האנומליה בשוק - כך בוחרת הגברת שושנה את האפיק הלא נכון
כשענף הגמל חוזר למסלולו, וכשהריבית על הפק"מ כבר לא מהווה פונקציה תשואתית, נוכל למצוא את כולם באפיקים הממשלתיים הסולידיים.
לראיה לכך, סיפור אמיתי שהגיע לאוזני:
הגברת שושנה, אשר מתגוררת בקיבוץ קטן בצפון הארץ, נכנסה השבוע לסניף הבנק הקרוב לביתה. לאחר התייעצות על אפיק ההשקעה הסולידי ביותר ובעל התשואה המרבית הציע לה היועץ להשקיע בקרן אג"ח מדינה. כדי להמחיש לשושנה את האפשרות שהציע עבורה, הציג בפניה את התשואה שהניבה הקרן אג"ח מדינה - כ 8 אחוזים מתחילת שנה. גב' שושנה המופתעת ביקשה, כמובן, להחליף את אפיק ההשקעה שהיה ברשותה לקרן "האטרקטיבית".
בבדיקת אפיקי ההשקעה של הקרן ניתן לראות אנומליה מוחלטת. כדוגמא: הגלילים בממוצע נותנים מינוס אחוז ושליש. השאלה המתבקשת: למה מחליטה הגברת שושנה לרכוש קרן זו בכל זאת?
השקל
כידוע, מדד המחירים לצרכן עלה באחוז בחודש שעבר, וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%, מעל יעד האינפלציה של הממשלה, גזירות האוצר, שגם הן בדרך להוסיף אש למדורה, צפויות להוסיף לאינפלציה כ-2% באופן חד פעמי.
במצב כלכלי זה, גירעון גדול, כמו זה הצפוי לאחר אישור תקציב הממשלה, מאיים על התשואות של אגרות החוב הממשלתיות. למעשה, ניתן ללמוד זאת מתוך עקום תשואות איגרות החוב של המדינה המגלמים בחובם אינפלציה של כשלושה אחוזים בקירוב.
בנק ישראל מעוניין לשמור על רמת ריבית נמוכה לאורך העקום, ולכן סביר להניח כי בנק ישראל ימשיך לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשוק. על רקע הגידול בהנפקות אג"ח ע"י משרד האוצר כשציפיות האינפלציה בטווחים לא מציאותיים של בין 2 ל- 3.5. תחזיתנו מראות חריגה משמעותית מיעדי הממשלה.
בתקופה זו, של משבר כלכלי כלל עולמי, הריביות בעולם נמוכות. אולם, בהשוואה בינלאומית - עקום התשואות בישראל תלול (5%). למשל, בעוד שבארה"ב הפער בין התשואה ל-3 חודשים לבין התשואה ל-10 שנים עומד על 3.28. מרווח התשואות הלא צמודות לעשר שנים בין ישראל לארה"ב ירד ל-1.1%, כאשר התשואות בארץ ירדו לרמה של 5%, והתשואות בארה"ב ירדו לרמה של 3.45%. תלילות העקום השקלי ירדה.
כשמחפשים את "הטוב" בתלילות העקום ניתן לומר כי גם עלייה של ממש בתשואות אגרות החוב השקליות הארוכות לא תפגע בצורה ממשית בכדאיות ההשקעה בהן. במידה ונשער כי יעלו התשואות על אגרות החוב הממשלתיות השקליות ברבע אחוז במהלך 12 החודשים הקרובים, לרמה של כ-+5%, תהיה התשואה הכוללת של אחזקת אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים שקולה לתשואה הכוללת באחזקת אגרות חוב ממשלתיות בינוניות-קצרות. לכן יש לשלב ביניהם בהורדת המח"מ לאזור המדד + 4 אחוז.
הדולר
כן כן, זה המטבע ההוא שפעם היה החזק בעולם, זוכרים?
הקורלציה ההפוכה בין הדולר לשקל הגיעה לקיצה, השבוע היינו עדים לכך. היחלשותו בעולם, עודפי היצע, ספקולציות אודות רכישות בנק ישראל, החזירו את המטבע תחת רף הארבע שקלים חדשים - מקומו הלא טבעי כלכלית. אך כמעט ובלתי אפשרי להעריך שער באופן מדויק.
לסיכום, למרות האופטימיות השוררת מפתיחת השנה, בעולם ממשיכים להתפרסם נתוני מאקרו אשר בתכליתם מצביעים על הידרדרות, אך ביחס לתקופת המשבר הנתונים חזרו לגבול פרופורציונאלי. יחד עם זאת, שוק המניות מגלם אחרת. בזירת השקל, איגרות החוב הארוכות עדיין אטרקטיביות, יש הטוענים שעדיף לרכוש איגרות חוב קונצרנים בדרוג גבוה, עדיף כעת על רכישה אגח מדינה, אך אלו אגחים מקבילים, עוקבים.
ניתן לבצע הגנה אינפלציות בתיק ההשקעות ע"י איגרות חוב צמודת מדד כדוגמא אג"ח פועלים .24 ובנוסף ניתן לשלב בתיק השקעות שטרי הון, של שלושת הבנקים הגדולים.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
