נדחתה בקשה לחישוב נפרד

בית המשפט דחה את ערעורם של בני זוג על החלטת המשיב שלא לחשב את שומת מס ההכנסה שלהם בנפרד. נקבע כי מקור הכנסתה של המערערת מהחברה שבבעלותו המלאה של בעלה (המערער) ובשליטתו, תלוי במקור הכנסתו של הבעל. לפיכך, לא הופרכה החזקה הקבועה בפקודת מס הכנסה, שלפיה חישוב הכנסותיהם של בני זוג מיגיעה אישית או מחברה שבה יש לאחד מהם זכויות ניהול ייעשה במאוחד. העובדות וטענות הצדדים ב-1988 הקים המערער חברה למתן שירותי סיעוד לקשישים (להלן: "החברה"). מאז שהוקמה ועד היום מחזיק המערער בבעלותו 96.6% ממניות החברה. המערערת עובדת בחברה כשכירה, בתפקיד ניהול אדמיניסטרטיבי שבו היא עוסקת עד היום. עניינו של ערעור זה בדוחות ובשומות מס הכנסה של שני המערערים לשלוש שנות המס 2005-2003. המערערים דרשו מן המשיב לבצע חישוב מס נפרד על הכנסותיהם, ואילו המשיב קבע כי ההכנסות ימוסו במאוחד. לטענת המערערים, הם זכאים לחישוב נפרד הואיל והחזקה הקבועה בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") - ביחס להכנסתם של בני זוג המשתכרים מעבודתם באותה חברה, ושבה לאחד מהם זכויות הנהלה - אינה חלה עליהם. זאת, מכיוון שהכנסתה של המערערת אינה תלויה במקור הכנסתו של בעלה. מנגד טען המשיב כי המערערים לא הפריכו את החזקה הקבועה בפקודה ביחס לתלות מקורות ההכנסה של בני זוג מעבודה באותה חברה, ועל כן חישוב ההכנסות של בני הזוג ייעשה במאוחד, על פי הוראות סעיף 66(ד) לפקודה. בית המשפט קבע: סוגיית חישוב המס לבני זוג מוסדרת בסעיפים 65 ו-66 לפקודה, כאשר נקודת המוצא הקבועה בסעיף 65 היא כי יש לערוך להם חישוב מאוחד. בסעיף 66(א) קיים חריג לחישוב המאוחד, ולפיו רשאי בן זוג לתבוע חישוב נפרד אם יוכיח כי מקור הכנסתו הוא מיגיעה אישית. לכך מצטרף התנאי הקבוע בסעיף 66(ד) לפקודה, המחייב הוכחת היעדר תלות מקור הכנסתו של בן הזוג אחד במקור הכנסתו של בן הזוג האחר, או מחברה שבבעלות בן הזוג האחר, שבה יש לו זכויות הנהלה העולים על שיעור 10% מזכויות ההצבעה בחברה. במקרה זה, המערער הוא הבעלים של 96.6% ממניות החברה. הוא מנהלהּ ובעל השליטה המוחלטת בה (יתרת המניות רשומה על שם ילדי המערערים). המערערת מועסקת בחברה כשכירה בתפקיד ניהולי, ולצדה עובדות מזכירה ועוזרת מזכירה בתפקידים דומים לשלה. ואולם, משכורתה של המערערת זינקה ועלתה בשיעור ניכר ביחס להגדרת תפקידה וכן וביחס למשכורותיהן של העובדות המקבילות לה בחברה. בפסק דין ע"א 900/01 קלס נ' פקיד שומה תל-אביב 4 נקבע כי החזקות הקבועות בסעיף 66 לפקודה, ביחס לחישוב מאוחד של בני זוג, אינן חלוטות וניתנות לסתירה על ידי הנישום. לצורך ביסוס התביעה לעריכת חישוב נפרד, על המערערים להוכיח כי הכנסתה של המערערת אינה תלויה במקור הכנסתו של בעלה. מבחינת תצהירי העדויות של המערערים עולה כי הכנסתה של המערערת תלויה לחלוטין בעובדת היות בעלה המנהל ובעל השליטה המוחלטת בחברה. זאת ועוד, במקביל לעליות החדות במשכורותיה - בלי שהורחבו תחומי אחריותה בחברה ובלי שגדל היקף משרתה - נעשו הפחתות בשכרו של בעלה, כך שסך הכנסותיהם המשותפות נותר כשהיה. לפיכך, לא עלה בידי המערערים לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 66(ד)(2) לפקודה לעריכת חישוב מאוחד ממקור הכנסתם הנובע מעבודתם באותה החברה. השינויים בהכנסות בני הזוג בשנים הרלוונטיות נובעים מתכנון מס שנועד לעשות מניפולציה בהכנסות החברה, תוך ניסיון למקסם את ההכנסה הפנויה של שניהם גם יחד מהחברה. משכך הוא, הוכח כי הכנסת המערערת תלויה בהכנסתו של בעלה מאותו מקור פרנסה - היא החברה שבבעלותו, שעסקיה קיימים ומתאפשרים הודות להכשרתו, למומחיותו ולמוניטין המקצועיים שצבר במשך השנים כעובד סוציאלי. בית המשפט קובע כי בדין דחה המשיב את דרישת המערער לחישוב מס נפרד לשלוש שנות המס שבערעור. הערעור נדחה. התקציר מאת עו"ד איתי שרף, "הוצאת הלכות דינים ועוד", מבית "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ"