זה הזמן לפאניקה? יום השנה לקריסת ליהמן ברדרס מתקרב

איזו שנה. איזו תקופה. אי אפשר שלא להעריך. בשנה החולפת סיפקו לנו שוקי ההון פחד משתק וחוסר-פחד אופורי. יום אחרי יום ראינו מסכים אדומים עד שאלו פינו את מקומם וקיבלנו מסכים ירוקים, יום אחרי יום. אך כל זה כבר עבר, ונשאלת השאלה מה עושים עכשיו? אחרי שמדד המעו"ף זינק ביותר מ-50% תוך חמישה חודשים בלבד. קונים לתוך העליות או מחכים לירידות? ומה לגבי מימוש רווחים?

עוד חודש וארבעה ימים יציינו ברחבי העולם שנה לקריסתו של ליהמן ברדרס, לפשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה שמחקה בהינף יד 158 שנים של בנקאות פיננסית מכובדת, שטלטלה את שוקי ההון והביאה להתכווצות האשראי המהירה ביותר שחווה העולם מאז ומעולם.

אבל כל זה כבר היסטוריה. עכשיו, אחרי חמישה חודשים של עליות חדות ביותר בשוקי המניות (ה-S&P 500 רשם את הטיפוס החד ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת), המשקיעים כבר שכחו את כל מה שקרה פה ולא נראה לי שמדובר במקרה של "הזמן עושה את שלו", אלא במקרה של תיאבון אחרי תקופה לא-קצרה של הרעבה.

U, V או W?

כלכלנים בכירים מנסים מאז התבססות התפנית בשווקים, בחודשי מארס-מאי, לנסות וחזות איזה צורה תלבש ההתאוששות שבדרך. המסתכלים על הגרפים המקומיים יכולים לראות די בבירור את בנייתה של U, שהתחתית שלה נקבעה בין סוף נובמבר לתחילת מארס. בשווקים הבינלאומיים מצטיירת תמונה חדה יותר, של V, שהתחתית שלה נקבעה בסביבות ה-9 למארס. עם זאת, בשתי הצורות אנו בבירור נמצאים הרחק מנקודת הסיום של הצלע הימנית.

לכן, יש גם כאלה שטוענים שאנו עשויים לראות W ובעצם לחזור לרמות השפל שנרשמו במשבר. כמובן, שהכלכלנים לא תמיד מדברים על שוקי ההון אלא על הכלכלה. אך כפי שההיסטוריה לימדה אותנו, שוקי ההון נוטים להקדים את הכלכלה בכחצי שנה, ככה שניתן לחשוב על זה כאותו הדבר, כאשר מתעלמים מציר הזמן.

פול קרוגמן, חתן פרס נובל בכלכלה, קיבל את נתוני התעסוקה של המשק האמריקני (התפרסמו ביום שישי) בברכה. "ייתכן, אך לא ודאי, שבראייה לאחור נאמר שהמיתון הסתיים ביולי-אוגוסט, אולי אפילו בספטמבר", אמר קרוגמן. "להערכתי, הגענו לתחתית ואוגוסט היה חודש המפנה".

הפרופסור באוניברסיטת פרינסטון העריך כי יעברו לפחות כשנתיים עד להתאוששות כלכלית מלאה, דבר שבמידה ויתרחש ייצור לנו מוטציה של V עם L.

הסוחרים מתחילים להתכונן לספטמבר?

בינתיים, אנו ממשיכים להתקדם לכיוון חודש ספטמבר, ויש כאלה שדווקא חוששים מאוד מהחודש הידוע כגרוע ביותר עבור שוקי המניות. ביום שישי האחרון רכשו מספר סוחרים הגנות יקרות מפני ירידה בשוקי המניות, ככה לפחות זה מצטייר מפוזיציות שנפתחו על מדד ה-VIX האמריקני, העוקב אחרי תנודות במדד ה-S&P 500.

הקריאה האחרונה של ה-VIX משקפת סבירות של 68% שמדד ה-S&P 500 ינוע לאחד הכיוונים בשיעור של 7.2% במהלך 30 הימים הקרובים. ב-81% מהפעמים שני המדדים נעו בכיוונים מנוגדים (כשה-VIX עלה ה-S&P 500 ירד, ולהיפך).

כמעין סגירת פערים, הקדימו בשוק הישראלי את הירידות שנרשמו אמש בוול סטריט. מדד המעו"ף רשם יומיים של ירידות חדות. זאת, דווקא לאחר שנתון האבטלה בארה"ב הכה את התחזיות המוקדמות ושלח את וול סטריט לעליות (בשישי האחרון) לאחר שהעצים את האופטימיות כי הצמיחה נמצאת ממש מאחורי הסיבוב.

מנהלי ההשקעות צופים המשך עליות

עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון, התייחס בשיחה עם bizportal למימושים החדים ואמר כי "בעיני מדובר במימוש סביר, מתבקש והגיוני. הייתי הרבה יותר מוטרד אם השוק היה ממשיך לעלות בקו ישר, זה הרי לא מהלך עניינים טבעי של שוק מניות".

מדד המעו"ף הגיע ביום חמישי לשיא של 11 חודשים בדיוק. המדד סגר ברמה של 986.6 נקודות, אחרי זינוק של 50.7% מתחילת 2009.

גלעד שמעוני, מנכ"ל הקרנות של אקסלנס-נשואה, מחזיק בדעה דומה לעמיתו. "עדיין לא סיימנו את התיקון החיובי והנטייה של השוק היא עדיין להגדיל את רכיב הסיכון" בעוד האסטרטגיה כרגע היא "לקנות אל תוך הירידות", ע"פ שמעוני.

ניתן לומר שבתקופה האחרונה התגבש קונצנזוס בקרב מנהלי ההשקעות כי עדיין מוקדם מידי להספיד את העליות בשוק ההון. היועצים בבנקים ממליצים בימים אלה להגדיל את החשיפה למניות, אך באותו הזמן לגדר מעט מפני תיקון אפשרי.

חשוב להבין שהם מדברים על תיקון הם בד"כ לירידה של 8%-15% מהרמות הנוכחיות. דבר שעשוי להתרחש תוך שבועיים ואולי לקחת גם חודשיים, במידה ויתרחש.

אמיר איל, יו"ר קבוצת אינפיניטי טוען, כי כל תיקון בשוק רק יכניס עוד מהר המזומנים היושב בחוץ. "העליות שנרשמו נובעות בעיקר מהזרמת כספים לתוך הבורסה. קרנות הפנסיה מחזיקות הר של מזומנים אשר נכנס טיפה טיפה אל תוך השוק".

אני נוטה להסכים עם איל ומאמין כי ירידות אם יגיעו רק ייצרו נקודת כניסה טובה יותר לשוק שורי. כמו כן, "הר המזומנים" נשמע משכנע, שכן הוא מסתדר עם כמות הכסף ועם נתוני המשקל המנייתי בתיק הנכסים של הציבור.

האיום האיראני מתובל בשפעת החזירים

למרות זאת לא הייתי ממהר להספיד את המשבר האחרון ובאותו האופן את העלולים להגיע, כגון האיום האיראני שירד כבר מהכותרות, בין היתר, בגלל התפרצות שפעת החזירים. שני תופעות שעשויות בהחלט להכביד על התאוששות הכלכלה העולמית. מנגד, בישראל ממשיכים לחפש גז טבעי, דבר שעשוי להטיב עימה.

כלכלני חברת דן אנד ברדסטריט מעריכים שהיקף הנזקים הישירים של מגיפת שפעת החזירים לכלכלה הישראלית יסתכם בחורף הקרוב בכ-3 מיליארד שקל. בחברת המחקר צופים כי ימי העבודה האבודים יגדל בחורף הקרוב פי 2.5, בהשוואה לעונת השפעת הרגילה.

בכלל פיננסים הולכים צעד אחד קדימה ומעריכים, כי לשפעת החזירים לא תהיה השפעה מהותית על המשק הישראלי. אמיר כהנוביץ' טוען שהפגיעה לא תעלה על חצי אחוז מהתמ"ג.

סביר להניח, שמוקדם מידי מכדי להעריך, אבל מה שברור - המגיפה לא תועיל לכלכלה אלא תפגע בה. ואת איראן כבר הזכרנו?

אז האם להגדיל את הרכיב המנייתי או לא? בתשובה קצרה - נראה שכדאי. עם זאת, חשוב לא לשכוח את השנה שעברנו ובנוסף כדאי להבין את הסביבה העסקית הנוכחית. מעל הכל - לא להיכנס לפאניקה מירידות של יומיים-שלושה, במצב שוק סביר, אלו הימים לקנות, לא למכור. כמובן שמומלץ לעשות זאת בהדרגה, כל אחד לפי החשיפה רצויה.

ובנוסף ולסיום, צריך להבין שבשלושת החודשים האחרונים כל מטאטא ירה בת"א, כלומר כל מניה עשתה מהלך של מאות אחוזים ולכן לא היה ממש צורך באיתור ותחכום. יכול להיות שכיום המצב שונה במעט, עצתי היא לשים לב למניות שהמוסדיים קונים או השחקנים הגדולים בשוק, הם הכסף החכם במשחק הזה. ביומיים האחרונים הם קנו בזק בלמעלה מ-2 מיליארד שקלים. לפני מספר חודשים נוחי דנקנר קנה המלט ויש עוד שלל דוגמאות. יכול להיות שכדאי יהיה לשים לב לתנועות שלהם בתקופה הקרובה.

למרות שבשנה שעברה הם חטפו את המכה בדיוק כמו גברת כהן מחדרה וכנראה, כשהסערה הבאה תגיע - הם גם יהיו בסביבה.

* מיותר לציין שאין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא.