בחינת סוגיית שכר עידוד לעובדי ציבור בערעור מס

בית המשפט קבע כי סוגיות שעניינן התליית רכיבי שכר המשולמים לעובדי ציבור בתוצאות פעילותם והחלטותיהם המנהליות, ובכללן סוגיית שכר עידוד לפקידי שומה, ייבחנו שלא במסגרת ערעור מס. עם זאת, כאשר מדובר בטענה קונקרטית הנוגעת להתנהלות פקיד השומה בקשר לשומה מסוימת, מקומה הוא במסגרת הערעור הנוגע לאותה השומה. המבקש הגיש ערעור מס נגד המשיב, וכעת הוא עותר לתיקון הודעת נימוקי הערעור, כך שהתיקון יתייחס להשלכות שיטת שכר עידוד למפקחים ורכזים בשומה. לטענת המבקש, שיטת שכר עידוד - כלומר רכיב שכר המשולם לעובדי המשיב, המותלה בפעילויותיהם השונות בקשר עם שומות הנישומים - יוצרת ניגוד אינטרסים מובנה בין הנישום לבין פקיד השומה בתחומים רבים ומגוונים. עוד טען המבקש כי התנהלות עובדי המשיב במסגרת השומות שהוצאו לו נבעה מניסיונם למקסם את שכר העידוד. לטענת המשיב, התרת התיקון המבוקש תסיט את הדיון מן הפלוגתא האמיתית בין הצדדים - שהיא נכונות השומה - אל סוגיית שכר העידוד. עוד טען המשיב כי ערעור מס אינו הפורום המתאים לבירור הסוגיה הזאת. בית המשפט קבע: יש לבחון את סוגיית שכר העידוד, כמו גם סוגיות נוספות שעניינן התליית רכיבי שכר מסוימים המשולמים לעובדי ציבור בתוצאות פעילותם והחלטותיהם המנהליות, שלא במסגרת ערעור מס. עם זאת, כאשר אין מדובר בטענה כללית, המטילה דופי גורף בכל החלטה מנהלית שיצאה תחת ידיהם של עובדי המשיב, אלא בטענה קונקרטית הנוגעת להתנהלות המשיב בקשר לשומה מסוימת - הרי מקומה הוא במסגרת הערעור הנוגע לאותה שומה. במסגרת ערעור מס, לא שכר העידוד הוא העומד לבחינה, ולא עקרונותיו, אלא השאלה שצריכה להיבחן היא האם שכר העידוד גרם למשיב לפעול שלא כראוי. אין מערער יכול לתקוף אלא את התנהלותה של הרשות מנהלית, ככל שהיא נוגעת לקביעת הכנסתו ולחיובו במס. בענייננו, בית המשפט יבחן אם המערער נשא בנטל להוכיח כי עקרונות שכר העידוד השפיעו על הפעולות שננקטו במהלך ההליך השומתי. הטענות האלה, בהקשר של השומות הנוגעות למבקש בלבד, הן השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ועל כן יש להתיר את התיקון המבוקש באופן שהמבקש יוכל לטעון בקשר לשומותיו הוא. הבקשה התקבלה. בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לפני: כב' השופט מגן אלטוביה ניתן ב-19.4.2009

התקציר מאת עו"ד אביטל כהנא, "הוצאת הלכות - דינים ועוד", מבית "חשבים ה.פ.ס - מידע עסקי בע"מ"