הוראת המס החדשה לגבי חלוקת דיווידנד ב-12% מס בלבד

לשם הנוחות, נתייחס ליחידים הנחשבים ל"בעל מניות מהותי" בחברה, קרי: ליחידים המחזיקים ב-10% או יותר באיזו מהזכויות בחברה (הדיון רלוונטי גם לדיווידנד בידי חברות משפחתיות). הדין עובר לתיקון ככלל, יחיד המקבל דיווידנד חייב במס בשיעור 25%(*1). זאת, ללא קשר למועד שבו אותו יחיד רכש את מניותיו בחברה. ברם, לא כך הם פני הדברים לגבי מכירת מניות, שכן במכירת מניות בידי יחיד (לרבות במסגרת פירוק), שיעור המס על רווח ההון נגזר ממועד רכישתן: ● אם המניות נרכשו ביום 1.1.2003 ואילך, רווח ההון הריאלי חייב במס בשיעור 25%. ● לעומת זאת, אם המניות נרכשו לפני 1.1.2003, רווח ההון הריאלי חייב במס בשיעורים להלן: לגבי חלק מרווח ההון הריאלי שנצמח, לפי חלוקה ליניארית, מיום רכישת המניות ועד ליום 1.1.2003, חל שיעור המס השולי של המוכר (עד 46% נכון לשנת המס 2009). עם זאת, לגבי חלק מרווח ההון הריאלי, השווה לחלקו של המוכר ב"רווחים הראויים לחלוקה" שהצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לשנה שבה נרכשו המניות (אך לא לפני 1.1.1996) ועד ליום 31.12.2002, חייב המוכר במס בשיעור 10% בלבד. יתרת רווח ההון הריאלי חייבת בכל מקרה במס בשיעור שלא יעלה על 25%. נקל אפוא להבין כי יחיד (וחברה משפחתית), שהוא בעל מניות בחברה שצברה רווחים בעבר (לפני 1.1.2003), יעדיף, בשל שיקולי מס, להשאיר את אותם הרווחים בחברה ולמכור את מניותיו עם הרווחים הצבורים (או לפרק את החברה), שכן רווח ההון במכירה יחויב בחלקו (ולעתים אף כולו) במס בשיעור 10%, בעוד משיכת דיווידנד תביא למס בשיעור 25%.(*2) ואכן, להערכת משרד האוצר יש סכומים הצבורים בידי חברות והנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים, אשר אינם מחולקים כדיווידנד משיקולי מס כאמור. התיקון לאור זאת נקבעה במסגרת התיקון הוראת שעה, שלפיה שיעור המס על הכנסה מדיווידנד בידי יחיד (או חברה משפחתית), שמקורו ב"רווחים ראויים לחלוקה" שנצברו בידי החברה המחלקת (*3) עד 31.12.2002, יהיה 12% (במקום 25%). במקביל נקבע כי סכום הדיווידנד שחויב במס בשיעור מופחת של 12%, יופחת מסכום ה"רווחים הראויים לחלוקה" שעד ליום 31.12.2002, וזאת כדי שסכום זה לא יזכה להטבה נוספת בעת מכירת המניות.

שיעור המס המוקטן של 12% מותנה בכמה תנאים מצטברים: ● התנאי הראשון דורש שההכנסה מדיווידנד תשולם על ידי החברה המחלקת ותתקבל בידי היחיד (או החברה המשפחתית) בתקופה 30.9.2010-1.10.2009 ("תקופת ההטבה"). ● שנית, נדרש כי אילו מקבל הדיווידנד היה מוכר את מניותיו בתקופת ההטבה, חלקו ב"רווחים הראויים לחלוקה" שנצברו עד 31.12.2002 היה מחויב במס בשיעור 10%. ● שלישית, נדרש שיום רכישת המניות שבגינן התקבל הדיווידנד היה לפני 1.1.2003 (תנאי זה מיותר לאור התנאי השני). ● נוסף על כך, וכדי למנוע מצב שבו תשלום הדיווידנד יהווה תחליף למשיכת שכר ותשלומים אחרים למקבל הדיווידנד, נדרש שלא תהיה ירידה ברמת השכר והתשלומים האחרים שמשולמים למקבל הדיווידנד, במישרין או בעקיפין, על ידי החברה המחלקת בכל אחת משנות המס 2009 עד 2012 (לא כולל הדיווידנד שחויב במס בשיעור 12%), ביחס לממוצע התשלומים האמורים ששולמו לו על ידי החברה המחלקת, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2007 ו-2008. דגשים הוראות החקיקה החדשות באשר לשיעור המס המופחת של 12% הן קצרות ולקוניות. אמנם גישתו הכללית של המחוקק ברורה, אך שאלות רבות מנסרות בחלל, שעה שמנסים ליישם את מילות הסעיף לגופו של עניין. כמה דוגמות מיני רבות ימחישו זאת: אחת השאלות המרכזיות שמעורר התיקון היא - האם שרשור של דיווידנד מחברה בשרשרת החזקות שצברה "רווחים ראויים לחלוקה" עד 31.12.2002 לבעל המניות היחיד (קרי: בעל המניות שבראש מבנה ההחזקות) יגרור עמו חבות במס בשיעור 12%, ולא 25%. למותר לציין שהקושי במקרה זה נובע מכך שהחברה המחלקת היא חברת ההחזקות, כך שמדובר ב"רווחים ראויים לחלוקה" שנצברו בשנת המס 2009 ולא עד ליום 31.12.2002, כנדרש. פתרון אפשרי הוא הפיכת חברת ההחזקות לחברה משפחתית, אך פתרון זה אוצר בחובו השלכות מס נוספות שעשויות להיות לרועץ לבעל המניות. שאלה נוספת היא - מה דינן של חברות שצברו "רווחים ראויים לחלוקה" הן לפני 31.12.2002 והן לאחר מועד זה, אך חילקו דיווידנד בעבר (אחרי 1.1.2003) בלי לציין במפורש כי הדיווידנד האמור חולק מתוך הרווחים שנצברו עד 31.12.2002. ודוק: במקרה כזה עשויה להישמע הטענה כי הרווחים שנצברו לפני 31.12.2002 כבר חולקו כדיווידנד (קרי: אימוץ שיטת ה-FIFO), וממילא הדיווידנד המחולק כעת מקורו ברווחים שנצברו ביום 1.1.2003 ואילך, ועל כן שיעור המס החל בגינו הוא 25% ולא 12%. בעיות וסוגיות נוספות מעורר התנאי, הדורש שלא תהיה ירידה ברמת השכר והתשלומים האחרים שמשולמים למקבל הדיווידנד, במישרין או בעקיפין, על ידי החברה המחלקת בכל אחת משנות המס 2009 עד 2012 (לא כולל הדיווידנד שחויב במס בשיעור 12%) ביחס לממוצע התשלומים האמורים ששולמו לו על ידי החברה המחלקת, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2007 ו-2008. ● ראשית יצוין כי מדובר בתנאי גורף, בבחינת "הכול או לא כלום". לשון אחר, על פי הנוסח הקיים, חריגה בגובה שקל אחד בלבד מרמת השכר הנדרשת והתשלומים האחרים, תביא לשלילה של מלוא הטבת המס. ● שנית יצוין כי העמידה ברמת השכר והתשלומים האחרים נבחנת בכל אחת משנות המס 2009 עד 2012. כלומר, אף אם תיווצר ירידה חד-פעמית (קרי: בשנת מס מסוימת) - לרבות ירידה "שלא מרצון" - ברמת השכר והתשלומים כאמור, שיעור המס המוטב יישלל, וזאת רטרואקטיבית. ● עוד יצוין כי אין זה ברור כלל ועיקר אם יש לבחון את השכר והתשלומים שהשתלמו/ישתלמו בשנות המס הרלוונטיות לכל אחד ואחד ממקבלי הדיווידנד (כפי שלכאורה עולה מנוסח התיקון), או שמא מדובר בסך השכר והתשלומים שהשתלמו/ישתלמו לכלל מקבלי הדיווידנד. ● נוסף על כך ראוי לציין כי בעלי שליטה השוקלים להקטין את התשלומים המשולמים להם על ידי החברה - וזאת בשל הגדלת התקרה לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות - ייטיבו לעשות אם יבחנו את השפעת הקטנת התשלומים כאמור על זכאותם למשוך דיווידנד בשיעור 12% מכוח הוראות התיקון (ככל שהתיקון רלוונטי לעניינם). ● לבסוף יצוין כי התיקון בוחן את השכר והתשלומים האחרים ששולמו/ישולמו למקבל ההכנסה מדיווידנד על ידי החברה המחלקת, במישרין או בעקיפין. כתוצאה מכך ניתן יהיה לשלוט על שיעור השכר והתשלומים שישולמו למקבל הדיווידנד בשנות המס 2012-2009, וכפועל יוצא מכך לעמוד בתנאי הנדרש בעניין זה.

סיכום שיעור המס המוקטן של 12% מותנה בכמה תנאים מצטברים. תנאים אלה נקבעו, מטבע הדברים, במטרה למנוע שימוש בהוראה החדשה כבקרדום להשגת יתרונות מס שאינם ראויים לדעתו של המחוקק. ברם, בפועל, רב חוסר הבהירות, וכנגזר מכך, החשש מאי-עמידה בזכאות לשיעור המס המופחת. ויודגש: אי-עמידה כאמור תגרור עמה לא רק חבות במס בשיעור 25% במקום 12% (תוך "בזבוז לחינם" של הרווחים הראויים לחלוקה שנצברו לפני 1.1.2003), כי אם גם שומת ניכויים לחברה המחלקת, וזאת ביחס לדיווידנד שחולק כשהוא מגולם!!! שעה שכך, בטרם קבלת החלטה על חלוקת דיווידנד, מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי וחוות דעת כתובה, וכן לשקול פנייה לרשויות המס לקבלת אישור מראש ביחס לחלוקה כאמור. (*) הערות הכותב: (1) כאמור, הדיון מתייחס ליחיד שהוא "בעל מניות מהותי" בחברה המחלקת. (2) אגב, בשני המקרים אין, נכון להיום, חבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות. (3) יצוין מיד כי התיקון רלוונטי על פי רוב לדיווידנד שמקורו בחברות שאינן נסחרות בבורסה. עם זאת, במקרים מסוימים התיקון חל גם לגבי דיווידנד מחברות ציבוריות.

הכותב - מומחה למסים ולמשפט מסחרי, מחבר הספר מיסוי שוק ההון (2006) ומקים ועורך אתר האינטרנט "מיסים" (www.capitax.co.il), הכולל מידע מקיף ועדכני בתחומי המיסוי השונים