האנומליה בשוק - כך בוחרת הגברת שושנה את האפיק הלא נכון
כשענף הגמל חוזר למסלולו, וכשהריבית על הפק"מ כבר לא מהווה פונקציה תשואתית, נוכל למצוא את כולם באפיקים הממשלתיים הסולידיים.
לראיה לכך, סיפור אמיתי שהגיע לאוזני:
הגברת שושנה, אשר מתגוררת בקיבוץ קטן בצפון הארץ, נכנסה השבוע לסניף הבנק הקרוב לביתה. לאחר התייעצות על אפיק ההשקעה הסולידי ביותר ובעל התשואה המרבית הציע לה היועץ להשקיע בקרן אג"ח מדינה. כדי להמחיש לשושנה את האפשרות שהציע עבורה, הציג בפניה את התשואה שהניבה הקרן אג"ח מדינה - כ 8 אחוזים מתחילת שנה. גב' שושנה המופתעת ביקשה, כמובן, להחליף את אפיק ההשקעה שהיה ברשותה לקרן "האטרקטיבית".
בבדיקת אפיקי ההשקעה של הקרן ניתן לראות אנומליה מוחלטת. כדוגמא: הגלילים בממוצע נותנים מינוס אחוז ושליש. השאלה המתבקשת: למה מחליטה הגברת שושנה לרכוש קרן זו בכל זאת?
השקל
כידוע, מדד המחירים לצרכן עלה באחוז בחודש שעבר, וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%, מעל יעד האינפלציה של הממשלה, גזירות האוצר, שגם הן בדרך להוסיף אש למדורה, צפויות להוסיף לאינפלציה כ-2% באופן חד פעמי.
במצב כלכלי זה, גירעון גדול, כמו זה הצפוי לאחר אישור תקציב הממשלה, מאיים על התשואות של אגרות החוב הממשלתיות. למעשה, ניתן ללמוד זאת מתוך עקום תשואות איגרות החוב של המדינה המגלמים בחובם אינפלציה של כשלושה אחוזים בקירוב.
בנק ישראל מעוניין לשמור על רמת ריבית נמוכה לאורך העקום, ולכן סביר להניח כי בנק ישראל ימשיך לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשוק. על רקע הגידול בהנפקות אג"ח ע"י משרד האוצר כשציפיות האינפלציה בטווחים לא מציאותיים של בין 2 ל- 3.5. תחזיתנו מראות חריגה משמעותית מיעדי הממשלה.
בתקופה זו, של משבר כלכלי כלל עולמי, הריביות בעולם נמוכות. אולם, בהשוואה בינלאומית - עקום התשואות בישראל תלול (5%). למשל, בעוד שבארה"ב הפער בין התשואה ל-3 חודשים לבין התשואה ל-10 שנים עומד על 3.28. מרווח התשואות הלא צמודות לעשר שנים בין ישראל לארה"ב ירד ל-1.1%, כאשר התשואות בארץ ירדו לרמה של 5%, והתשואות בארה"ב ירדו לרמה של 3.45%. תלילות העקום השקלי ירדה.
כשמחפשים את "הטוב" בתלילות העקום ניתן לומר כי גם עלייה של ממש בתשואות אגרות החוב השקליות הארוכות לא תפגע בצורה ממשית בכדאיות ההשקעה בהן. במידה ונשער כי יעלו התשואות על אגרות החוב הממשלתיות השקליות ברבע אחוז במהלך 12 החודשים הקרובים, לרמה של כ-+5%, תהיה התשואה הכוללת של אחזקת אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים שקולה לתשואה הכוללת באחזקת אגרות חוב ממשלתיות בינוניות-קצרות. לכן יש לשלב ביניהם בהורדת המח"מ לאזור המדד + 4 אחוז.
הדולר
כן כן, זה המטבע ההוא שפעם היה החזק בעולם, זוכרים?
הקורלציה ההפוכה בין הדולר לשקל הגיעה לקיצה, השבוע היינו עדים לכך. היחלשותו בעולם, עודפי היצע, ספקולציות אודות רכישות בנק ישראל, החזירו את המטבע תחת רף הארבע שקלים חדשים - מקומו הלא טבעי כלכלית. אך כמעט ובלתי אפשרי להעריך שער באופן מדויק.
לסיכום, למרות האופטימיות השוררת מפתיחת השנה, בעולם ממשיכים להתפרסם נתוני מאקרו אשר בתכליתם מצביעים על הידרדרות, אך ביחס לתקופת המשבר הנתונים חזרו לגבול פרופורציונאלי. יחד עם זאת, שוק המניות מגלם אחרת. בזירת השקל, איגרות החוב הארוכות עדיין אטרקטיביות, יש הטוענים שעדיף לרכוש איגרות חוב קונצרנים בדרוג גבוה, עדיף כעת על רכישה אגח מדינה, אך אלו אגחים מקבילים, עוקבים.
ניתן לבצע הגנה אינפלציות בתיק ההשקעות ע"י איגרות חוב צמודת מדד כדוגמא אג"ח פועלים .24 ובנוסף ניתן לשלב בתיק השקעות שטרי הון, של שלושת הבנקים הגדולים.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.