האנומליה בשוק - כך בוחרת הגברת שושנה את האפיק הלא נכון
כשענף הגמל חוזר למסלולו, וכשהריבית על הפק"מ כבר לא מהווה פונקציה תשואתית, נוכל למצוא את כולם באפיקים הממשלתיים הסולידיים.
לראיה לכך, סיפור אמיתי שהגיע לאוזני:
הגברת שושנה, אשר מתגוררת בקיבוץ קטן בצפון הארץ, נכנסה השבוע לסניף הבנק הקרוב לביתה. לאחר התייעצות על אפיק ההשקעה הסולידי ביותר ובעל התשואה המרבית הציע לה היועץ להשקיע בקרן אג"ח מדינה. כדי להמחיש לשושנה את האפשרות שהציע עבורה, הציג בפניה את התשואה שהניבה הקרן אג"ח מדינה - כ 8 אחוזים מתחילת שנה. גב' שושנה המופתעת ביקשה, כמובן, להחליף את אפיק ההשקעה שהיה ברשותה לקרן "האטרקטיבית".
בבדיקת אפיקי ההשקעה של הקרן ניתן לראות אנומליה מוחלטת. כדוגמא: הגלילים בממוצע נותנים מינוס אחוז ושליש. השאלה המתבקשת: למה מחליטה הגברת שושנה לרכוש קרן זו בכל זאת?
השקל
כידוע, מדד המחירים לצרכן עלה באחוז בחודש שעבר, וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%, מעל יעד האינפלציה של הממשלה, גזירות האוצר, שגם הן בדרך להוסיף אש למדורה, צפויות להוסיף לאינפלציה כ-2% באופן חד פעמי.
במצב כלכלי זה, גירעון גדול, כמו זה הצפוי לאחר אישור תקציב הממשלה, מאיים על התשואות של אגרות החוב הממשלתיות. למעשה, ניתן ללמוד זאת מתוך עקום תשואות איגרות החוב של המדינה המגלמים בחובם אינפלציה של כשלושה אחוזים בקירוב.
בנק ישראל מעוניין לשמור על רמת ריבית נמוכה לאורך העקום, ולכן סביר להניח כי בנק ישראל ימשיך לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשוק. על רקע הגידול בהנפקות אג"ח ע"י משרד האוצר כשציפיות האינפלציה בטווחים לא מציאותיים של בין 2 ל- 3.5. תחזיתנו מראות חריגה משמעותית מיעדי הממשלה.
בתקופה זו, של משבר כלכלי כלל עולמי, הריביות בעולם נמוכות. אולם, בהשוואה בינלאומית - עקום התשואות בישראל תלול (5%). למשל, בעוד שבארה"ב הפער בין התשואה ל-3 חודשים לבין התשואה ל-10 שנים עומד על 3.28. מרווח התשואות הלא צמודות לעשר שנים בין ישראל לארה"ב ירד ל-1.1%, כאשר התשואות בארץ ירדו לרמה של 5%, והתשואות בארה"ב ירדו לרמה של 3.45%. תלילות העקום השקלי ירדה.
כשמחפשים את "הטוב" בתלילות העקום ניתן לומר כי גם עלייה של ממש בתשואות אגרות החוב השקליות הארוכות לא תפגע בצורה ממשית בכדאיות ההשקעה בהן. במידה ונשער כי יעלו התשואות על אגרות החוב הממשלתיות השקליות ברבע אחוז במהלך 12 החודשים הקרובים, לרמה של כ-+5%, תהיה התשואה הכוללת של אחזקת אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים שקולה לתשואה הכוללת באחזקת אגרות חוב ממשלתיות בינוניות-קצרות. לכן יש לשלב ביניהם בהורדת המח"מ לאזור המדד + 4 אחוז.
הדולר
כן כן, זה המטבע ההוא שפעם היה החזק בעולם, זוכרים?
הקורלציה ההפוכה בין הדולר לשקל הגיעה לקיצה, השבוע היינו עדים לכך. היחלשותו בעולם, עודפי היצע, ספקולציות אודות רכישות בנק ישראל, החזירו את המטבע תחת רף הארבע שקלים חדשים - מקומו הלא טבעי כלכלית. אך כמעט ובלתי אפשרי להעריך שער באופן מדויק.
לסיכום, למרות האופטימיות השוררת מפתיחת השנה, בעולם ממשיכים להתפרסם נתוני מאקרו אשר בתכליתם מצביעים על הידרדרות, אך ביחס לתקופת המשבר הנתונים חזרו לגבול פרופורציונאלי. יחד עם זאת, שוק המניות מגלם אחרת. בזירת השקל, איגרות החוב הארוכות עדיין אטרקטיביות, יש הטוענים שעדיף לרכוש איגרות חוב קונצרנים בדרוג גבוה, עדיף כעת על רכישה אגח מדינה, אך אלו אגחים מקבילים, עוקבים.
ניתן לבצע הגנה אינפלציות בתיק ההשקעות ע"י איגרות חוב צמודת מדד כדוגמא אג"ח פועלים .24 ובנוסף ניתן לשלב בתיק השקעות שטרי הון, של שלושת הבנקים הגדולים.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
