האנומליה בשוק - כך בוחרת הגברת שושנה את האפיק הלא נכון
כשענף הגמל חוזר למסלולו, וכשהריבית על הפק"מ כבר לא מהווה פונקציה תשואתית, נוכל למצוא את כולם באפיקים הממשלתיים הסולידיים. לראיה לכך, סיפור אמיתי שהגיע לאוזני:
הגברת שושנה, אשר מתגוררת בקיבוץ קטן בצפון הארץ, נכנסה השבוע לסניף הבנק הקרוב לביתה. לאחר התייעצות על אפיק ההשקעה הסולידי ביותר ובעל התשואה המרבית הציע לה היועץ להשקיע בקרן אג"ח מדינה. כדי להמחיש לשושנה את האפשרות שהציע עבורה, הציג בפניה את התשואה שהניבה הקרן אג"ח מדינה - כ 8 אחוזים מתחילת שנה. גב' שושנה המופתעת ביקשה, כמובן, להחליף את אפיק ההשקעה שהיה ברשותה לקרן "האטרקטיבית".
בבדיקת אפיקי ההשקעה של הקרן ניתן לראות אנומליה מוחלטת. כדוגמא: הגלילים בממוצע נותנים מינוס אחוז ושליש. השאלה המתבקשת: למה מחליטה הגברת שושנה לרכוש קרן זו בכל זאת?
השקל
כידוע, מדד המחירים לצרכן עלה באחוז בחודש שעבר, וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%, מעל יעד האינפלציה של הממשלה, גזירות האוצר, שגם הן בדרך להוסיף אש למדורה, צפויות להוסיף לאינפלציה כ-2% באופן חד פעמי.
במצב כלכלי זה, גירעון גדול, כמו זה הצפוי לאחר אישור תקציב הממשלה, מאיים על התשואות של אגרות החוב הממשלתיות. למעשה, ניתן ללמוד זאת מתוך עקום תשואות איגרות החוב של המדינה המגלמים בחובם אינפלציה של כשלושה אחוזים בקירוב.
בנק ישראל מעוניין לשמור על רמת ריבית נמוכה לאורך העקום, ולכן סביר להניח כי בנק ישראל ימשיך לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשוק. על רקע הגידול בהנפקות אג"ח ע"י משרד האוצר כשציפיות האינפלציה בטווחים לא מציאותיים של בין 2 ל- 3.5. תחזיתנו מראות חריגה משמעותית מיעדי הממשלה.
בתקופה זו, של משבר כלכלי כלל עולמי, הריביות בעולם נמוכות. אולם, בהשוואה בינלאומית - עקום התשואות בישראל תלול (5%). למשל, בעוד שבארה"ב הפער בין התשואה ל-3 חודשים לבין התשואה ל-10 שנים עומד על 3.28. מרווח התשואות הלא צמודות לעשר שנים בין ישראל לארה"ב ירד ל-1.1%, כאשר התשואות בארץ ירדו לרמה של 5%, והתשואות בארה"ב ירדו לרמה של 3.45%. תלילות העקום השקלי ירדה.
כשמחפשים את "הטוב" בתלילות העקום ניתן לומר כי גם עלייה של ממש בתשואות אגרות החוב השקליות הארוכות לא תפגע בצורה ממשית בכדאיות ההשקעה בהן. במידה ונשער כי יעלו התשואות על אגרות החוב הממשלתיות השקליות ברבע אחוז במהלך 12 החודשים הקרובים, לרמה של כ-+5%, תהיה התשואה הכוללת של אחזקת אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים שקולה לתשואה הכוללת באחזקת אגרות חוב ממשלתיות בינוניות-קצרות. לכן יש לשלב ביניהם בהורדת המח"מ לאזור המדד + 4 אחוז.
הדולר
כן כן, זה המטבע ההוא שפעם היה החזק בעולם, זוכרים?
הקורלציה ההפוכה בין הדולר לשקל הגיעה לקיצה, השבוע היינו עדים לכך. היחלשותו בעולם, עודפי היצע, ספקולציות אודות רכישות בנק ישראל, החזירו את המטבע תחת רף הארבע שקלים חדשים - מקומו הלא טבעי כלכלית. אך כמעט ובלתי אפשרי להעריך שער באופן מדויק.
לסיכום, למרות האופטימיות השוררת מפתיחת השנה, בעולם ממשיכים להתפרסם נתוני מאקרו אשר בתכליתם מצביעים על הידרדרות, אך ביחס לתקופת המשבר הנתונים חזרו לגבול פרופורציונאלי. יחד עם זאת, שוק המניות מגלם אחרת. בזירת השקל, איגרות החוב הארוכות עדיין אטרקטיביות, יש הטוענים שעדיף לרכוש איגרות חוב קונצרנים בדרוג גבוה, עדיף כעת על רכישה אגח מדינה, אך אלו אגחים מקבילים, עוקבים. ניתן לבצע הגנה אינפלציות בתיק ההשקעות ע"י איגרות חוב צמודת מדד כדוגמא אג"ח פועלים .24 ובנוסף ניתן לשלב בתיק השקעות שטרי הון, של שלושת הבנקים הגדולים.
מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.