פרופ' זוהר גושן: "למרות ההתאוששות בבורסה, עדיין יש צפי לשיעור גבוה פשיטות רגל"
"שוק ההנפקות מראה סימני התאוששות, אבל בינתיים ההנפקות מתבצעות כמעט תמיד על ידי חברות שדירוגן גבוה. במקביל, הנתונים שבידינו מצביעים על חשש שהיקף אגרות החוב המצויות בסכנת חדלות פירעון נותר גבוה". כך אמר היום (ב') יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, בכנס השנתי של לשכת רואי החשבון שהתקיים באילת.
גושן הציג נתונים עדכניים על המגמות המרכזיות בשוק האשראי החוץ-בנקאי מתחילת השנה ועד היום. מהנתונים, אותם הפיקה המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך, עולה כי השוק עדיין לא קבע לעצמו מגמה ברורה.
"מצד אחד", אמר גושן, "קיימת התאוששות במדדי המסחר בשוק המשני. התשואה לפדיון של אגרות החוב מצויה במגמת שיפור, אם כי עדיין לא חזרה למצבה ערב המשבר. מצד שני, את הגיוסים המשמעותיים מבצעים בעיקר בנקים, חברות ממשלתיות וחברות חזקות בעלות דירוגים גבוהים. אמנם לא מעט חברות מגישות לרשות תשקיפי מדף, אבל רובן אינן מבצעות גיוס בפועל אלא מעדיפות להמתין".
גושן העריך כי לקחי המשבר עדיין לא הופנמו דיים: "מנתוני התשקיפים עולה כי מרבית החברות המנפיקות אינן מציעות בטוחות או הגנות במסגרת התניות פיננסיות, כאשר קיים ספק אם שיעורי הריבית הנקבעים משקפים את הסיכון".
גושן הציג תוצאות של בדיקת עומק שביצעה המחלקה הכלכלית של הרשות. בין השאר, ביצעה המחלקה מדגם שבמסגרתו דורגו מנפיקות האג"ח שנכללו בו לחמש קטגוריות, בהתאם לתחזית לחדלות פירעון בתשלומים הצפויים עד סוף שנת 2009.
במדגם נמצא, כי בשתי הקטגוריות בהן נכללות החברות בעלות האג"ח בסיכון הגבוה ביותר נכללות כיום 38 חברות, המהוות 20% מכלל החברות במדגם. שיעור החוב המצוי בדירוגים בעלי ההסתברות הגבוהה לחדלות פירעון עומד על 14% מכלל החוב. התחזית לגבי סך החוב המצוי בסיכון (כלומר גם החובות שעל המנפיקות להחזיר בשנים הבאות) עומדת על כ-11 מיליארד שקל.
גושן הוסיף, כי כל 14 החברות שנכנסו לקטגורית הסיכון הגבוה ביותר במדגם מאי מצויות כיום בשלב זה או אחר של הסדר חובות או הליכי פירוק. "יתכן מאוד שהמסר שהעברנו בחודשים האחרונים על כך שאין תחליף של ממש לגיבוש הסדר חוב מתחיל לחלחל לחברות בקשיים", אמר.
לדבריו, הרשות מיישמת את תוצאות המדגם "הן בכל הנוגע לניהול הסיכונים שלנו בעבודה השוטפת, והן בכל הנוגע לייזום פעולות רוחב להגנה על מחזיקי האג"ח בפרט והמשקיעים בחברה בכלל". בין הפעולות שפירט גושן ניתן למנות את קידום החקיקה לשיפור הגילוי למחזיקי אג"ח וההגנות הניתנות להם; יישום בפועל של מודל קציני אשראי; ומתן דגש מיוחד על עבודת רואה החשבון.
גושן שלח מסר ברור לקהילת רואי החשבון. הנתונים המעידים על עלייה בהסתברות לחדלות פירעון במשק מטילים על רואה החשבון המבקר אחריות ונטל משמעותי דווקא בתקופת המשבר, קל וחומר בתקופות בהן מתבצעות רפורמות חשבונאיות דוגמת ה-IFRS.
"אנו מקפידים מאוד על יישום הכללים לגבי מתן הערת עסק חי. הערת עסק חי היא קריטית כי היא גם מרכיב משמעותי בהערכות שלנו לגבי חדלות פירעון, והיא משמשת גם כהתראה לחברה בקשיים לפרסם תזרים מזומנים חזוי. לכן אנו נותנים לכך דגש מיוחד. בתקופה הזו נתקלנו במקרים שבהם רואי חשבון נותנים במקום הערת עסק חי הפניית תשומת לב. בכמה מקרים פנינו לרואי החשבון ולאחר בדיקה הבנו שלמעשה זהו ניסוח עדין להערת עסק חי ודרשנו להכניס תיקונים. אני מבין שקיים תמיד מתח בין הרצון לשקף את מצבה האמיתי של החברה לבין הרצון שלא לגרום לה נזק, אבל הפניית תשומת לב אינה תחליף להערת עסק חי", אמר גושן.
גושן התייחס בדבריו גם לגיבושן ולפרסומן של הערכות שווי. "נכון שבגלל המצב הכלכלי יש רק מספר קטן של עסקות", הבהיר, "אבל עובדה זו אין משמעה שמחיר העסקה האחרונה מלפני שנה משקף בהכרח את מחיר הנכס. צריך לבחון שהערכים נכונים ואם העסקה האחרונה לא רלוונטית - אין לצטט את מחירה". באופן דומה התייחס גושן גם לסיווג ירידת ערך נכסים פיננסיים. "הטיפול בכך חייב להיות זהיר ומחושב", אמר, "אנו עוקבים בקביעות אחרי הקריטריונים לסיווג. היו מקרים שבהם הורינו על שינוי הסיווג מירידת ערך זמנית לירידת ערך קבועה".
