האינפלציה זינקה ביולי: המדד עלה ב-1.1%, לוחץ על פישר בעניין הריבית
מדד המחירים לצרכן עלה חדות ושלח את שיעור האינפלציה בשנה האחרונה מעבר טווח העליון של בנק ישראל, כאשר הוא עולה ביותר מהתחזיות המוקדמות.
מדד המחירים עלה בחודש יולי בשיעור של 1.1% ושלח את האינפלציה מתחילת השנה לשיעור של 3.2%. זאת, כאשר יעד האינפלציה השנתי של בנק ישראל הוא 1.0%-3.0%. בחודש שעבר הפתיע המדד ועלה בשיעור כפול מהתחזיות.
מדד יולי הושפע בעיקר מהעלאת המיסים העקיפים כגון המע"מ, היטל הבצורת ועוד. מחיר המים לצריכה הביתית התייקר בשיעור של 26.7%, מחירי ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל התייקרו בשיעור של 11.3%. ירידה של 2.7%נרשמה בסעיף הלבשה והנעלה.
מדד הדיור רשם עליה קלה של 0.4% בלבד. העלייה שנרשמה במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יולי 2009, בהשוואה לחודש יוני 2009, מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יוני 2009 - יולי 2009, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מאי 2009 - יוני 2009.
המשבר הכלכלי המכביד מאוד על המשק הישראל - מיתון ופיטורי עובדים - לא הצליח, עד כה, למתן את עליות המחירים. העלייה החדה ביולי הינה הרביעית ברציפות. ביוני עלה המדד ב-0.9%, במאי ב-0.4% ובאפריל ב-1%. בעצם, בישראל, נוצר מצב של סטגפלציה - עליית מחירים בזמן מיתון. זאת, בניגוד למדינות אחרות בעולם בהן נרשמות ירידות מחירים.
כעת הלחץ על נגיד הבנק המרכזי בישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הולך וגובר. חלק מהכלכלנים קראו לפישר להעלות ריבית כבר בחודש שעבר לאחר שהמדד עלה ב-0.9% (בחודש יוני). כבר אז אמר שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה כי "פישר לא יכול לחכות, הוא חייב להעלות את הריבית, אחרת הוא מסתכן באינפלציה של 5%-7% תוך שנה עד שנה וחצי מהיום.
פישר בחר שלא להעלות את הריבית וזאת בהתאם למרבית ההערכות. הבעיה הגדולה של פישר היא בעובדה שהעלאת ריבית תיגרור התחזקות של השקל וזה דבר מאוד לא רצוי מבחינתו, בטח כאשר הריבית בארה"ב ובגוש האירו לא צפויה לטפס בחודשים הקרובים. מהלך שכזה יגדיל את פער הריביות בין המשקים ועשוי לגרור זרימת כספים לתוך ישראל ובכך לחיזוק המטבע המקומי.
עם זאת, הפרוטוקולים של דיוני המדיניות המוניטרים של בנק ישראל, חשפו השבוע, כי בהחלטת הריבית לחודש יולי דנו קובעי המדיניות בעליית האינפלציה וצפו כי לאחר עליות מחירים הצפויות להיות גבוהות בחודשיים הקרובים (בעיקר בגלל העלאת המע"מ ושינוים במחירים המפוקחים - כפי שבאמת קרה) יתמכו פער התוצר והאבטלה במיתון עליות המחירים בתקופה שלאחר מכן.
