האם רשות המסים אינה מקיימת פסיקה של בית משפט?

בע"א 4243/08 פקיד שומה גוש דן נ' ורד פרי (להלן: "הילכת ורד פרי") נדונה שאלה של הכרה בהוצאה של שמירת ילדים והתרתה בניכוי. בית המשפט התיר את ההוצאה בניכוי, אולם באשר לנישומים שלא ערערו לבית המשפט (כולם למעט ורד פרי) - ההלכה תחול רק משנת 2010. נשאלת השאלה: אם ההוצאה מותרת בניכוי לפי כללי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), מדוע היא תותר בניכוי רק משנת 2010? אפשר לטעון שרשות המסים הסתמכה במשך השנים על כך שזו הוצאה לא מותרת, ולכן יש כאן שינוי מדיניות. אלא מאי? רשות מס ערך מוסף החלה ליישם את תקנה 6ד לתקנות מע"מ, התשל"ו-1976, ולא התקבלה טענתם של העוסקים כי הם מסתמכים על כך שבמשך השנים לא יושמה התקנה, ולכן יש לפעול על פי התקנה מכאן ולהבא ולא למפרע. כאמור, טענה זו נדחתה. האם ייתכן שרשות המסים לא תיישם הוראות של פסקי דין מנחים? בה"פ 578/08 נרי נריה נדר נ' פקיד השומה רחובות, עלתה השאלה: האם נכה שפורסים לו פיצויים לאחור יכול ליהנות מהתקרה של נכה מכוח סעיף 9(5) לפקודה, והכול לפי עמ"ה 1017/06 שרל שבטון נ' פקיד שומה תל-אביב-יפו 5? כב' השופט מגן אלטוביה מציין כי פקיד השומה מופקד על גביית הכספים לקופת הציבור, ולכן במקום שיוחזרו כספים בגלל פסק דין מחוזי (שאינו חלוט) ושאינו מתייחס לאותו נישום, ייתכן שבית המשפט העליון יהפוך את פסק הדין על פיו ובכך יקשה על הנישום להחזיר את הכספים. מנגד, תפקידה של רשות המסים הוא לגבות מסים, לכן היא יכולה שלא לבצע את פסק הדין האמור. נישום שזכה בפסק דין מול רשות המסים, למרות הטיעונים דלעיל, זכאי כמובן לקבל את הכספים שנוכו ממנו. [לעניין זה ראו את הילכת בג"ץ 653/83 מבע מוציאים לאור בע"מ, וכן את סעיפים 160-159א לפקודה לעניין עיכוב סכומים על ידי פקיד השומה]. משמע, רשות המסים יכולה שלא ליישם פסק דין של בית המשפט המחוזי, אם לא הנישום הספציפי זכה בו.

האם דין פסיקות המחוזי כפסיקות העליון לעניין יישומים למפרע? בע"א 1857/05 ו-5954/04 פקיד שומה ירושלים 1 נ' משה סמי, נקבע שהלכות העליון חלות אף למפרע במגבלת ההתיישנות, אף על פי שכיום מתנהל דיון נוסף בעניין משה סמי ויישומו למפרע. כך גם בדנ"א 3993/07 שלא הוכרע. הכרעה בעניין משה סמי חשובה, מכיוון שהיא משנה את הילכת ביר מלפני 30 שנה. יישום פסיקת העליון למפרע נדון גם לא בהקשר המסים, ברע"א 8925/04 סולל בונה נ' עיזבון אחמד עבד אלחמיד, והוכרע כי יש ליישמו למפרע. האם הילכת ע"א 4271/00 מ.ל השקעות נ' מנהל מס שבח, שהתירה בניכוי הוצאות מימון מהשבח, תחול למפרע, והכול על ידי פתיחת שומה מכוח סעיף 85(3) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963? בו"ע 9028/04 פנחס כנעני נ' מנהל מס שבח ובו"ע 5010/02 שרגא פ. בירן נ' מנהל מס שבח נקבע כי אין ליהנות מהפסיקה בעניין מ.ל השקעות אף בתיקים אחרים. והנה נקודת אור: בו"ע 1268/07 א.א נכסים בע"מ נקבע בתחילת חודש מאי כי יש מקום לענות בחיוב לבקשת נישום לתיקון שומה מכוח הילכת מ.ל השקעות, תוך יישום סעיף 85(3) לחוק מיסוי מקרקעין. לסיכום נקווה שסקירה זו של הפסיקה הקיימת, בדבר יישום הלכות בית המשפט העליון למפרע, תהווה "סולם" לבית המשפט העליון לקביעת דיון נוסף בעניין החלת הילכת ורד פרי אף לפני שנת 2010, כפי שהציעה אחת משופטות ההרכב.

הכותב: עורך ירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המיסים בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.