הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

האנומליה בשוק - כך בוחרת הגברת שושנה את האפיק הלא נכון

נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון, מסתכל על האטרקטיביות של אפיקי ההשקעה המוצעים כעת
נתי לייזר |

כשענף הגמל חוזר למסלולו, וכשהריבית על הפק"מ כבר לא מהווה פונקציה תשואתית, נוכל למצוא את כולם באפיקים הממשלתיים הסולידיים.

לראיה לכך, סיפור אמיתי שהגיע לאוזני:

הגברת שושנה, אשר מתגוררת בקיבוץ קטן בצפון הארץ, נכנסה השבוע לסניף הבנק הקרוב לביתה. לאחר התייעצות על אפיק ההשקעה הסולידי ביותר ובעל התשואה המרבית הציע לה היועץ להשקיע בקרן אג"ח מדינה. כדי להמחיש לשושנה את האפשרות שהציע עבורה, הציג בפניה את התשואה שהניבה הקרן אג"ח מדינה - כ 8 אחוזים מתחילת שנה. גב' שושנה המופתעת ביקשה, כמובן, להחליף את אפיק ההשקעה שהיה ברשותה לקרן "האטרקטיבית".

בבדיקת אפיקי ההשקעה של הקרן ניתן לראות אנומליה מוחלטת. כדוגמא: הגלילים בממוצע נותנים מינוס אחוז ושליש. השאלה המתבקשת: למה מחליטה הגברת שושנה לרכוש קרן זו בכל זאת?

השקל

כידוע, מדד המחירים לצרכן עלה באחוז בחודש שעבר, וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%, מעל יעד האינפלציה של הממשלה, גזירות האוצר, שגם הן בדרך להוסיף אש למדורה, צפויות להוסיף לאינפלציה כ-2% באופן חד פעמי.

במצב כלכלי זה, גירעון גדול, כמו זה הצפוי לאחר אישור תקציב הממשלה, מאיים על התשואות של אגרות החוב הממשלתיות. למעשה, ניתן ללמוד זאת מתוך עקום תשואות איגרות החוב של המדינה המגלמים בחובם אינפלציה של כשלושה אחוזים בקירוב.

בנק ישראל מעוניין לשמור על רמת ריבית נמוכה לאורך העקום, ולכן סביר להניח כי בנק ישראל ימשיך לקנות אגרות חוב ממשלתיות בשוק. על רקע הגידול בהנפקות אג"ח ע"י משרד האוצר כשציפיות האינפלציה בטווחים לא מציאותיים של בין 2 ל- 3.5. תחזיתנו מראות חריגה משמעותית מיעדי הממשלה.

בתקופה זו, של משבר כלכלי כלל עולמי, הריביות בעולם נמוכות. אולם, בהשוואה בינלאומית - עקום התשואות בישראל תלול (5%). למשל, בעוד שבארה"ב הפער בין התשואה ל-3 חודשים לבין התשואה ל-10 שנים עומד על 3.28. מרווח התשואות הלא צמודות לעשר שנים בין ישראל לארה"ב ירד ל-1.1%, כאשר התשואות בארץ ירדו לרמה של 5%, והתשואות בארה"ב ירדו לרמה של 3.45%. תלילות העקום השקלי ירדה.

כשמחפשים את "הטוב" בתלילות העקום ניתן לומר כי גם עלייה של ממש בתשואות אגרות החוב השקליות הארוכות לא תפגע בצורה ממשית בכדאיות ההשקעה בהן. במידה ונשער כי יעלו התשואות על אגרות החוב הממשלתיות השקליות ברבע אחוז במהלך 12 החודשים הקרובים, לרמה של כ-+5%, תהיה התשואה הכוללת של אחזקת אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים שקולה לתשואה הכוללת באחזקת אגרות חוב ממשלתיות בינוניות-קצרות. לכן יש לשלב ביניהם בהורדת המח"מ לאזור המדד + 4 אחוז.

הדולר

כן כן, זה המטבע ההוא שפעם היה החזק בעולם, זוכרים?

הקורלציה ההפוכה בין הדולר לשקל הגיעה לקיצה, השבוע היינו עדים לכך. היחלשותו בעולם, עודפי היצע, ספקולציות אודות רכישות בנק ישראל, החזירו את המטבע תחת רף הארבע שקלים חדשים - מקומו הלא טבעי כלכלית. אך כמעט ובלתי אפשרי להעריך שער באופן מדויק.

לסיכום, למרות האופטימיות השוררת מפתיחת השנה, בעולם ממשיכים להתפרסם נתוני מאקרו אשר בתכליתם מצביעים על הידרדרות, אך ביחס לתקופת המשבר הנתונים חזרו לגבול פרופורציונאלי. יחד עם זאת, שוק המניות מגלם אחרת. בזירת השקל, איגרות החוב הארוכות עדיין אטרקטיביות, יש הטוענים שעדיף לרכוש איגרות חוב קונצרנים בדרוג גבוה, עדיף כעת על רכישה אגח מדינה, אך אלו אגחים מקבילים, עוקבים.

ניתן לבצע הגנה אינפלציות בתיק ההשקעות ע"י איגרות חוב צמודת מדד כדוגמא אג"ח פועלים .24 ובנוסף ניתן לשלב בתיק השקעות שטרי הון, של שלושת הבנקים הגדולים.

מאת: נתי לייזר, אנליסט בפורמולה שוקי הון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


להמשך הכתבה לחץ כאן