מניות הנדל"ן של הפועלים: מתוך 10 המניות המסוקרות, 7 מומלצות ב"תשואת יתר"
המשבר בו שרוי ענף הנדל"ן בעולם ומחנק האשראי הגלובלי ממשיכים להעיב על חברות הנדל"ן המקומיות הפועלות ברחבי העולם, כך נכתב בדו"ח של יחידת המחקר של בנק הפועלים שהגיע לידי Bizportal.
בדו"ח ללקוחות הבנק, כותבים האנליסטים תמר ברינקר וגידי לינדנבאום כי "ענף הנדל"ן עדיין בסיכון גבוה". לדבריהם, "מניות הנדל"ן תסבולנה מהמשך תנודתיות גבוהה ועל כן ההשקעה בהן כרוכה בסיכון גבוה".
בסקירה עולמית של הענף, מסבירים כלכלני בנק הפועלים כי התוצאה המיידית של מחנק אשראי הגלובלי, היא "עלייה ברמת הסיכון, שבאה לידי ביטוי במרווחי הריבית". הבעיה העיקרית, לדבריהם, הינה הקשחת התנאים לקבלת מימון (
לדבריהם, "עליות השערים שנרשמו לאחרונה במניות הנדל"ן מהוות תיקון לצניחה החדה בשנה שעברה, אך להערכתנו, לא בכל החברות שיעור התיקון מוצדק".
כלכלני פועלים מעריכים כי עליית מחירי הבתים בארה"ב בחודש מאי, בשיעור של 0.5%, הינה מעודדת אך "מוקדם עדיין להניח כי ענף הנדל"ן בארה"ב מתחיל להתאושש". לדבריהם, "יש צורך במספר חודשים רצופים של פרמטרים חיוביים, בשילוב שיפור בשוק התעסוקה, עלייה באמון הצרכנים וירידה בשיעורי החיסכון, כדי שניתן יהיה להצביע על התייצבות בכלכלת ארה"ב בכלל ובענף הנדל"ן בפרט". הם מוסיפים כי ההערכות הן ליציאה איטית מהמיתון.
לגבי ישראל, אומרים האנליסטים, כי "באופן מפתיע, המיתון והעלייה ברמת האבטלה לא הצליחו לפגוע בנדל"ן למגורים. נהפוך הוא, הריבית הנמוכה על המשכנתאות והעדר אלטרנטיבות להשקעה הובילו להתעוררות מחודשת בביקוש לדיור וזאת במקביל לירידה בהתחלות בנייה ומלאי נמוך של דירות חדשות למכירה, אשר הובילו אף לעלייה במחירי הדירות בישראל".
מנגד, שוק המשרדים "מרגיש את ההאטה בפעילות הכלכלית וניכרת ירידה בשיעורי התפוסה ובמחירי השכירות", אומרי כלכלני פועלים. " יחד עם זאת, העלייה הנוספת החזויה ברמת האבטלה עלולה להכביד על ענף הבניה למגורים בישראל, והירידה ביצוא ובצריכה הפרטית צפויים להכביד על תחום הנדל"ן המניב".
המניות המסוקרות
באופן ספציפי, בדו"ח שיצא ביום חמישי שעבר נכללו עדכוני המלצות לשתי חברות נדל"ן: העלאת המלצה למניית אלקטרה נדלן ל"תשואת יתר", והורדת המלצה למניית אלוני חץ ל"תשואת שוק". לגבי אלוני חץ נכתב בהמלצה כי "להערכתנו בתקופה הקרובה לא צפויה עלייה מהותית בערך האחזקות של אלוני חץ ומניות החברה נסחרות בשווי הכלכלי."
לגבי אלקטרה נדלן נכתב כי "מניית החברה מתומחרת בחסר בהשוואה לחברות דומות לה בענף, אשר נסחרות במכפיל הון ממוצע של 0.8 המשקף מחיר של 39.5 שקל למניה, כלומר פרמיה של 31.2%. להערכתינו ביצוע הפיצול מאלקטרה, במידה ויאושר באסיפת בעלי המניות ובערכאות השונות, צפוי להגדיל את שיעור אחזקות הציבור בחברה, ובכך להגדיל את סיכוייה של אלקטרה נדל"ן לחזור להיסחר במדד ת"א 100."
אמות מקבלת "תשואת שוק". "להערכתנו תימשך מגמת ההתייצבות בסביבה העיסקית של אמות ולא צפוי שינוי מהותי בביקוש למשרדים לפיכך, אנו
לא צופים שינוי מהותי בהכנסות מדמי השכירות בתחום המשרדים. המיקוד של אמות בישראל הגן עליה מפני הסערה המתחוללת בעולם, ולהערכתנו הדיסקאונט בו נסחרת המניה מגלם את הסיכון בשוק ותומך בהחלטתנו להותיר את ההמלצה של המניה ב"תשואת שוק".
בריטיש ישראל מומלצת ב"תשואת יתר". בפועלים כותבים כי "תהליך המיזוגים והרכישות מאפשר לבריטיש ישראל לצמוח, למרות המינוף (כ-75%), תוך כדי שיפור יחס המינוף. בנוסף, לחברה ניסיון רב בהשבחת נכסים ותוכנית מאורגנת לשדרוג הנכסים, שבעיקרה מגולמת בתחזיות החברה. לבריטיש ישראל מספר הקניונים הרב ביותר ולכן להערכתנו, למרות ההאטה הכלכלית, שעשויה להכביד על החברה, הדיסקאונט העמוק, יתרות המזומן הגבוהות, מיצובה כחברה מובילה בתחום הקניונים שנחשב ליציב יחסית, ויכולתה להשביח נכסים, תומכים בהחלטתנו להותיר את המלצתנו למנייה ב'תשואת יתר'."

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
