעוצמת ההתאוששות במשק הישראלי והעובדה שריביות הבנקים המרכזיים במשקים המובילים נמצאות ברמות נמוכות וצפויות להישאר כך גם בחודשים הבאים גם תרמה להחלטה.

"מאז ההחלטה התקבלו נתונים כלכליים על המשק שלא הצביעו על התרחבות נוספת ובחלקם אף הייתה נסיגה קלה. מנגד, בנושא הרלוונטי יותר לקבלת ההחלטה הבאה, הריביות בעולם, היה שינוי - הריבית באוסטרליה הועלתה במפתיע ויו"ר הבנק הפדראלי החל לרמוז על העלאת ריבית אפשרית", מסביר מנחם.

לכן, הוא מעריך כי שינוי זה ימצא ביטוי בהודעת הריבית הבאה. עם זאת, המדדים הקרובים יהיו כנראה נמוכים מספיק, הוא אומר, כדי למנוע מבנק ישראל הוצאה לפועל של העלאת הריבית